• תגיות:
זכיינים בישראל – חשופים בצריח

עניינו של מאמר זה, להצביע על צורך דחוף בהסדרה חקיקתית ספציפית של תחום הזכיינות בישראל, שכיום הינו פרוץ ככברה, באופן שמאפשר רשלנות, במקרה הטוב, ושרלטנות והונאה, במקרה הרע, מצידן של רשתות מזכות.

גם מי שאינו עוסק בתחום הזכיינות באופן קבוע, בוודאי נחשף בתקופה האחרונה לשרשרת קריסות של רשתות זכיינות, שגררה אחריה פגיעה קשה במאות זכיינים המעסיקים אלפי עובדים בישראל.
רכישת זיכיון מרשת שאינה מיומנת בתחום הזכיינות עשויה להסב נזקים עד כדי אובדן ההשקעה.
ניתן למצוא לבעיות אלה פתרון, אולם ראשית יש להבין את ממדי התופעה. 

מגזר הזכיינות נמצא בצמיחה מתמדת ברוב המדינות המפותחות והמתפתחות בעולם.
בארה"ב, למשל, כ-50% מכלל המכירות הקמעוניות מתבצעות באמצעות עסקי זכיינות. מדובר בהיקף של למעלה מטריליארד דולר בשנה ובהעסקת כ-8 מיליון איש. 

בד בבד דאגו המחוקקים בארה"ב לחקיקה ספציפית בתחום הזכיינות, שעיקר מטרתה להגן על זכיינים. 
בישראל צמח תחום הזכיינות בשנים האחרונות במאות אחוזים, ואולם בניגוד לארה"ב לא נעשתה התאמה חקיקתית, והזכיינים נותרו חשופים להטעיה, חוסר מקצועיות ורשלנות מצידן של רשתות מזכות.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום זכיינות

מה המחוקק צריך לעשות?

על המחוקק בישראל למצוא פתרון למערכת היחסים הלא שוויונית שבין רשת מזכה לזכיין, כפי שמצא בעבר דרכים לעשות כן בתחומים מגוונים כגון ביטוח, צרכנות, מכר דירות ועוד.
הצמיחה המהירה בתחום הזכיינות מחייבת הקמת גוף סטטורי בראשות פקיד ממשלתי בכיר ("מפקח על הזכיינות"), שידאג לפיקוח ושקיפות בתחום הזכיינות.

גוף כזה, אם יוקם, יחייב רשתות מזכות ברישום מוקדם של הזיכיון. למפקח על הזכיינות תוקנה סמכות בלעדית למתן רישיונות לניהול רשתות מזכות. בטרם יוענק רישיון כאמור, יבחן המפקח עמידה בקריטריונים בסיסיים שיקבעו, כגון, תקופת מינימום שבה יופעל בהצלחה סניף אחד לפחות בבעלות עצמית (ע"י הרשת המזכה), הצגת תכנית פיתוח לרשת (כלכלית-משפטית-תפעולית-מיתוגית), איתנות פיננסית, וכיוצ"ב. כמו כן תתחייב הרשת המזכה להמשיך ולהשקיע בפיתוח הרשת בכל תקופת ההתקשרות עם זכיינים, לרבות בתפעול השוטף, בשיווק ובפיתוח מוצרים.

בנוסף, תתחייב הרשת המזכה להציג בפני הזכיין, עוד לפני רכישת הזיכיון, מסמך גילוי נאות  (FRANCHISE DISCLOSURE DOCUMENT), אשר במסגרתו תחשוף הרשת המזכה מידע חיוני אודות הזיכיון, כגון סוג הזיכיון, רקע של הרשת המזכה ובעליה, שינויי בעלות בעבר, פירוט ניסיון עסקי נצבר בתחום הזכיינות, בעלי תפקידים במטה הרשת המזכה, תפקידם וניסיונם, תביעות משפטיות, תנאים מסחריים בסיסיים (דמי זיכיון, תמלוגים, פרסום), סכום ההשקעה הנדרש, איתנות פיננסית של הרשת המזכה כולל אישור רו"ח, תחזית עסקית בנוגע לפיתוח הרשת המזכה, הצהרת בעלי הרשת על כך שלא הורשעו בעבירות הונאה ושלא ננקטו נגדם הליכי פשיטת רגל או פירוק בשבע השנים שקדמו, פרטי הזכיינים איתם ניתן ליצור קשר ולקבל מידע, ועוד. 

המפקח על הזכיינות יוכל לרסן את כוחן של הרשתות המזכות. כך למשל יוכל להגביל את אפשרויותיהן לבצע באופן שרירותי את הפעולות הבאות: סיום הסכם הזיכיון עם הזכיין, אי חידוש הסכם הזיכיון, מניעת מכירת הזיכיון לצד ג'.

חוששנו שבהיעדר חקיקה כאמור, נהיה עדים בעתיד הלא רחוק לעליה במספר הקריסות של רשתות מזכות, על כל ההשלכות המשקיות הקשות הנוגעות מכך.

עו"ד גיא קולן

לאתר של עו"ד גיא קולן