רשלנות בניתוח השתלת שיער

  בימינו, לא מעט גברים ונשים אשר סובלים מתופעה של התקרחות עוברים הליך של השתלת שיער. המדובר בניתוח קוסמטי, המהווה ניתוח לכל דבר, על תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בו. רשלנות בביצועו עלולה להביא לנזק אסתטי ולנזקים נוספים שניתן לתבוע בגינם כדי לקבל פיצוי.

ניתוח השתלת שיער - מהו?
רופא מנתח פלסטי לוקח שיער מעורף הראש של המטופל, ומעביר אותו לאזור אחר בראש שבו ישנה התקרחות. משך הניתוח הוא מספר שעות וההחלמה לוקחת עד יום אחד, אך השיער המושתל מתחיל לצמוח באופן טבעי רק לאחר כמה חודשים, ורק לאחר שנה אפשר לראות את תוצאותיו המלאות של הניתוח. לעיתים לא די בניתוח אחד, ויש לחזור על ההשתלה פעם נוספת או יותר.

רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער
יש לדעת, כי לא כל טעות של המנתח הפלסטי תהווה רשלנות, אשר מקימה עילת תביעה.
עם זאת, עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער יכולה לקום באחת מן האפשרויות הבאות:

א. העדר הסכמה מדעת - ע"פ חוק זכויות החולה, על הרופא המטפל לתת למטופל הסבר מקיף ומלא, טרם הניתוח, אודות הניתוח, וכן לפרט בפניו מהם הסיבוכים והסיכונים האפשריים הכרוכים בביצועו. על הרופא להציג בפני המטופל חלופות לניתוח, ולומר לו מהם סיכויי ההצלחה של הניתוח.

הנטל הנדרש מהרופא בעניין זה הוא מוגבר, שכן מדובר בניתוח אלקטיבי, שאינו מחויב המציאות. בתום ההסבר על הרופא לקבל הסכמה מלאה מדעת של המטופל לביצוע הניתוח וחתימתו לאישור.

ב. רשלנות בזמן הניתוח -  פקודת הנזיקין מטילה על הרופא המנתח את חובת הזהירות, לפיה הרופא נדרש לעמוד במבחן הרופא הסביר, כלומר: לנהוג באופן בו היה נוהג רופא סביר בנסיבות העניין, בהתאם לידע הרפואי שהיה מצוי בידו באותה תקופה. מעשה או מחדל של הרופא, המהווים חריגה מהנורמה המקובלת, יעלו כדי עוולת הרשלנות, ויקימו בסיס לתביעה. בכלל זה, חלה החובה על הרופא המנתח לפעול במיומנות, להכיר היטב את השיטות השונות להשתלת שיער, ולבצע את הניתוח בצורה מדויקת ואחראית.

טרם הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית ערכו חיפוש עורך דין מקיף ובחרו בבא כוח מומחה בתחום!

ביהמ"ש: הרופא התרשל

 בית המשפט המחוזי בת"א קיבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון, בתביעה שהגיש אדם שעבר ניתוח השתלת שיער נגד המשיבים, המרכז הבינלאומי להשתלות שיער והרופא המנתח, בשל נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות השתלת שיער כושלת.

בפסק דינו של בימ"ש השלום נקבע, כי על הרופא לשלם למערער פיצויים בגין כאב וסבל בסך 35,000 ש"ח.

המערער קבל כנגד גובה הפיצויים, וטען בערעור כי מדובר ברשלנות רפואית. לשיטתו, כתוצאה מהשתלת השיער נותרה לו נכות פסיכיאטרית בשיעור של 20% (מתוך 30% בסך הכל) וכן 10% נכות פלסטית, בשל קיומן של צלקות. המערער עתר לכך שתושב לו עלות השתלת השיער, וכן ביקש כי ביהמ"ש יפסוק לו פיצוי בגין מימון ניתוח לשיפור המראה, כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר, הפסד השתכרות בעתיד ועזרת זולת בעבר ובעתיד. בית המשפט המחוזי קבע, כי נקודת המוצא היא שאכן הייתה רשלנות רפואית בביצוע השתלת השיער.

השופטים ציינו, כי עד שהרופא שניתח את המערער התחיל לעסוק בהשתלות שיער, הוא מעולם לא עסק בניתוחים ולא עבר הכשרה כלשהי כמנתח. ביהמ"ש קבע, כי המערער זכאי לפיצויים נוספים בגין הנזק שנגרם לו, ופסק לזכותו סכום של 100,000 ₪ בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, 85,000 ₪ בגין כאב וסבל ו- 104,927 ₪ בגין החזר עלות ההשתלה, ובסך הכל 289,927 ₪.
(ע"א 1662/03 מסטר בני נ' המרכז הבינלאומי ישראלי להשתלות שיער בע"מ).

סיכום
ניתוחים להשתלת שיער אינם מצילי חיים ואינם מחויבי המציאות, ועל כן חובת הגילוי והזהירות הנדרשת מהרופא היא גבוהה במיוחד, ובתי המשפט מקפידים הקפדה יתירה כאשר הם בוחנים האם התמלא התנאי של הסכמה מדעת לטיפול.
במידה שנגרם למטופל נזק והוא יתבע את הרופא שניתח אותו, הרופא יצטרך להוכיח, כי מלבד טופס ההסכמה החתום, הוא הסביר למטופל בשיחה בעל פה כל מה שרלוונטי לגבי הסיבוכים האפשריים והחלופות הקיימות לביצוע הניתוח.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום רשלנות רפואית