הכל בגלל sms אחד...

הנתבעת, רווקה בת 35, התקבלה בינואר 2008 לעבודה במרכול בתפקיד קופאית. לאחר שלושה חודשים, היא עזבה בסערה את מקום העבודה ולא שבה אליו עוד. לטענתה, היא עזבה את המרכול בשל הטרדה מינית חוזרת ונשנית מצד התובע, בעל המרכול.

לדבריה, שיא ההטרדה המינית היה ביום עזיבתה, כאשר התובע ליטף את ידה בזמן שהגישה לו, לבקשתו, נייר דבק.
לאחר סיום עבודתה במרכול, ומשלא נענה התובע לדרישתה לקבל את שכר עבודתה לחוש אפריל במלואו, אע"פ שעבדה רק שלושה ימים במהלך אותו חודש, שיגרה הנתבעת sms לאשתו של בעל המרכול בזו הלשון: "... יש כמה דברים שאת צריכה לדעת. במשך חודשיים ש' ...היה מטריד אותי בSMS וטלפונים ואני לא מתכוונת לעבור בשתיקה!".

בנוסף, הנתבעת הגישה במשטרה תלונה בדבר הטרדה מינית.

ליעוץ בנושא לשון הרע, פנו לעורכי דין נזיקין

בעקבות המסרון שנשלח לאשת בעל המרכול, הגיש בעל המרכול תביעת דיבה נגד הקופאית לשעבר במסגרתה טען, כי היא הכפישה את שמו באוזני אשתו ובפני עמיתיה במרכול.

אמת הפרסום
השופטת שושנה אלמגור סגנית הנשיא, דחתה את תביעת הדיבה, וקבעה כי שליחת ה- sms אכן מהווה הוצאת לשון הרע, אך הנתבעת נהנית מהגנת אמת הפרסום.
זאת, משום שהוכח כי התובע שלח לנתבעת מסרונים שמעידים על כך שהוא הטריד אותה מינית. כך למשל, התובע שלח לנתבעת מסרון בזו הלשון: " היום זה יום האבה ... ורציתי לומר לך שאת ממש חמודה".

השופטת הוסיפה, כי אם לא די בכך שתוכן ההודעות רצוף רמיזות בעלות גוון מיני, הרי שגם בזמנים שהוא שלח חלק מההודעות -שעות הלילה המאוחרות וימי סוף השבוע – יש כדי להעצים את ההטרדה.

השופטת ציינה, כי מוטב היה לתביעה שלא הוגשה. נפסק, כי התובע הגדיל לעשות וגרר את הנתבעת להליך משפטי רחב ויקר היקף, ועל כן יש לחייב אותו בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד. בהתאם לכך, חויב התובע לשלם לנתבעת 25,000 שקלים.

(ת"א 53380-08 מ.פ נ' ע.א.)

• ב"כ התובע: עו"ד יהודה ברמי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יצחק קירה, עו"ד אהד ריצ'מונד

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות