בימ"ש השלום בירושלים דן בתביעה ברשלנות רפואית שהגישה אשה ילידת 1971, נשואה ואם לארבעה ילדים, נגד גניקולוג בקופ"ח מאוחדת. לטענת התובעת, הרופא החדיר לגופה התקן תוך רחמי למניעת הריון, כאשר בפועל הייתה בהריון. בשל כך, היא נאלצה להפסיק את ההריון ונגרמו לה נזקים שונים.
ס. הנשיאה, השופט כרמי מוסק קבע, כי הרופא התרשל בכך שלא וידא לפני החדרת ההתקן, שהתובעת אינה בהריון. נקבע, כי מרגע שהרופא התבקש ע"י התובעת להחדיר לגופה התקן תוך רחמי, ולאור החשש של התובעת שהובע בפניו שהיא בהריון בשל איחור בווסת, מחובתו הייתה להפנות אותה לבצע בדיקת דם, מה שלא נעשה בפועל.
הרופא התרשל
יתירה מכך, הרופא כלל לא ביצע לתובעת בדיקה גניקולוגית טרם החדרת ההתקן. בדיקה כזו הייתה מדגימה הגדלה של הרחם- דבר המעיד על הריון.
כמו-כן הרופא התרשל בכך שלא החתים את התובעת על "טופס הסכמה מדעת" לפני שהחדיר לרחמה את ההתקן.
השופט מוסק קיבל את גרסת התובעת, כי לא נמסר לה מידע באשר לאפשרות של הוצאת ההתקן והמשך ההריון, ועל כן קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של הרופא להפסקת ההריון.
בשל כך, נקבע כי הרופא וקופת החולים התרשלו כלפי התובעת, ועליהם לפצותה ב- 108,000 שקלים.
הפיצוי כלל הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת הזולת וכאב וסבל. בהקשר זה ציין השופט מוסק, כי : " הפסקת הריון כרוכה בקושי מוסרי ונפשי וכן בסיכונים הכרוכים מביצוע פעולה רפואית תחת הרדמה כללית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שהתובעת הייתה בשבוע 10 להריונה, הפעולה הכירורגית של הפסקת הריון אינה מסובכת אלא פשוטה יחסית במונחים רפואיים והראיה כי הפרוצדורה בוצעה בקלות וללא כל סיבוך".
(ת"א 1840-07 י.ק נ' ד"ר מרק זרח ואח')
