4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
חיפוש בגוף החשוד - כיצד ומתי?

חוק סדר הדין הפלילי  (סמכויות אכיפה-חיפוש בגוף החשוד) אשר נחקק בשנת 1996 הסדיר את כל הנושא של חיפוש בגוף החשוד. חיפוש בגוף החשוד עלול לפגוע מאוד, שכן לאדם יש זכות להגן על גופו, על כבודו ועל פרטיותו. לכן, החוק הסדיר את הנושא, וקבע, בין היתר, כיצד מותר לערוך חיפוש בגופו של חשוד, באילו נסיבות יערך החיפוש ומי רשאי לערוך את החיפוש.

בעיקרון, עריכת חיפוש בגופו של אדם תיעשה רק לאחר שנתן את הסכמתו בכתב לכך.
על קצין המשטרה שעורך את החיפוש להעמיד את החשוד (מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה) על מטרות החיפוש, סוגו ודרכי עריכתו. רק בהתקיים כל אלו הסכמת החשוד תחשב לתקינה.
החשוד יכול לסרב, אבל הסירוב יוכל לשמש לחיזוק הראיות נגדו.

עקרונות החיפוש
החיפוש בגופו של החשוד יערך באופן שיבטיח שמירה מירבית על פרטיות האדם במינימום פגיעה כבודו וגרימת אי נוחות וכאב.

בעיקרון, החיפוש יערך ע"י בן מינו של החשוד. עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לערוך את החיפוש שלא ע"י אותו בן מין:
• כאשר דחיית החיפוש יכולה לסכן את שלום הציבור.
• כאשר החיפוש נערך ע"י רופא.
• כאשר החיפוש הוא לקיחת טביעת אצבעות וכף היד.

החוק מבחין בין חיפוש חיצוני לחיפוש פנימי:

חיפוש חיצוני
חיפוש חיצוני יכול לכלול: צילום גוף החשוד, לקיחת טביעה מכל חלק של הגוף, גזירת ציפורניים, לקיחת חומר מתחת לציפורניים, בדיקת שתן, בדיקת רוק, לקיחת דגימת שיער, דגימת אוויר בזמן נשיפה, לקיחת תאים מהחלק הפנימי של הלחי, לקיחת חומר מהנחיריים ומהגוף.

שוטר יכול לערוך חיפוש חיצוני מבלי שהחשוד מסכים ותוך שימוש בכח סביר, כאשר: קצין המשטרה נתן אישור בכתב לכך, החשוד הסביר מדוע הוא מתנגד לחיפוש, הוסבר לחשוד שסירובו עשוי לשמש חיזוק לראיות המדינה נגדו.

חיפוש פנימי
חיפוש פנימי יערך רק כאשר היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה מסוג פשע או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע עבירה מסוג פשע. זאת, אם החשוד נתן את הסכמתו לכך.

חיפוש פנימי כולל בדיקות דם, בדיקות רנטגן, בדיקה גניקולוגית ובדיקה ובדיקת הגוף בעזרת מכשיר על קולי או באמצעות סורק כלשהו בתוך הגוף.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי