3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
ביהמ"ש: אין לחייב אשה שחיה עם בעלה בחובות העסקיים שלו

בעלה של האשה הנתבעת חויב ע"פ פסק-דין לשלם לתובע, אשר נתן לו בזמנו ערבות בנקאית, סכום של 280,000 שקלים בשל הפרת הסכם עסקי ביניהם.

לאחר שביהמ"ש נתן את פסק הדין, התובע הגיש תביעה נגד האשה, וביקש מביהמ"ש כי יחייב אותה לשלם לו את מחצית חובו החלוט של בעלה, אשר נוצר במהלך עסקיו, וזאת מכח חזקת השיתוף.

ליעוץ בנושא מעמד אישי ורכוש, פנו לעורכי דין משפחה

השופט אריאל בן-ארי (אטינגר) דחה את התביעה, וקבע כי כל עוד בני הזוג חיים ביחד, אי אפשר לתבוע אחד מהם בשל חובותיו העסקיים של האחר.
נקבע, כי ע"פ פסיקת ביהמ"ש העליון בנושא, השיתוף הכללי בין בני זוג, אשר כולל גם שיתוף בחובות, מתגבש רק עם הגיעו של "מועד קריטי" בחיי הנישואים של בני הזוג.

"מועד קריטי"
"בטרם הגיע "מועד קריטי" זה, חוב שיצר אחד מבני הזוג כלפי צד ג', אינו חוב משותף של שני בני הזוג. בשלב זה החוב הוא חוב של מי שיצר אותו בלבד, ובת הזוג אינה מחויבת כלפי צד ג' (שכלפיו מחויב בן זוגה)", כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון.

המועד הקריטי יקבע ע"פ נסיבות העניין, והוא יכול לכלול את ההתרחשויות הבאות: היקלעות חיי הנישואין למשבר, מות אחד מהצדדים, אירועים כלכליים חריגים כגון "חיסול" נכסיו של אחד מבני הזוג ועוד.
נקבע, כי במקרה הנדון לא נטען כי חל משבר בחיי הנישואים של בני הזוג. ככל הנראה הם ממשיכים את חיי הנישואים שלהם כבעבר, כלומר: לא הגיעה עת "מועד קריטי", ובהתאם לכך לא ניתן לתבוע את האשה, שכן טרם התגבשה חבותה בחובות העסקיים שבעלה לקח על עצמו.

על כן, השופט הורה על דחיית התביעה, וחייב את התובע בהוצאות בסך 7,500 שקלים.

(תמ"ש 49030-06  ג. א. - נ'- ש. מ.)

• ב"כ התובע: עו"ד י. זאגא
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אורי כהן
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפחה