נפגעתם בתאונת עבודה? המדריך הזה הוא בשבילכם!

עובד שנפגע במסגרת עבודתו הוא נפגע תאונת עבודה וככזה מגיעות לו זכויות, גמלאות ופיצויים. אם הינך נפגע תאונת עבודה, עליך לעשות שיעורי בית וללמוד כמה שיותר על מצבך וזכויותיך. כדי למצות את כל הזכויות המגיעות לך חשוב כי תהיה מודע להן, תכיר את כל ההליכים למיצוין, ותפעל באופן שיבטיח שלא תחמיץ או תאבד אף לא אחת מהן.

ההתנהלות אחרי תאונת עבודה, וההליכים למיצוי הזכויות השונות הם מורכבים ועשויים להיות מתישים. הפעילות הנדרשת ממך, כנפגע עבודה, מתמקדת ביותר מאפיק אחד, והפעולות הנחוצות שעליך לבצע מגוונות. על כן רק התנהלות מודעת, זהירה, מובנית ותוך מחשבה תחילה וקבלת סיוע משפטי, תקל עליך במיצוי זכויותיך. 

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה היא כל אירוע תאונתי שהתרחש במהלך העבודה, בדרך אליה, או בדרך חזרה ממנה ובאירוע זה נגרמו נזקי גוף. ההגדרה של תאונת עבודה מאד חשובה משום שמי שנפגע במהלך אירוע המוגדר כתאונת עבודה ייחשב לנפגע תאונת עבודה. לנפגע תאונת עבודה מעמד מיוחד המקנה לו שלל זכויות, ועליו לפעול בדרכים מגוונות למיצוין.

מהן הזכויות של נפגע תאונת עבודה?

כאשר מדברים על זכויותיו של נפגע תאונת עבודה, חשוב להגדיר מראש שני אפיקי פעולה נפרדים, האחד מול המוסד לביטוח לאומי; והשני מול המזיק שהתרשל. 

שני אפיקים אלה הינם מקבילים ודורשים פעילות נפרדת שלעתים משיקה. בכל אחד מאפיקים אלה יפעל הנפגע למיצוי זכויות מסוימות. אם כן, כאשר מדברים על פעילות למיצוי זכויות נפגע עבודה יש פעילות מול המוסד לביטוח לאומי ופעילות במישור הנזיקי מול המזיק, לרוב המעביד.

להורדת טופס בל/ 250 (בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה)>>>

מה כוללת הפעילות במישור הנזיקי?

הפעילות במישור הנזיקי כוללת תביעה של העובד כנגד המעביד. התביעה היא תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, לרוב  מכוח עוולת הרשלנות(או כל עוולה אחרת), הקבועה בפקודת הנזיקין. את הפיצויים ישלם לרוב הביטוח של המעביד.

פעמים רבות יש התנהלות רשלנית, לרוב של המעביד, שהובילה להתרחשות של התאונה. פעילות במישור הנזיקי מתמקדת במיצוי הדין עם המעביד אם וככל שביצע עוולה מכוח פקודת הנזיקין (או מכל דין משיק אחר). עובד שרוצה להיפרע בגין נזקי גוף שנגרמו לו בשל תאונת עבודה צריך להוכיח את יסודות העוולה שלטענתו הופרה על ידי המעביד (כמו גם על ידי כל מזיק אחר, שאיננו בהכרח המעביד). כך למשל ככל שטוענים לרשלנות המזיק, צריך הנפגע  להוכיח כי קיימת כלפיו  חובת זהירות מצד המזיק (ככל שמדובר במזיק שהינו המעביד, לרוב קיימת חובה שכזו, כלפי העובד, כפי שיפורט להלן),שחובה זו אכן הופרה על ידי המזיק, וכן את הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם לו. כלומר: על הנפגע להוכיח שהפרת חובת הזהירות, קרי הרשלנות של המעביד, אם במעשה ואם במחדל גרמה לנזק.

במקרה של תאונת עבודה ההוכחה של כל אלה היא פשוטה למדי. החוק הישראלי מטיל חובת אחריות מוגברת על המעביד. לכן, ברוב המקרים ניתן בקלות להוכיח קיומה והפרתה של חובה זו שהיא כמעט אבסולוטית. הנטל על העובד הוא לא קשה וכמעט בכל הנסיבות יהיה קל להרימו ולהוכיח הפרתה של חובת זהירות מכוח החוק, הפסיקה או הנוהג, ולזכות בפיצוי הולם. 

למרות "הקלות" של הוכחת הרשלנות הנזיקית במקרה של תאונות עבודה, למרבה הצער, פעמים רבות עובדים מוותרים על מיצוי הזכויות במישור הנזיקי כי: "לא נעים להם מהבוס". חשוב מאד שציבור העובדים ידע: בתביעה נזיקית כנגד המעביד בגין נזקי תאונת עבודה, אין למעשה,כל עניין ישיר, נגד המעביד. התביעה אינה על בסיס אישי וחבל שעובדים לא יקבלו זכויות המגיעות להם, מכיון שהם חשים אי נעימות.ברוב המכריע של המקרים,המעביד מבוטח בביטוח מסוג "חבות מעבידים", ועל כן בפועל מי שישא בתשלום הפיצויים, הוא הביטוח של המעביד, ולא המעביד עצמו, באופן אישי (למעט תשלום של השתתפות עצמית, שהוא לרוב סכום זעום יחסית).על כן, גם קורה לא אחת, שהמעביד עצמו, הוא שמדרבן את העובד לתבוע, שהרי הוא ממילא משלם ביטוח כל העת, ואין סיבה, שכאשר ארע האירוע הנזיקי, לא ינוצל הביטוח, לרווחתו של העובד. ובמילים אחרות, תביעה שכזו אינה  חייבת לגרור סכסוך עם המעביד, ואין סיבה לוותר על זכויות רק בשל החשש שזה יקרה (כי ברוב במכריע של המקרים, זה לא יקרה).

מהו מעמדה המשפטי של תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה או ממנה?

אם תשימו לב, גם תאונת דרכים עונה למעשה על ההגדרה של תאונה בעבודה. כאמור, "תאונה בעבודה" היא כל אירוע תאונתי שארע בעבודה, או בדרך אל העבודה או  ממנה. במילים אחרות, לא רק מי שעיסוקו בנהיגה, ונפגע בתאונת דרכים, יחשב למי שנפגע בתאונה בעת עבודתו. גם מי שהינו מורה, פקיד, עו"ד או עוסק בכל עיסוק שהוא, שנסע מביתו לעבודה (או שחזר מעבודתו הביתה), יחשב כמי שתאונתו היא תאונה בעבודה.

לנפגע כזה, הדרך לתבוע קלה הרבה יותר מאשר לנפגע בתאונת עבודה רגילה, שאינה תאונת דרכים. בשנת 1975 חוקקה הכנסת חוק ספציפי לנפגעי תאונות דרכים, שעיקרו קובע "אחריות מוחלטת" כלפי מי שנפגע בתאונת דרכים. כלומר: נפגע שכזה פטור מהצורך להוכיח חבות של מזיק כלשהו. עצם העובדה שנגרמו לו נזקי גוף, שמקורם בתאונת דרכים, היא כשלעצמה מזכה את הנפגע לקבל פיצויים על כל נזקיו.

גם נפגע שכזה חייב למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי כמו כל נפגע אחר בתאונה בעבודה.

דווקא לגבי נפגעי תאונות דרכים, יש לפניה לביטוח הלאומי חשיבות יתרה, שכן במקרים רבים (ובפועל, בחלק הארי של המקרים), הממצאים של הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי (שלגביה יפורט בהמשך להלן), יהיו תקפים ומחייבים, גם בהליכים המשפטיים שינהל הנפגע כנגד המבטח שביטח את השימוש ברכב ( "ביטוח החובה").   

מה כוללת הפעילות מול המוסד לביטוח לאומי?

התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי כוללת תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה. תביעה זו יש להגיש תוך שנים עשר חודשים מיום קרות התאונה. מומלץ מאד שלא להמתין עם תביעה שכזו, עד לרגע האחרון. ההכרה בתאונה כתאונת עבודה תגרור תשלום של דמי פגיעה לעובד שנפגע.. דמי הפגיעה משולמים עבור כל התקופה שבמהלכה היה העובד באי כושר לעבוד ושיעורם הוא שבעים וחמישה אחוזים מהכנסות הנפגע מעבודה בשלושת החודשים שקדמו לתאונה (אם מדובר בעובד  שכיר, ההכנסות יחושבו לפי שכרו, ואם מדובר בעצמאי יבחנו הכנסותיו כעצמאי).

במקביל יש גם תביעה להכרה בנכות צמיתה. תביעה זו תגרור זימון לוועדה רפואית וקביעת אחוזי נכות שישפיעו על שיעור גמלת הנכות שיקבל העובד. עד עשרים אחוזי נכות מזכים את העובד בקצבת  נכות חד פעמית. קביעה של אחוזי נכות של עשרים אחוזים ויותר תזכה את העובד בגמלה חודשית- כל חודש סכום כסף מסויים. שיעור הגמלה תלוי באחוזי הנכות שיקבעו בוועדה הרפואית שיעבור העובד, וברמת ההשתכרות שלו ערב התאונה.

חשוב לציין, כי ההתמקדות של המוסד לביטוח לאומי היא בשתי שאלות: האחת האם אירוע הנזק הוא תאונת עבודה; והשנייה, האם נגרם נזק, וכפועל יוצא, אילו תשלומים הוא גורר. במסגרת התביעה של הביטוח הלאומי, לא נדרש מהעובד להוכיח כל רשלנות או חבות של גורם מסויים, אלא יש להוכיח כי אירע אירוע תאונה בעבודה ובעקבותיו נגרם נזק לעובד. עוד חשוב לציין, כי הגדרתה של תאונת עבודה בהקשר זה כוללת כאמור גם תאונה בדרך אל העבודה (לרוב, מהבית) ומהעבודה (לרוב אל הבית.), ולא רק תאונה במקום העבודה עצמו. 

התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי היא תביעה חשובה. חשוב מאד שלא לוותר עליה , וחשוב להבין עד כמה הפעילות באפיק זה היא חיונית; זאת, משום שמהפיצויים שיקבל העובד מתביעה באפיק הראשון, הוא האפיק הנזיקי, ינוכו הסכומים שהוא אמור לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בין אם הוא תבע את המוסד לביטוח לאומי ובין אם לא. כלומר, הסכומים שלהם הוא זכאי מביטוח לאומי ינוכו מדמי הפיצויים המגיעים לו, במסגרת התביעה הנזיקית, גם אם לא קיבל בפועל, דבר מהמוסד לביטוח לאומי, במקרה שבחר שלא למצות את זכויותיו מולו (ואז יבוצע מה שמכונה: "ניכוי רעיוני").

מהו שיעור הפיצויים שיקבל העובד אם יוכיח רשלנות המעביד?

שיעור דמי הפיצויים תלוי בנזקים שנגרמו לעובד. ישנם כמה ראשי נזק המחושבים מבחינה כלכלית ומתורגמים לדמי פיצויים. ראש נזק עיקרי וחשוב הוא אובדן כושר/יכולת ההשתכרות. הבסיס לקביעת אובדן שכזה, הם אחוזי הנכות שנפסקו לתובע, ושמקורם בתאונה. הבסיס לקביעת הנכות (גם בתביעת הנזיקין), הוא תקנות נפגעי העבודה של המוסד לביטוח לאומי, אלא שיש לאבחן בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

נכות רפואית בוחנת באופן "קר" את נזקי הגוף וקובעת מעין "מחירון" של איזה נזק מוליד איזה שיעור אחוזי נכות- מעין אמות מידה המשפיעות על שיעור הפיצוי. אמות מידה אלה מיושמות במישור הנזיקי, אולם הדין מאפשר להגדיל את שיעור הפיצוי/הקצבה, במקרים שבהם הנכות התפקודית גבוהה יותר מהנכות הרפואית. ישנם מקרים רבים שבהם הנכות הרפואית "היבשה" נמוכה מהנכות התפקודית (ולעתים, אף ההיפך מכך). הנכות התפקודית תלויה בנסיבות ובמאפיינים של העובד, של אורח חייו, של מקצועו ותפקידו.

כך, למשל, אדם שאיבד גליל של אצבע, זכאי על פי התקנות לנכות רפואית בשיעור של 5%, אבל, אם אדם זה הוא פסנתרן ולא יוכל לאחר התאונה להמשיך לנגן בפסנתר ולהתפרנס, אזי הנכות התפקודית יכולה להגיע אף לכדי, מאה אחוזים. דוגמא נוספת היא אדם "רגיל" הנפצע ברגלו מול אדם שהוא כדורגלן במקצועו ונאלץ לנטוש את קריירת הספורט בגלל הפציעה. ברור שהנכות של השניים איננה זהה.

נכותם הרפואית היא אמנם באותו השיעור, אבל הנכות התפקודית שונה לגמרי, שכן זו של הכדורגלן גבוהה הרבה יותר. רוב המחלוקות סביב גובה הפיצויים ניטשות בסוגיית הנכות התפקודית, ששיעורה משפיע מאד על גובה הפיצוי של הניזוק. ברוב המקרים הדברים אינם מאד ברורים וחד משמעיים, ויש טיעונים לכאן ולכאן. עורך דין מומחה לדיני נזיקין, בעל ניסיון וותק יוכל להשפיע על העניין, ולהגדיל את הסיכוי לדמי פיצויים גבוהים יותר.

ככל שמדובר בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי, קיימת למוסד זה, על פי החוק, הזכות לקבוע נכות תפקודית בשיעור שלא יעלה על 50% משיעור הנכות הרפואית שנקבע. עובדה זו, מחזקת עוד יותר את הצורך בשכירת שירותיו של עו"ד ותיק ומיומן, שיצטרך להוכיח בבית המשפט, במסגרת התביעה הנזיקית,  כי חרף קביעת הביטוח הלאומי, הנכות התפקודית של הנפגע גבוהה יותר, ממה שקבע הביטוח הלאומי.  הפועל היוצא של הוכחה שכזו, הוא הגדלת הפיצוי הנזיקי בשיעורים ניכרים. 

מעבר לאמור לעיל ישנם ראשי נזק נוספים כגון: הפסדי שכר בעבר; ניצול ימי חופשה; הוצאות רפואיות או פרא רפואיות; עזרים רפואיים; אביזרי ריפוי; עזרים לשיקום; נסיעות; ניידות,לרבות רכב מיוחד; עזרה בבית וסיעוד (ככל שהנפגע נזקק להם);צרכים מיוחדים כגון: הוצאות מוגברות בגין כביסה (וחיתולים, ככל שיש צורך בהם), מיזוג אויר; אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות; פגיעה באוטונומיה; נזק שאינו נזק ממון (הכולל בחובו כאב וסבל, אובדן הנאות החיים, צער, בושה, קיצור תוחלת חיים וכיוצא באלה); החזר הוצאות משפטיות.

לסיכום, נפגע עבודה זכאי לזכויות מגוונות אם יוכר ככזה שנגרמו לו נזקי גוף במסגרת תאונת עבודה. אם אתה נפגע עבודה, פנה לעורך דין מומחה לנזיקין ולביטוח, ומצה את זכויותיך. מיצוי הזכויות כרוך בפעילות מול המוסד לביטוח לאומי, אשר תזכה אותך בדמי פגיעה ובקצבת נכות חד פעמית או חודשית; וכן בהגשת תביעה נזיקית מול המעביד אם וככל שביצע עוולה נזיקית, כגון, שהתרשל – מה שיזכה אותך בדמי פיצויים ששיעורם תלוי בגורמים מגוונים, כשהעיקרי שבהם הוא המגבלה, ביכולת השתכרותך, עקב ולאחר התאונה ושיעור נכותך התפקודית. 


* עו"ד אליעזר פני-גיל, עוסק בדיני נזיקין ותביעות ביטוח.