4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 9)
פסילת רשיון - אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה

לא כל מי שמבקש רישיון נהיגה במדינת ישראל, זכאי לקבלו ללא סייג.
לרשות הרישוי ניתנה הסמכות החוקית לברור את אותם נהגים שישנו חשש לגביהם, כי בנהיגתם הם עלולים לסכן את עצמם והמשתמשים בדרך.
מי שמסייע לרשות הרישוי לאבחן ולברור נהגים מסוכנים כאלה הוא משרד הבריאות באמצעות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד).

הרופאים בוחנים את מבקש הרשיון

במרב"ד יושבים רופאים בעלי התמחויות שונות, הבוחנים את מבקש הרישיון, או בוחנים אותו באמצעות מכון בדיקה חיצוני, ולבסוף ממליצים לרשות הרישוי בדבר כשירותו של המבקש לנהיגה.

בדיקות ואבחונים ע"י פסיכולוג קליני

חלק ניכר ממבקשי הרשיון המופנים למרב"ד על ידי רשות הרישוי, נבדקים בבדיקות פסיכו- דיאגנוסטיות כדי לבחון אותם מבחינה קוגניטיבית ואישיותית.
הבדיקות והאבחונים נעשים על ידי פסיכולוג קליני, ולעיתים המבקש עובר גם ראיונות ובדיקות על ידי פסיכיאטרים.
תהליך האבחון ומשמעות תוצאותיו הינם, כמובן, בתחום התמחותם של בעלי המקצוע הספציפיים שהוזכרו לעיל, ואולם יוזכר כי בין הבדיקות יתכנו תהליכי הערכה הכוללים מפגש עם פסיכולוג, בו יבחן הפסיכולוג את הרקע של המבקש בדגש על השלכת הרקע הפלילי והתעבורתי על סיכון בנהיגתו, עברו והקשרו לנהיגה בטוחה, כוחותיו הנפשיים ויכולתו להתמודד במצבי לחץ.  כן ידרש המבקש לעבור, לעיתים, שורה של מבחנים הכוללים מבחני אישיות ואינטליגנציה.
חלק ממבחנים אלו הינם מבחני מחשב בהם ניתן לאבחן קוגניטיבית את המבקש, את יכולת הערנות , הקשב והריכוז שלו. המבחנים כוללים גם מבחן תכונות ומבחן הבודק את התייחסות הנבדק לחוקי התנועה.

לאחר האבחונים והבדיקות - המלצה לרשות הרישוי

בסופו של דבר , ולעיתים לאחר התייעצות בין בעלי המקצוע השונים במרב"ד, ניתנת המלצת המרב"ד לרשות הרישוי. 

חוסר בשלות אישיותית

אם נמצא פגם כלשהו באישיותו של המבקש המונע ממנו לקבל רישיון נהיגה , יסכם המרב"ד  את המלצתו ב:"אי התאמה אישיותית של המבקש לנהיגה בטוחה".
רבים מאלו שסורבה בקשתם לקבלת רישיון בנימוק זה סבורים, כי מצאו אותם סובלים מבעיה פסיכיאטרית כלשהי, אך לא כך הדבר. מדובר בדרך כלל באבחונים קוגניטיביים אישיותיים ולא במחלה פסיכיאטרית. בחלק מהמקרים מדובר בחוסר בשלות אישיותית המעלה חשש לנהיגה בטוחה של המבקש. 

לאחרונה רבו המקרים בהם נדחתה בקשת מבקש לרישיון נהיגה מסיבה נרקולוגית. מדובר במקרים בהם נפסל רישיונו של אדם בשל הרשעתו בנהיגה בשכרות , בין אם מדובר בנהג שנמצא שיכור בשל שתיית אלכוהול ובין אם מדובר בנהג שנמצאו בגופו שרידי סם, ולאחר שסיים לרצות את עונשו, הוא הופנה על ידי רשות הרישוי, טרם חידוש רישיונו, למכון הרפואי לבחינת כשירותו. 

במקרים אלו, מצא המרב"ד כי הנהג עדיין מסוכן לנהיגה בשל חוסר הבנה או הפנמה של הקשר בין נהיגה לשימוש באלכוהול או בסם ואובחן כ- Alcohol Abuse .

ראיון וידאו עם עו"ד שי גלעד: כיצד להתמודד עם דחיית בקשה לרישיון נהיגה בשל קביעת מרב"ד?

ערעור על ההחלטות

על החלטת המרב"ד ניתן לערור לוועדת ערר המורכבת משלושה רופאים בכירים, ועל החלטת ועדת הערר ניתן לערער ערעור מנהלי לבית המשפט המנהלי.
התפתחה לאחרונה פרקטיקה בועדת הערר, לפיה סמכויותיה של הועדה רחבות והיא יכולה לשלוח את המערער לבדיקות שונות ולהחליט החלטות החורגות מהחלטות מובנות, כמו: היתר לנהיגה בשעות היום בלבד, נהיגה המותרת לטריטוריה מוגדרת או לקו נסיעה מסוים וכד'. 

הן להחלטת המרב"ד והן להחלטת וועדת הערר יש משמעויות רפואיות ומשפטיות. האבחון הדק של ההחלטות השונות מהפן המשפטי, עשוי לחרוץ גורל רישיונו של המבקש.

ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר

בית המשפט המנהלי כבר קבע, כי החלטת ועדת הערר כפופה לביקורת שיפוטית, וכי בין השיקולים הנבדקים, תיבדק גם סבירותה של החלטת ועד הערר. 

הפעלת מערכת איזונים ומומחיות בית המשפט

כבר נקבע, כי כאשר רשות שלטונית כלשהי או כל גוף מקבלים סמכות מידי המחוקק, עליהם להפעילה בסבירות. סבירות פירושה הפעלת מערכת איזונים בין כל השיקולים השונים. בית המשפט העליון הדגיש, כי אין מדובר ביעילות גרידא, שמטרתה השגת מטרות ותכליות מעשיות, אלא הפעלת מערכת איזונים שמביאה בחשבון את אותם ערכים של כל חלופה וחלופה, והצורך לשמר את אותם ערכים אשר השיטה המשפטית קובעת כי הם ראויים להגנה. 

על אף שלכאורה , ערעור על החלטת וועדת ערר הינו בשאלות משפטיות בלבד, כבר קבע בית המשפט העליון בהתייחסו לכישוריו לבחון קביעות רפואיות, כי: "כוחנו ביכולתנו להבין שיקולים שהמומחיות בהם נתונה לאחרים, וגבורתנו בכישורינו להעריך את המשקל היחסי שיש לתת לשיקולים אלה על רקע המבנה הנורמאטיבי והשיטתי ועל בסיס עקרונות היסוד של השיטה. הבנה זו של השיקולים וכישרון זה ליתן להם את המשקל הראוי הם המומחיות שלנו כשופטים. זה לחם חוקנו".

במילים אחרות, בית משפט לא ירתע לבחון גם את סבירות החלטת ועדת הערר, גם אם היא מבוססת על שיקולים רפואיים גרידא.
יתרה מכך: על החלטת המרב"ד ועל החלטת ועדת הערר להיות מפורטות ומנומקות ובהעדר נימוקים לבסס דחיית בקשה לרישיון, עשוי בית המשפט המנהלי לקבל את עררו של העורר. 

פגיעה בחופש התנועה

בית המשפט קבע בעבר, כי בחברה המודרנית המוטורית, החזקת רישיון נהיגה ושימוש ברכב אינם בגדר מותרות יוצאי דופן, אלא הם חלק ממהלך החיים הרגיל של בני החברה. כפי שיש חופש התנועה ברגל, כך יש חופש התנועה ברכב. לרבים מאיתנו, שלילת רישיון הנהיגה יוצרת תחושת מחנק של היעדר יכולת תנועה. על-כן, יש להתבונן בשלילת רישיון הנהיגה כפגיעה באחת מזכויות היסוד של חופש התנועה. 

ההחלטה צריכה להיות מנומקת ומבוססת

אם כן, צירוף "מילות הקסם"- אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה , הוא ברוב המקרים נימוק כולל לפגמים קוגניטיביים או אישיותיים של הנבדק , אך לא די בכתיבת כותרת זו בלבד. על ההחלטה להיות מנומקת ומבוססת. העדר נימוק או ביסוס, יהוו עילה לקבלת ערעור. אך, כאמור, גם החלטה מנומקת אינה סותמת את הגולל על סיכויי הערעור.