מהם גבולות אחריותו של סוכן נסיעות?

אם נסעתם לחופשה בחו"ל, והחופשה השתבשה בשל אירועים שונים, כולל כח עליון, שלא ניתן היה לצפות אותם מראש, האם סוכן הנסיעות אחראי כלפיכם? האם עליו לפצות אתכם על הנזק שנגרם לכם?

פסק הדין בעניין "יש תיירות", אשר ניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים עסק בסוגיה של גבולות האחריות של סוכן נסיעות כלפי לקוחותיו, אשר הזמינו באמצעותו כרטיסי טיסה מספק חיצוני ובעניין ליקויים במתן השירות, במהלך שהותם בחו"ל.

שלושה אנשים הזמינו מ"יש תיירות בע"מ" (להלן: "הסוכן"), כרטיסי טיסה לתאילנד, של חברת התעופה "קטאר אייר ליינס", ליום 10/11/2008, כאשר מועד חזרתם הצפוי, ביום 26/11/2008. אולם, ביום 26/11/2008, היום בו אמורים היו התובעים לשוב ארצה, הכריזה ממשלת תאילנד על מצב חירום, בשני נמלי התעופה של העיר בנגקוק וזאת, נוכח השתלטות מפגינים על נמלי התעופה.

התובעים טענו, כי ניסו ליצור קשר עם הסוכן ועם חברת התעופה, כדי לקבל הנחיות או מידע כלשהו, כיצד עליהם לפעול, אך לשווא. בלית ברירה, התובעים נאלצו לקנות כרטיסי טיסה על חשבונם לאחר שנמסר להם, כי חברת התעופה "אל על", מקיימת טיסות משדה תעופה חלופי, בעיר סמוכה לעיר בנגקוק. התובעים נאלצו להתעכב בעיר בנגקוק בניגוד לרצונם עד ה- 30/11/2008 ונדרשו לממן את הוצאות השהייה במקום על חשבונם.

התובעים טענו לאחריות הסוכן, מכוח היותו "ידו הארוכה" של חברת התעופה, וביקשו לחייבו בעלויות שנדרשו, בין היתר, בשל כרטיסי הטיסה החלופיים והוצאות השהייה, וכן בשל נזקים כליים ועוגמת נפש בסך כולל של 16,209 שקלים.
מנגד, הסוכן כפר בחבותו, וטען כי אין להטיל עליו אחריות, נוכח מצב חירום שהוכרז בתאילנד, שבעקבותיו, נסגרו נמלי התעופה של בנגקוק. הסוכן הדגיש, כי מצב החירום, הינו בבחינת כוח עליון, שאיננו ניתן לצפייה.

הסוכן לא עשה כל שביכולתו
השופט משה בר-עם קבע, כי ביחסים החוזיים, שבין מזמין-סוכן, בעניין שירות שהתחייב ספק, לתת באמצעותו, למזמין, יש לקרוא תניה מכללא, לפיה, הסוכן מתחייב לנקוט אמצעים סבירים להבטחת קיומו התקין של השירות. "יחד עם זאת", הוסיף השופט, "ברי כי אין להטיל על הסוכן, אחריות מוחלטת, לקיום התחייבויות הספק...".

השופט ברעם קבע, כי במקרה הנדון מצב החירום שהוכרז בתאילנד הוא גורם מסכל, שלא ניתן היה לצפייה, ומשכך אין להטיל אחריות על הסוכן כלפי התובעים רק בשל התרחשותו. יחד עם זאת, היה על הסוכן, מיד לאחריו, לנקוט אמצעים סבירים, להקטין את נזקי התובעים-לקוחותיו, כלומר: לפעול לחזרתם לתחומי המדינה באמצעות מוביל חלופי, לאחר שהוברר, כי ניתן לעשות כן, באמצעות חברת אל על ומעיר סמוכה.

בהתאם לכך נפסק, כי אין להטיל על הסוכן את האחריות למימון כרטיסי הטיסה החלופיים, אך היה עליו לדאוג לנקוט אמצעים סבירים לאפשר את חזרתם של התובעים במועד המוקדם האפשרי ולתת להם את השירות הראוי המתחייב ממעמדם כלקוחותיו.

נקבע, כי התובעים עשו כל מאמץ ליצור קשר עם הסוכנים ולא נענו. "לא שוכנעתי", כתב השופט בפסק הדין, "כי הסוכן עשה ככל יכולתו הסבירה, על מנת לאפשר את חזרתם של התובעים, במועד המוקדם האפשרי".
באשר לנזקים שנגרמו לתובעים, נקבע כי אין להטיל על הסוכן אחריות בשל עלות כרטיסי הטיסה, שהרי מבחינת הסוכן מצב החירום הוא "כוח עליון" ומהווה גורם מסכל, שלא ניתן ולא צריך היה לצפותו. עם זאת, יש לפצות את התובעים על נזק (מיוחד וכללי), אשר נגרם להם בשל התנהגותו הלקויה של הסוכן.

לאור האמור, נפסק כי הסוכן ישלם לכל אחד משלושת התובעים סכום של 750 שקלים ובסך הכל סכום של 2,250 שקלים וכן הוצאות משפט של 250 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"ק 1400/09 הרוש שאול נ' יש תיירות בע"מ).

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צרכנות