שבת שלום או שלום בית המשפט?

הציבור הדתי ואנשים שומרי שבת נתקלים לא אחת בבעיות בהתנהלותם למול נותני שירות. מטבע הדברים, לפעמים כאשר אנשים דתיים זקוקים לשירות מסוים, הם מבקשים מנותני השירות לבצע התאמה כלשהי, שתעלה בקנה אחד עם אמונתם והאפשרות שלהם לעשות את אשר הם צריכים.
כך למשל, אם אדם דתי טס לחו"ל, בדרך כלל הוא לא יזמין טיסה שעלולה להיות גבולית עם כניסת השבת, אלא יבקש מסוכנות הנסיעות טיסה שמתאימה לו, ויוודא שיהיה במטוס אוכל כשר, בהתאם לדרגת הכשרות שהוא נוהג לפיה.

ואולם, לא רק בענייני אוכל וטיסות מתגלות אי הבנות ונוצר חוסר התאמה בין הבקשות של הציבור הדתי לבין התוצאה בפועל.

באילו תחומים נוספים נתקל הציבור הדתי בבעיות? האם נותני השירותים סבלנים כלפי הבקשות המיוחדות של הציבור הדתי, והאם השירות שניתן הוא הולם, משתדל ומתאמץ? ומה ביהמ"ש קובע במקרים שבהם הוא נדרש לדון ולהכריע?

בחרת בטיסה קרובה לשבת? הסיכון עלייך!
הנושא של טיסות לחו"ל רלוונטי מאוד עבור הציבור הדתי, שכן יש צורך במציאת טיסות שאינן גורמות לחילול שבת, באספקת אוכל כשר ובהערכות שונה.
ביהמ"ש לתביעות קטנות בפתח תקווה דן לאחרונה בתביעה לפיצויים שהגישה אשה דתייה מפתח תקווה נגד swiss internaruonal air lines ltd וחב' עולם ומלואו נסיעות ותיירות בע"מ, ממנה קנתה ב-8 באוגוסט 2007 כרטיסי טיסה, כאשר יעד הנסיעה היה גרמניה לצורך שהייה של 5 ימים וחזרה לישראל.

התובעת טענה, כי בעת ביצוע העסקה עם חב' עולם ומלואו היא ציינה בפני נציגת השירות כי היא בחורה יהודיה ודתית השומרת שבת, ועל כן ביקשה כי זמני הנסיעות ייקבעו בהתאם לעובדה זו. התובעת הייתה אמורה להמריא ליעדה ב-12 באוגוסט 2007 ולשוב לארץ ביום שישי, ה-17 באוגוסט 2007 כשעתיים לפני כניסת השבת. ביום החזרה לארץ, כשעתיים לפני ההמראה, התברר כי הטיסה מהנובר לשוויץ (טיסת הקישור לישראל) בוטלה, וכי swiss internaruonal air lines ltd תדאג לחלופות מתאימות לנוסעים, אך אף אחת מהחלופות שהוצעו לתובעת לא הביאו בחשבון את עובדת היותה שומרת מצוות.

התובעת ניסתה לשנות את רוע הגזרה, התקשרה פעמים רבות להוריה שניסו לסייע מהארץ, ויצרה קשר עם קרובים ומכרים בחו"ל המקושרים עם מנכ"ל אל-על. התובעת ביקשה פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לה ועל שיחות הטלפון הרבות שנאלצה להוציא.

swiss internaruonal air lines ltd טענה, כי אכן הייתה תקלה טכנית והטיסה בוטלה, ומאחר שכך היא עשתה כל שביכולתה כדי להביא את התובעת לארץ. לדברי החברה, הוצע לתובעת שובר על סך 200 דולר, אך היא סירבה לקבלו.

חב' עולם ומלואו טענה מצידה, כי נציגתה העלתה בפני התובעת את הבעייתיות של טיסה החוזרת לארץ ביום שישי, והציעה לתובעת לחזור ביום חמישי בערב על מנת שלא תיקלע לבעיה של כניסת שבת. התובעת סירבה לקבל אפשרות זו וטענה שהיא מנוסה בטיסות, יודעת להסתדר וכן שיש לה קשרים בהנובר, ולכן אין בעיה מבחינתה לחזור ביום שישי.

השופטת עינת רון דחתה את התביעה כנגד חב' עולם ומלואו, וקבעה כי משהחברה הזהירה את התובע לגבי הטיסות, הרי שהיא יצאה ידי חובתה כלפיה.

באשר לחבות של swiss internaruonal air lines ltd כלפי התובעת, נקבע כי אמנם נגרמה לתובעת אי נוחות, אך חברת התעופה עשתה כל שביכולתה כדי לקדם את ענייניה בשל ביטול הטיסה.

השופטת קבעה, כי בשל אי הנוחות הכללית שנגרמה לתובעת, יש לקבוע כי חב' התעופה תפצה אותה בסכום שהוצע לה, אך במזומן. לפיכך, חייבה השופטת את swiss internaruonal air lines ltd לשלם לתובעת 800 שקלים.
טרם סיום פסק הדין, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות התובעת: " על התובעת המתכננת את נסיעותיה לעשות כן בקפידה ואף לקחת בחשבון איחורים מסוימים, עיכובים, תקלות מסוימות וכיו"ב, שיהיה בהם כדי להביא לחילול שבת. למשל, ייתכן וטיסה תתעכב, או אפילו תמריא בזמן, אך הנחיתה תתעכב בשל תנאי מזג אויר והדבר יביא לשינוי בכל לוח הזמנים של הנוסע, האם גם אז תישא חברת התעופה באחריות?". (ת"ק 16418-02-09 אבטה נ' swiss internaruonal air lines ltd ואח'

יש פיצוי על העדר התקן שבת במקרר
עניין אחר, שעלול לגרום לאי נוחות ולבעיות בקרב הציבור הדתי הוא העדר שימוש במכשירי חשמל בשבת.
עבור חלק מהציבור הדתי, התקנת התקן שבת במקרר הוא הכרח ולא פריבילגיה. ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דן בתביעה של שני אנשים שקנו מקרר מאלקטרה, ולטענתם ההבטחות שניתנו להם- הופרו.

ראשית, טענו התובעים כי הובטח להם שהמקרר יסופק תוך 3 ימים, לפני יום שבת. שנית, הובטח להם כי המקרר יכלול התקן שבת ושלישית- המקרר נפל ונחבל בזמן ההובלה.
לדברי התובעים, כל אלו תוקנו רק לאחר חודש, כאשר במהלך תקופה זו נגרם להם בזבוז זמן וכן בשל הפתרונות הזמניים שניתנו להם, פעולת המקרר השתבשה והם נאלצו לזרוק מזון. התובעים ציינו, כי כל זה ארע במהלך תקופת החגים, וכי הם אנשים שומרי שבת ומטופלים ב-5 ילדים.

אלקטרה טענה מנגד, כי לא הובטח זמן הספקה כנטען, וכי הפיתרון החלופי שהוצע לתובעים לגבי התקן שבת היה מקובל ולא היה אמור לגרום לבעיות. בנוסף, אלקטרה שלחה הודעת צד ג' כנגד ספק המקרר.
החברה שסיפקה את המקרר, ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ, טענה כי לא ניתן לספק את המקרר כשמותקן בו התקן שבת, ובכל מקרה ההבטחות הללו לא ניתנו על ידה אלא אם בכלל על ידי אלקטרה. עוד טענה החברה, כי לא נפל כל פגם בתפקוד המקרר.

השופטת חנה פלינר קיבלה את התביעה בחלקה, וקבעה כי  היא השתכנעה מתיאורי התובע, כי אכן זמן ההספקה היה אלמנט קריטי בבחירת המקרר.
כמו-כן היא שוכנעה, כי נציגת אלקטרה אכן הבטיחה לתובע כי המקרר יסופק לפני יום שבת ויכלול התקן שבת. משכך, אלקטרה אחראית לפצות את התובעים. בנוסף, נקבע כי המקרר נחבל בעת הובלתו ועל כן על צד ג' לפצות את התובעים בשל כך.

בהתאם לכך נפסק, כי אלקטרה תפצה את התובעים ב- 1,500 שקלים בשל הפרת ההבטחות לעניין ההתקן ומועד ההספקה; והחברה שסיפקה את המקרר תפצה את התובעים ב- 1,000 שקלים בשל נפילת המקרר, וכן תעניק לתובעים שנתיים נוספות של אחריות מעבר לשנה הראשונה הניתנת במסגרת הרכישה. כן נפסקו לזכות התובעים הוצאות משפט של 500 שקלים. (ת"ק 7798-04-09 תמיר ואח' נ' אלקטרה מוצרי צריכה).

המזגן גרם לחילול שבת- ביה"ח יפצה
ואם עסקינן במכשירי חשמל, מובן שמזגן, אשר כיום הוא חלק בלתי נפרד כמעט מכל בית, לא כל שכן ממקומות עבודה ומוסדות שונים, עלול לעורר בעיות בקרב אדם דתי אשר מאושפז בבית-חולים ואינו מעוניין שיפעל בשבת.

ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דן לאחרונה בתביעה שהגיש אדם דתי שאושפז לניתוח מתוכנן בבית החולים אסותא כנגד בית החולים.

התובע טען, כי בחדר בו הוא אושפז המזגן הופעל ע"י חיישן המזהה תנועה בחדר. מכיון שהתובע הוא אדם דתי הוא לא יכול היה להיות בחדר בשבת שכן אם היה נע בחדר, המזגן היה מופעל והדבר היה גורם לחילול שבת. התובע ציין, כי ידע על כך רק ביום שישי לאחר כניסת השבת. בשל כך, התובע בילה את רוב זמנו בטרקלין או מחוץ למבנה. לטענת התובע, בתקופה זו החום היה בלתי נסבל, וכל תלונותיו לאסותא לא זכו להתייחסות.
ביום א' בבוקר הגיע טכנאי ולא עשה דבר. רק לאחר שהתובע איים כי ישב בפרוזדור, הגיע טכנאי אשר ניתק את החיישן.

התובע הוסיף וטען, כי הוא לא היה יכול לקחת בשבת אוכל ממטבח החולים, כי גם שם המזגן הופעל באמצעות חיישן. התובע שילם עבור האשפוז 14,000 שקלים, וביקש פיצוי בשל עוגמת הנפש והסבל שחווה בסך 30,000 שקלים.

נציגת אסותא טענה, כי מדובר בתביעה קנטרנית, וכי התובע קיבל טיפול מסור, ובית החולים נהג ברגישות רבה בכל הנוגע להיותו של התובע יהודי דתי ומאמין, כולל אספקת ארוחות גלאט כושר לו ולמשפחתו. עוד טענה נציגת אסותא, כי השירות שאסותא בע"מ מספקת מתאים לכל חלקי האוכלוסייה וכי רמת הכשרות היא של הרבנות בתל אביב. לדבריה החיישנים נועדו לחסוך באנרגיה, והתובע היה יכול להיעזר בכל אחד מחברי הצוות בעניין זה, ואף לבקש עזרה מאיש הצוות ממוצא ערבי שהיה שם וסייע לו לנטרל את החיישן.

השופט אילן דפדי החליט לקבל את התביעה באופן חלקי.
השופט ציין, כי הוא התרשם שבית החולים גילה רגישות רבה בכל הנוגע להיותו של התובע דתי, אך הוא התרשל בכך שלא דאג מבעוד מועד ולפני כניסת השבת, לנטרל את החיישן שמפעיל את המזגן בחדר בו אושפז התובע. " ציפייתו של התובע, אשר שילם ממיטב כספו עבור האשפוז, לקבל שירות אישי, אשר יתאים לצרכיו המיוחדים, נראית לי סבירה", כתב השופט.
עם זאת, נקבע כי אין מקום לפצות את התובע ב-30,000 שקלים. השופט קבע, כי פיצוי בשיעור של 10% מהסכום ששילם התובע , 1,400 שקלים, הוא סביר בנסיבות העניין. בנוסף, חויב בית החולים לשלם לתובע הוצאות משפט של 600 שקלים. (ת"ק 21226-07-09 סלוד נ' בי"ח אסותא).

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

החופשה לא הייתה כשרה למהדרין? לא מדויק
כאשר מוגשת לביהמ"ש תביעה מנופחת ומוגזמת, ביהמ"ש לא מהסס לדחות אותה, וזהות המגיש, אדם דתי או חילוני, אינה רלוונטית, כמובן.
ביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות דחה תביעה של אדם שהזמין עבורו, עבור רעייתו ועבור שתי נכדותיו חופשה כשרה למהדרין באנטליה לתאריך 1- 8 ביולי 2008. את החופשה קנה התובע מאר.סי. רויאל קלאב  מועדון נופש  כשר  בע"מ, ושילם עבורה 17,575 שקלים.

התובע העלה טענות רבות ביחס לחופשה, ביניהן הטענה כי ביום שבת נגרמה לו ולמשפחתו עוגמת נפש בכך שנעילת ופתיחת החדרים היו באמצעות כרטיס מגנטי בלבד, ובהיותם שומרי מסורת – לא יכלו להשתמש בכרטיס, ולכן מישהו מהם היה צריך להישאר בחדר כדי לא להינעל בחוץ למשך היום.  עוד טען התובע, כי ביום שבת לא סופקה ארוחת בוקר, וכי התפריט שהוגש בארוחות היה לא מספיק וטעם המזון היה גרוע. לדבריו, בחלק מהזמן היה מחסור בלחם שנאפה במקום וגם חלב סופק בכמויות בלתי מספקות. דגני בוקר מסוג אחד והחמין בשבת היו חסרי טעם לחלוטין.

חב' אר.סי. רויאל קלאב  מועדון נופש  כשר בע"מ דחתה את טענות התובע אחת לאחת. באשר לטענה בעניין נעילת ופתיחת החדרים באמצעות כרטיס מגנטי, טענה החברה כי היה במלון גוי של שבת שהיה בקומה נפרדת שהוקצתה  לכל הקבוצה של אותו טיול.
החברה הכחישה את הטענה, כי לא סופקה ארוחת בוקר בשבת, וטענה כי בפועל ניתנו לציבור הדתי בשבת 3 ארוחות.

השופט גדעון ברק קבע, כי התובע לא הוכיח אף אחת מטענותיו, בכלל זה את טענתו עוגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו בשל שיטת נעילת החדרים. " אני מקבל את טענת הנתבעת, שהיא הייתה ערה לכך ולכן היא דאגה שבקומה בה משתכנת הקבוצה הדתית יהיה שם גוי של שבת אשר תפקידו לפתוח ולסגור הדלתות. אינני מקבל את טענת התובע כי כל השבת נשאר משהו בחדר, רק בגלל המפתח", כתב השופט בפסק הדין.
בסיכום, השופט דחה את התביעה, וציין כי על אף שהתובע ביקש פיצוי של אלפי שקלים, כאשר תביעתו מנופחת ומוגזמת, הוא החליט שלא לחייבו בהוצאות. (ת"ק 1905/08 והל חנניה נ' אר.סי. רויאל קלאב  מועדון נופש  כשר  בע"מ).

סיכום
 על פניו נראה שנותני השירות מתחשבים בציבור הדתי ומנסים ללכת לקראתו.  עם זאת, לפעמים כוונות לחוד ומציאות לחוד, ולעיתים רשלנות  או העדר תשומת לב מספקת מובילים לבעיה לא קטנה. כאשר מוכח, כי נגרם נזק, בית-המשפט מחייב את נותן השירות בפיצוי. במקרים אחרים, כאשר התובע עצמו לא העריך נכונה את מצב הדברים או גרוע מכך זלזל, והעדיף לקוות כי "יהיה בסדר" (עיין ערך פסק הדין בעניין אבטה), ביהמ"ש דוחה את תביעתו או מחייב את נותן השירות בפיצוי נמוך (אם מוכח כי גם הוא נהג ברשלנות מסוימת). וכמו בכל עניין ועילה בגינם מוגשת תביעה, כאשר מדובר בתביעה מוגזמת ומנופחת, ביהמ"ש לא מהסס לדחותה מייד.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום צרכנות