3.4 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 5)
יתרונות הצוואה הנוטריונית - מהם?

עיקרון העל בדיני ירושה הוא הרצון לקיים את רצון המת.
"מצווה לקיים דברי המת" (רבי יהודה הנשיא, תלמוד בבלי, מסכת גיטין, יד ע"ב).
"יש לקיים דברי המת. עיקרון זה מהווה חלק מתרבותנו. הוא נגזר מהאוטונומיה של הרצון הפרטי ומזכות הקניין של המצווה ומהווה זכות חוקתית בישראל." (ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט אהרן ברק בע"א490/99 אטינגר נ' אבן טוב)

האם הרצון המובע בצוואה הוא אכן רצונו של המצווה?

בתי המשפט בודקים, שהרצון המובע בצוואה הוא באמת רצונו של המצווה. כלומר: נבדק, כי למצווה הייתה יכולת לצוות והצוואה אינה תוצאה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה, שהגיעה לכך שהצוואה אינה מביעה את רצון המצווה, אלא את רצונו של אדם אחר.

כב' השופט (כתוארו אז) מ. חשין כתב בע"א 5185/95 היועץ המשפטי לממשלה נגד מרום, פ"ד מט (1) 318, 334: "זקן וחולה וחלוש ונעזב, מדוע לא נזכה אותו ברצון אמיתי ועצמאי וחופשי ליתן כל רכושו לאישה שטיפלה בו בחודשי חייו האחרונים...? מדוע נניח - כדבר המובן מאליו - כי אותה אישה הפעילה על המנוח השפעה בלתי הוגנת כדי הכרזת צוואתו כבטלה? הנה זה אותו זקן חולה ומסכן... שאשתו מתה על פניו ואילו בניו נטשוהו לאנחות עד כדי כך שאין הם מטריחים עצמם לשאול לשלומו. ... כל עוד יודע אותו זקן להבחין בטיבה של צוואה – לאמור, כשיר הוא על-פי חוק לערוך צוואה ולחלק את רכושו אחרי-מות כאוות נפשו – מניין ניטול זכות לעצמנו שלא לקיים דבר שהורה אותנו לקיימו?"

אילו צורות צוואה קיימות?

ישנן ארבע צורות של צוואה:

1.בכתב ידסעיף 19 של חוק הירושה
צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

2.בעדים - סעיף 20 של חוק הירושה
הצוואה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם בידי המצווה בפני שני עדים, לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו והעדים יאשרו זאת ויחתמו על כך.

3.בפני רשות - סעיף 22 של חוק הירושה. לעניין חוק הירושה נוטריון הוא רשות.
על המצווה להופיע אישית בפני הרשות ולומר את צוואתו, או להביא אותה בכתב, לרשות. על הרשות להקריא את הצוואה ועל המצווה להצהיר שזו צוואתו ויש לציין זאת באישור.

אם הצוואה כתובה בשפה שהמצווה אינו מבין, היא תקרא לפניו בתרגום לשפה שהוא מבין והמתרגם יאשר זאת בצוואה.
בצוואה בפני רשות אין צורך בחתימת המצווה.

אילו חובות מוטלות על נוטריון?

על הנוטריון מוטלות חובות גם מכוח תקנות הנוטריונים:

תקנה 4 (ה) מחייבת להצטייד בתעודה רפואית לפני עריכת הצוואה, אם המצווה מאושפז בבית חולים, או מרותק למיטתו. זאת, גם אם המצווה מאושפז ויצא מבית החולים למשרד הנוטריון לצורך עריכת הצוואה (השופט גייפמן בת"ע 4410/99 עיזבון המנוחה צ'יבוטרו שרה). התעודה הרפואית תצורף לעותק שישמר בידי הנוטריון.

תקנה 4 מחייבת את הנוטריון לברר את כשרותו המשפטית של הניצב בפניו מבחינת גיל, חופש הרצון והבנה של משמעות הפעולה.
ניתן למסור את תוכן הצוואה לנוטריון בטלפון. הוא יעלה אותה על הכתב והצוואה תוקרא ע"י הנוטריון למצווה.
(הנשיא ברק בע"א 549/99 אוחנה נ' אליעזר, פ"ד נה (3) 355)

נוטריון, ככלל, אינו מבקש תעודת רופא מכל אדם שבא בפניו ואף לא מכל אדם, שרוצה לעשות צוואה ולקבל עליה את אישור הנוטריון. יש צורך בנסיבות, שיעוררו אצל הנוטריון חשד, שיתכן,  כי אותו אדם אינו מסוגל לעשות צוואה ואז הנוטריון יבקש לראות תעודת רופא. 

שני סעיפים קטנים של תקנה 4 של תקנות הנוטריונים רלבנטיים בעניין זה:

(ד) נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החפשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה.
(ה) לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון.

כב' השופט (כתוארו אז) ג. בך קבע בע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא (2) 477, 496-497: "כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68 קפלן נ' ג' אראני ואח', פ"ד כג (1) 106, 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.".

כיצד התהליך מתבצע בפועל?

כשאדם (מצווה) מבקש מנוטריון לערוך עבורו צוואה, הוא נותן לו תחילה את עיקרי הדברים שהוא רוצה שיופיעו בצוואה. הנוטריון מכין טיוטה של הצוואה. המצווה בא למשרדו של הנוטריון, שמראה לו את הצוואה והם עוברים על הצוואה סעיף סעיף. הנוטריון שואל אם הכל ברור. המצווה שואל שאלות, מעיר הערות, מבקש לערוך שינויים, הנוטריון עורך את השינויים ומשנה את הצוואה לפי רצונו של המצווה, שיושב בפניו. 

לכן, קבע ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט (כתוארו אז) אהרן ברק בע"א 851/79, 160/80 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה (3) 101, 109: "המבחן הינו, בסופו של דבר, מבחן השכל הישר. על-כן, אם המצווה נפגש עם עורך-דין ומוסר לו הוראותיו, ניתן, לרוב, לגרוס, כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה אין בה משום נטילת חלק בעריכת הצוואה, שכן שיקול דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר, שנוצר בינו לבין המצווה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין אירועי העבר לבין פעולתו של עורך הדין, ויש בהם כדי ליצור התחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה... על כן ניתן לגרוס, כי ... פעולתו של עורך הדין היא תחילתה של עריכת הצוואה... ".

אילו חזקות חלות על צוואה נוטריונית?
בצוואה נוטריונית חלות שתי חזקות שבחוק:

סעיף 22 (ו) של חוק הירושה קובע חזקה שהאדם הנקוב בצוואה עשה אותה ביום ובמקום הנקובים בצוואה.
סעיף 19 של חוק הנוטריונים קובע חזקה שכל הכתוב באישור הנוטריוני הוא אמת.

4. בעל פה - סעיף 23 של חוק הירושה - צוואת שכיב מרע

אדם גוסס או מי שרואה עצמו כגוסס, בנסיבות המצדיקות זאת יכול לצוות בעל פה בפני שני עדים, שמבינים את שפתו.
דברי המצווה בציון היום והנסיבות לעשייתה ירשמו בזיכרון דברים עליו יחתמו שני העדים והזיכרון יופקד במשרדי הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.

צוואה בעל פה בטלה חודש לאחר עשייתה אם הנסיבות שהצדיקו את עשייתה חלפו והמצווה עדיין בחיים.

כספי קופת תגמולים

חוק הירושה  אינו מחיל דין אחד על כלל נכסי המוריש. סעיף 147 לחוק הירושה  מחריג נכסים וזכויות מסוימות של המוריש מכלל נכסיו וקובע להם הסדר נפרד:
147. דין תשלומים על פי ביטוח וכו' .

סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון.

הסעיף מוציא, איפוא, מתחולת העיזבון כספים וזכויות – שכונו על ידי פרופ' טדסקי "זכויות מלבר לעזבון" – שהיקפם עשוי להיות משמעותי ביותר (גד טדסקי "זכויות מלבר לעיזבון" משפטים יא (תשמ"א) 20.

להלן: טדסקי; ראו גם: ע"א 293/72 פילוסוף נ' "תעוז" קופת תגמולים לשכירים בע"מ ליד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד כז (2) 535, 540 (1973)). בין אלה מצויים גם כספים שבקופת גמל – עליהם נסב הדיון הנוכחי. צבירת הכספים בקופת הגמל יסודה בהסדר בין המיטיב, יוצר המשאבים, לבין קופת הגמל, ולפיו יקבע המיטיב מוטב שיהא זכאי לכספים הנצברים על שמו בקופת הגמל, לאחר פטירת המיטיב ובכפוף לתנאי ההסדר (דודי שורץ "שינוי המוטב בקופת גמל ובביטוח חיים – דיסהרמוניה בחקיקה ובפסיקה ויישובה" עיוני משפט יז (1992) 345, 346. להלן: שורץ). בהיעדר התניה על כך, לא יכללו כספים אלה בין נכסי העיזבון, אף על פי שגם הם, כיתר נכסי המוריש, עוברים עם מותו. לפיכך, חלוקתם של כספים אלה אינה נעשית בהתאם לדיני הירושה והם אינם מתחלקים בין היורשים, אלא משולמים למוטב בהתאם להוראה שנתן המיטיב בחייו, אם במסמך ההצטרפות לקופה, אם בדרך אחרת (וראו: סעיף 36(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973.  להלן: חוק החוזים;  ע"א 3807/90 פישר נ' תמר קופת תגמולים מרכזית ליד בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מז (5) 104, 109 - 110 (1993)).