2.6 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 5)
פיטורים של עובד בשל עמידה על זכויותיו/ סקירה

ברבים מהמקרים בהם עובדים באים וטוענים כלפי מעסיקיהם, כי זכויותיהם נפגעו או נשללו, התגובה של המעסיקים היא תגובה שלילית ומעסיקים רבים אינם "אוהבים" (בלשון המעטה) שעובדים עומדים על זכויותיהם. זה מגיע לכך שלעיתים עובדים מפוטרים ממקום עבודתם רק כיון שדרשו, למשל, פנסיה המגיעה להם או תשלום עבור שעות נוספות.
לעניין זה, הרי שהכלל הקבוע הוא, כי פיטורים של עובד בשל עמידתו על זכויותיו, הינם פיטורים שלא כדין.

בהקשר זה, ניתן לראות את מגמת החוק בסעיף 28 א' לחוק הגנת השכר הקובע כדלהלן: "לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים כאמור בסעיף 28(ב), בתום לב, לתשלום שכר מולן או לפיצוי הלנת שכר, או מחמת שסייע העובד בתום לב לעובד אחר או לארגון העובדים, בקשר לתביעה כאמור".

זכות הגישה לערכאות

סעיף זה מגשים את זכות הגישה של העובד לערכאות ומגן על קיומה גם בתקופה בה נמשכים יחסי עבודה בין הצדדים. זכות זומהווה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו. כך: "מתוך שתי הגישות לעניין מעמדה הנורמטיבי העליון של זכות הגישה לערכאות, ומתוך ההצדקות הכלליות שהוצגו לעיל, ניתן להגיע למסקנה כי זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית היא. אכן, זו גם דעתנו: את זכות הגישה החוקתית לערכאות ניתן לגזור הן מהזכות לכבוד או לחירות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן מאופי המשטר הדמוקרטי ומערכי היסוד של השיטה בישראל." (י' רבין, זכות הגישה לערכאות –  מזכות רגילה לזכות חוקתית, המשפט, כרך ה, תשס"א)

פיטורים שלא כדין

ככלל, נפסק, כי פיטורים שנעשים מאחר שעובד תובע את מעסיקו, הינם שלא כדין, ויש לתת לכך משקל בקביעת סכום הפיצוי (ראה   ע"ע 3354-10-10 יעקב מדעי - אס.די.אר. שריון יבוא ושיווק בע"מ).  כן ראו סע (חי') 28984-09-11‏ ‏אבי רזפוקר נ' אלבר ציי רכב בע"מ.

כך למשל, מקרה בו דובר במאבטח בחברת שמירה אשר הגיש תביעה כנגד המעסיק, ועם הגשת התביעה הוא פוטר. בית הדין קבע, כי הפיטורים נעשו במובהק עם הגשת תביעתו. כן נקבע כי זוהי מדיניות פסולה של חברת השמירה לפטר את מי שמגיש תביעה כנגדה בבחינת "ייראו וייראו" (ע"ע 1503/02 עופר יחיאלי - חברת השמירה בע"מ).

במקרה נוסף בו פוטר עובד בשל הגשת תביעה כנגד מעסיקו, הורה בית הדין לעבודה על השבתו של העובד לעבודה סע"ש (ת"א) 32247-10-13 וליד קאסם נ' סלטי שמיר 2006 בע"מ (כב' הש' חנה טרכטינגוט, מיום 17.11.13). שם נפסק: "הכשרת פיטורים של עובד רק מן הטעם שהגיש תביעה כנגד מעסיקתו, וזאת גם אם נפל פגם כלשהו בהתנהלותו, אסורה על פי דין, פוגעת בזכות החוקתית של גישה לערכאות ותרתיע עובדים מלפנות למימוש זכויותיהם הבסיסיות.

יפים לעניין זה דברי בית הדין הארצי לעבודה בעניין יחיאלי: "פיטוריו של עובד כסנקציה על כך שהגיש תביעה כנגד מעסיקו פסולים ואסורים מכול וכול. פיטורים שכאלה נגועים בהפרת זכות היסוד של המתדיין למיצוי הדין בערכאות ובפגיעה מהותית בה וכמוה כפגיעה בזכות לשוויון ולחופש התארגנות של העובדים. לא בכדי מורה סעיף 28א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958: "לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים". הוראה זו מגלמת את עקרונות היסוד שעליהם עמדנו לעיל, ויש להעמידה לנגד עינינו, גם אם מועד חקיקתה הוא לאחר פיטוריו של המערער... פגיעה מהותית ועמוקה ממין זו בזכויות יסוד של העובד הייתה עשויה לגרום לביטול עצם הפיטורים. משלא נתבע סעד זה, יש להטיל על החברה תשלום פיצוי הולם למערער בגין פיטורים שלא כדין" (ע"ע 1503/02 יחיאלי – חברת השמירה בע"מ, פד"ע מ, 529 בעמ' 534-535, ההדגשה הוספה; וראו גם: י' לובוצקי, סיום יחסי עבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2013).

פיטורי עובד בשל הגשת תביעה לבית הדין - פגיעה בזכויות היסוד שלו

בתי הדין האזוריים לעבודה שבו על ההלכה לפיה פיטורים של עובד בשל הגשת תביעה לבית הדין מהווים פגיעה חמורה בזכויות היסוד של העובד. ראו גם פסיקתם של בתי הדין האזוריים שאימצו קביעות אלה: "פיטורי עובד אך בשל הגשת תביעה לבית הדין היא פגיעה חמורה בזכות היסוד של העובד וחתירה תחת היסודות של המשטר החברתי הדמוקרטי. בחברה בת תרבות בתי המשפט הם המנגנון שתפקידו להכריע בסכסוכים. בתי המשפט לא יכולים להקל ראש בתופעה לפיה פניה של עובד תוביל לפיטוריו. תופעה שכזו תותיר עובד אשר סבור שנגרם לו עוול ללא יכולת ממשית לפנות ולברר את חילוקי הדעות שלו עם מעבידו" (ע"ב (ת"א) 11244/07 דנגור אודי נ' אלאר מהנדסים בע"מ, ניתן ביום 14.1.09 על ידי כב' השופט איטח; וגם –  תל"א (ב"ש) 2612/09 מרדכי קינר נ' קבוצת אסם סחר ואח', ניתן ביום 26.1.10 על ידי מותב בראשות כב' השופט טוינה)."

אכן פעמים רבות יתקשו מעבידים להמשיך ולהעסיק את מי שהגיש כנגדם תביעה והדבר עלול לגרום לקרע ולמשבר אמון בין הצדדים. כל זאת, כאשר יחסי העבודה הינם יחסים הבנויים מעיקרם על אמון הדדי. אולם באותו עניין (וליד קסאם) הורה בית הדין, על אף משבר האמון להחזיר את העובד לעבודה, תוך שהוא קובע: "נשוב ונדגיש, כי איננו שוללים את תחושת המשיבה הרואה בנסיבות העניין משבר אמון ביחסיה עם התובע ואף הנפת חרב על ראשה. יחד עם זאת, הכרה מלגשת לערכאות אף במהלך יחסי העבודה, וכן את הוראת חוק הגנת השכר שנועדה להגן על העובד בנסיבות אלה". והמשיך וקבע: "בענייננו, כאמור, פוגעים פיטוריו של התובע בזכות הגישה לערכאות, והגנה אפקטיבית על זכות זו מחייבת את ביטול הפיטורים והחזרתו לעבודה. בהגיענו למסקנה זו נתנו את הדעת גם לטענת המשיבה בדבר ההשפעה שתהא להחזרת המבקש לעבודה על מרקם יחסי העבודה במפעל, ובפרט בשעה שכבר הוגשו תביעות דומות על ידי עובדים נוספים."

ניתן לראות, כי בתי הדין עושים מאמצים להגן על עובדים אשר דורשים או תובעים את זכויותיהם מהמעביד וכתוצאה מכך, מוצאים את עצמם ללא עבודה. הזכות לפנות לערכאות הינה זכות חשובה במעלה, וכאשר מעביד מפטר עובד בשל תביעה שהגיש העובד לתשלום זכויותיו, הרי שאלו הם פיטורים שלא כדין, ולעובד מגיע פיצוי.