3.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 9)
באילו מקרים מגיעים לשוכר פיצויים? האם יש לתבוע את בעל הבית? /סקירות

היחסים בין שוכר דירה למשכיר היוו קרקע פורייה לבעיות מאז ומתמיד. השוכרים מלאי טענות כרימון כלפי המשכירים - הדירה נמסרה לידיהם במצב לא טוב ובניגוד למה שהובטח להם, הדלתות והתריסים לא הוחלפו, התגלה עובש, המשכירים הודיעו להם באמצע תקופת החוזה כי עליהם להתפנות מהדירה וכדומה. גם בעלי הדירות לא נשארים חייבים ומעלים שלל טענות כנגד השוכרים.

שוק השכירות שוצף וגועש בשנים האחרונות, ולבתי המשפט מוגשות תביעות רבות שעניינן יחסי שוכר-משכיר. אנו נתמקד בתביעות שהוגשו על ידי שוכרי הדירות כנגד המשכירים ושהתקבלו על ידי בתי המשפט. באילו עילות תבעו השוכרים? האם הפיצויים, במידה שנפסקו, היו גבוהים?

רוצים לשאול שאלה רלוונטית בנושא? היכנסו עכשיו לפורום מקרקעין

למציאת עו"ד חוזי שכירות באינדקס משפטי
 
התריסים לא הוחלפו, הגג לא זופת כראוי

בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות דן בתביעה שהוגשה על ידי שוכרת דירה, שטענה כי חוזה השכירות אשר נערך ב-30 בנובמבר 2007, הופר על ידי המשכיר. בשל כך ביקשה התובעת פיצוי של 5,000 שקל. 

התובעת טענה כי הפרת החוזה התבטאה בעובדה שהמשכיר התחייב להחליף תריסים לחלונות זכוכית במטבח, אך באותה שנה מכר את הדירה ולא החליף את התריסים. התובעת העריכה את עלות התריסים ב-2,500 שקל. בנוסף נטען כי המשכיר גבה כסף עבור זיפות הגג, אך עבודת הזיפות שבוצעה לא הייתה טובה והתובעת נאלצה לשלם 2,500 שקל.

השופט גדעון ברק קבע כי המשכיר לא מילא אחר התחייבותו להחליף לתריס זכוכית, על אף הסבל שנגרם לתובעת בעניין זה, ועל כן עליו לפצותה. גם באשר לגג נקבע, כי המשכיר נמנע מלקיים את התחייבויותיו כלפי התובעת, והדבר היה באחריותו ולא באחריות קונה הדירה. השופט קבע כי התובעת הוכיחה שהיא שילמה 2,500 שקל עבור זיפות הגג.

עם זאת, נקבע כי התובעת לא הוכיחה שהחליפה את החלון ולא הוכיחה תשלום כלשהו עבור החלפתו, ולכן אין מקום להעניק לה 2,500 שקל כפי שתבעה. בשורה התחתונה, המשכיר חויב לשלם לתובעת 3,000 שקל: 2,500 שקל בשל זיפות הגג ו-500 שקל בשל עוגמת הנפש בעניין החלון. בנוסף, חויב המשכיר בהוצאות משפט של 250 שקל (ת"ק 2425/08 פורמן אינה נ' אלימלך אילן).

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
 
אין גז בדירה

במקרה אחר, מצוקת השוכרת נגעה לעניין חשוב לא פחות מתריסים וזיפות גג - היעדר גז בדירה. התובעת שכרה דירה מהנתבעים בשנת 2008, אך בסוף תקופת השכירות לא היה גז בישול בדירה במשך מספר חודשים, זאת על אף שמלכתחילה הדירה הושכרה כדירה שיש בה כיריים וגז.

התובעת טענה, כי יש מקום לפצות אותה על התקופה בה שילמה שכירות מבלי שיכלה ליהנות מגז בישול ושנאלצה בלית ברירה לבשל על גזיה. השופט אלון אינפלד מבית המשפט לתביעות קטנות בקריות קבע כי עולה שמשכירי הדירה הורו על ניתוק הגז עקב קושי בטיחותי שראו.

המשכיר דרש מהתובעת להתקין צינור גז נוסף במקום, אך היא לא עשתה כן. השופט צדד בעמדת התובעת וקבע כי על פי החוזה, הובטחה לתובעת דירה עם כיריים, וחובתו של המשכיר הייתה לדאוג להתקנת אותו צינור נוסף. השופט ציין כי החיים בדירה ללא גז אינם פשוטים כאשר נסמכים על הגז לצורכי בישול, ופסק כי בשל היעדר האפשרות לבשל בדירה באופן סביר, יש להפחית כשליש מדמי השכירות בדירה - שעמדו על 1,500 שקל לחודש.

בסיכום נפסק, כי המשכירים ישלמו לתובעת פיצוי של 2,500 שקל עבור תקופה של 6.5 חודשים בה לא היה גז בדירה, וכן הוצאות משפט של 300 שקל (ת"ק 623/09 זאודי טובה נ' שרה פרץ). מפסק-דין זה ניתן ללמוד, כי אם המשכיר הבטיח לשוכר הבטחה כלשהי בנוגע לדירה, אשר עוגנה בחוזה, אך לא עמד בהבטחתו- הוא יחויב לפצות את השוכר.

הדירה נבנתה שלא כדין

מה קורה כאשר שוכרים דירה, ומגלים לפתע שהיא מיועדת להריסה בשל כך שנבנתה שלא כדין? האם הפינוי יהיה מיידי? האם השוכרים זכאים לפיצוי בשל הפינוי?

כך למשל אירע בתביעה של שוכרים כנגד משכירת דירה, שהתקבלה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. בין השוכרים למשכירה נחתם הסכם שכירות ב-1 באוקטובר 2008 למשך שנה, מבלי שהמשכירה הודיעה לשוכרים, כי חלק מהמושכר נבנה שלא כדין. 

השוכרים טענו כי ב-5 בדצמבר 2008 - כחודשיים בלבד לאחר תחילת תקופת השכירות - המשכירה הודיעה להם שעליהם לפנות את הדירה באופן מיידי, שכן היא נבנתה ללא היתר כדין ומיועדת להריסה. בהמשך נקבה המשכירה בכל פעם בתאריך אחר שבו התובעים יצטרכו לפנות את הדירה, ולבסוף אמרה להם שיצטרכו לעזוב את הדירה עד סוף חודש מאי. 

השוכרים מצאו בינתיים דירה אחרת ועזבו את דירתה של המשכירה בסוף חודש פברואר. בתביעה אותה הגישו נגד המשכירה הם דרשו בעיקר שהמשכירה תשיב להם את הסכומים שגבתה מהם ביחס לתקופה בה לא התגוררו בדירה. 

השופט אריה רומנוב החליט לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שהגישה המשכירה כנגד. לדבריו, הפרשה לא הייתה נולדת כלל אילו המשכירה הייתה מודיעה לשוכרים במהלך המשא ומתן שהתקיים ביניהם, שיש בדירה פגם חוקי ושהם צריכים להביא עובדה זו במסגרת שיקוליהם.

בהתאם לכך נקבע, כי על המשכירה להשיב לשוכרים סכום של 3,500 שקל שגבתה מהם עבור דמי השכירות לחודש מרס 2009, וכן סכום של 100 שקל אותו שילמו השוכרים לוועד הבית בגין מיסי הוועד לחודש זה. בנוסף נקבע, כי על המשכירה להשיב לשוכרים סכום של 3,878 שקל, שלא היה עליה לפדות מתוך שיק העירבון שנתנו לה התובעים. 

לבסוף חויבה המשכירה לשלם לתובעים 7,478 שקל וכן הוצאות משפט של 350 שקל (ת"ק 1839/09 רפאל יונה נ' רבקה בנעים). מפסק הדין עולה כי גילוי וכנות טרם החתימה על החוזה לשכירת דירה הם חשובים מאוד. במקרה זה, המשכירה לא אמרה לשוכרים כי בדירה יש פגם חוקי, והיא נאלצה לשלם על כך.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
 
סיכום

התביעות שמוגשות על ידי שוכרים כנגד המשכירים, כוללות קשת רחבה של מקרים שונים ומשונים. יש לדעת, שכאשר שוכר דירה מגיש תביעה כנגד משכיר, הוא חשוף לתביעה שכנגד. 
כאשר השוכר דואג להוכיח את תביעתו, ומראה באמצעות קבלות, חוות-דעת ומסמכים אחרים, כי המשכיר נהג שלא כדין, והוא נאלץ לשאת בעלויות או בנזקים, בית המשפט מקבל את התביעה ופוסק לזכותו פיצויים.

ולסיכום מומלץ כמובן, לקרוא היטב את כל הסעיפים לפני החתימה על הסכם שכירות, כדי לא להיות מופתעים במהלך תקופת השכירות.

עוד בנושא:

חוזה שכירות - 5 עו"ד מייעצים

חוזה שכירות להורדה