3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
נדחתה תביעה נגד ביה"ח שערי צדק: פעל ע"פ הפרקטיקה הרפואית המקובלת

בפברואר 1995 נולדה פגה בשבוע 24 במשקל 860 גרם.

אמה עברה במהלך ההריון בדיקה וגינלית ב- peace medical center (להלן: p.m.c) ולאחר מכן אושפזה במרכז הרפואי שערי צדק על רקע ירידת מי שפיר. האם עברה בדיקות והוחלט להמשיך את ההריון תוך מעקב.

יומיים לאחר מכן החום שלה עלה. בחדר הלידה ניתנה לאם אנטיביוטיקה עקב זיהום תוך רחמי. לתינוקת הייתה מצוקה נשימתית, כתוצאה ממנה היא סובלת כיום משיתוק מוחין. לאם לא ניתנו סטרואידים למניעת הפרעות נשימה אצל העובר.

בתביעה שהוגשה ע"י הקטינה, האם ובעלה לביהמ"ש המחוזי בירושלים, נטען כי המרכז הרפואי p.m.c וביה"ח שערי צדק התרשלו בטיפול באם, גם במעקב ההריון וגם בתהליך הלידה עצמה.


לטענת התובעים, ביה"ח שערי צדק התרשל בכך שלא נתן לאם אנטיביוטיקה בעת קבלתה ובכך שכאשר ירדו לה המים, לא נתן לה סטרואידים כדי לשפר את הבשלות הריאתית של העובר ולמנוע הפרעות נשימה.
כן נטען, כי בתובעת טיפלו רופאים שלא היו באותה עת רופאים "מומחים מוסמכים".

ביה"ח פעל ע"פ הפרקטיקה המקובלת

השופט יוסף שפירא דחה את התביעה, וקבע כי ביה"ח שערי צדק פעל לפי הפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת באותה עת ולא התרשל בטיפול באם וביילוד.

נקבע, כי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב דן בנושא של מתן סטרואידים במצב של ירידת מים בשנת 1994, אך פרסום ההחלטה נעשה רק ביולי 1995.

"במצב דברים זה", כתב השופט בפסק הדין, "לא ניתן לקבוע כי הנתבעת פעלה בניגוד לדעת ה- NIH, ואף אם נאמר כי היה מקום לשקול מתן סטרואידים בין שני המועדים הנ"ל, הרי שלא ניתן לזקוף זאת לחובת הנתבעת, לאור הצורך בתקופת הפנמה וקבלת החלטות בהתאם".

כן נקבע, כי ביצוע הלידה בידי מתמחה, בנסיבות המקרה, לא מגיעה כדי רשלנות רפואית.

באשר לתביעה נגד p.m.c נקבע, כי היא נבלעת בטיפול שקיבלו האם ובתה בביה"ח שערי צדק, ועל כן אין לחייב את המרכז הרפואי באחריות.

בסיום פסק הדין, קבע השופט שפירא, כי לאור מצבה הקשה מנשוא של הילדה והוריה, הוא לא מחייב אותם בהוצאות על אף דחיית התביעה.

(ת"א 8290/06 א.ב. (קטינה) נ' המרכז הרפואי שערי צדק)

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

• ב"כ התובעים: עו"ד מ' מנסור
• ב"כ הנתבעים: עו"ד מ' ג'יאנו, עו"ד סעדי ואח'