2.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 5)
"תיאום הורי" - מודל טיפולי חדש בסכסוכי משפחה

המודל החדש נוהג בארה"ב מזה 20 שנה, והשימוש בו בארץ היה נדיר עד כה. לאחרונה אומץ מודל זה בבית במשפט לענייני משפחה בנצרת על ידי סגן הנשיא השופט אסף זגורי, אשר מינה מתאם הורי לזוג הורים אשר אינם מסוגלים לשתף פעולה בניהם ואותות הסכסוך ניכרים בילדיהם, אשר אחד מהם נזקק לטיפול פסיכיאטרי. שתי ילדות  מסרבות להיות בקשר עם אביהם, ורק ילדה אחת  מתקשרת עם ההורים ( 29188-05-14)

חילוקי דעות במקרה של משמורת - בג"ץ 1842/92

רלוונטי לעניין זה, בג"ץ 1842/92 שתמציתו עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד החלטות בית הדין הרבני הגדול בירושלים ונגד בית הדין הרבני בתל אביב יפו, לפיו תעבור משמורת קטין מאמו בישראל לאביו בארצות הברית.
בהסכם הגירושין נקבע, כי במקרה של חילוקי דעות בנוגע להעברת המשמורת, יובא העניין להחלטת בית הדין.
בראש הרכב השופטים ישב הנשיא שמגר, ועמו השופטים לוין וחשין, כאשר משרד הח"מ ייצג את אביו של הקטין. 

מינוי פסיכולוג מומחה

במסגרת ההליכים שנדונו בפני בית הדין הגדול בירושלים, הצטרף היועץ המשפטי לממשלה כצד לדיון מכוח סמכותו הקנויה לו בסעיף 8 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש  ונעדרים), ודרש את מינוי של פסיכולוג מומחה שיביע דעתו אודות טובת הילד ועד מועד קבלת חוות הדעת לא יפסוק ולא יוכרע הערעור.

העברת המשמורת לידי האב

בית הדין הגדול קבל את טענות הח"מ, הורה  על העברת המשמורת בילד לידי אביו, ודחה את ערעורה של האשה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה, בקובעו שהדבר עלול להגביר בילד את החרדה שבה הוא מצוי, כנזכר בהמלצות העובדת הסוציאלית.

ביקורת על ההחלטה שלא לקבל חוו"ד מומחה

השופט משאל חשין מתח ביקורת על החלטות בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול שסירבו לקבל חוות דעת של פסיכולוג מומחה, וקבע כך: "אמת היא כי הסכמתי לדחיית העתירה - בלא  שנוציא  צו על תנאי - ואולם גם זו אמת שעברתי חיבוטים לא קלים ודעתי נטלטלה לא מעט אנה ואנה: אחרי כל אלה, וגם לאחר הכרעה, לא שבה נפשי למנוחתה ".

"הכרעה בעניין טובתם של ילדים-ובמקום שההורים אינם דרים תחת קורת גג אחת , ההכרעה  אם יחזיק בהם האב או האם תחזיק בהם  - הינה קשה מכל, והרי ... אלוהים הוא השופט ,קשיים אלה בהכרעה,  דווקא  הם, חייבים להוליך למסקנה שבית המשפט יבקש לשמוע עוד ועוד אודות טובתו של הילד מפי מומחים לדבר ".
"ומן הכלל  אל הפרט: בהחלטות שבענייננו מדברים בתי הדין הרבניים עוד ועוד על טובת הילד ,והוא עמוד האש המנחה אותם הדרך ".

"ואולם ראינו אף זאת, שבין חרכי טובת הילד נשקפות דוקטרינות והלכות שאינן נגזרות  בהכרח מטובתו של ילד, דוקטרינות והלכות אלו שהדריכו את מנוחתי אם ראוי שנתערב באותן החלטות ואם נחדול, ואם בסופם של דברים הסכמתי שלא להוציא צו על תנאי, אין זאת אלא משום שלא שוכנעתי כי טובתו של הילד נפגעה כדי התערבותו של בג"ץ בהחלטות  בית הדין הרבני "..."ועם כל זאת לא שבה  נפשי למנוחתי ".

בוטל צו על תנאי

בהקשר זה יצוין, כי החלטת בג"ץ ניתנה בשעת צהרים מאוחרת, וע"פ ההחלטה בוטל צו על תנאי שניתן כלפי בית הדין הגדול ולמחרת בבוקר הילד הצטרף לאביו בטיסה לארה"ב בה חונך וגדל בחינוך חרדי, אך בהגיעו לבגרות חזר לארץ והתגייס לצה"ל, שם שירת ביחידה מובחרת כשהוא בוחר להיות חלוני אך ציוני. 

ומכאן, בחזרה לנושא המאמר, העוסק בזוג הורים מסורים לילדיהם, אך שקועים עד צוואר בסכסוך ביניהם, הכולל הליכי מזונות, רכוש,  נזקקות, צווי הגנה , ואשר לא מסוגלים לשתף פעולה בעניין הילדים ואף לא לשבת למפגש משותף.

נסיונות בית המשפט להסדרת היחסים  כללו קבלת תסקיר הסמכת עובדת סוציאלית לסדרי דין, מינוי אפוטרופוס לדין, העברת משמורת והכרזה על היות אחד הילדים "נזקק". כל אלו לא עמדו בפני רצון ההורים להמשיך ולהתנצח ביניהם במטרה להגיע ל"נצחון והפסד .

מהן האפשרויות העומדות בפני בית המשפט בנסיבות המתוארות לעיל?

א. פנייה להליכי טיפול כפייתיים מכוח חוק הנוער (טיפול  והשגחה ), התש"ך - 1960, ומשמעותו פגיעה קשה באוטונומיה ההורית.

ב. הישארות במסלול תיק משמורת והפניית הצדדים לתיאום הורי.

ג. מתן הכרעה שיפוטית משפטית על פי החומר הקיים בתיק.

בית המשפט קבע, כי האפשרות הראשונה צריכה להיות הבחירה האחרונה, כאשר נוכח לדעת שיש במקרה זה פוטנציאל להורות טובה.
בחירת האפשרות השלישית תביא אומנם לסיומו של התיק, אך לא לסיום הסכסוך, אלא להעצמתו, ונראה שלא תיטיב עם הילדים, וההורים ימשיכו להאשים האחד את השני, כך שלא ברורה התועלת שבדבר.
הבחירה באפשרות השנייה נועדה להורים המצויים בעימות חריף זה עם זה, וכאשר המצב מסלים והמתח בין ההורים גורם להתעללות נפשית בילדיהם.

בית המשפט: נדרשת התערבות של מתאם הורי

בית המשפט התרשם, כי בנסיבות העניין נדרשת התערבות של מתאם הורי שיבקר את התקדמות התהליך עד הבאתם של הצדדים למצב שבו יראו את טובת ילדיהם מעבר לטובתם שלהם, ויפעלו בהבנה ובשיתוף פעולה לטובת ילדיהם. 

כיצד מיושם תהליך המתאם ההורי?

בית המשפט קבע, כי לכל משפחה יש לתפור 'חליפת תיאום' משלה, ובמקרה הנוכחי בית המשפט מנה זוג מתאמים מתחום הפסיכולוגיה והמשפט (פסיכולוג ועורכת דין מגשרת), וזאת בהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיפים 19-ו-69 לחוק הכשרות המשפטית, התשכ"ב -1962. 

מהם הכלים שעומדים לרשות המתאמים ההוריים?

כל הגורמים המקצועיים נדרשו לשתף פעולה: למסור כל מידע שיידרש לשם ביצוע תפקידם. כן ניתנו סמכויות של עובדת סוציאלית לסדרי דין, לפיהן ניתן לשנות  את הסדרי חלוקת זמני השהות והקשר של הילדים והוריהם.
בנוסף, ניתנה רשות למתאם הפסיכולוגי לערוך אבחון פסיכו דיאגנוסטי להורים ולילדות המסרבות לקיים קשר עם אביהם. 

מה משמעות שיתוף או אי שיתוף פעולה עם המתאמים ההוריים?

המדובר בצווים שיפוטיים שהפרתם עלולה להוביל לסנקציות כספיות, הכרזת הקטינים כנזקקים והגבלת האפוטרופסות של מי מההורים. 

מה מטרות התיאום ההורי?

א. אבחון הבעייתיות המשפחתית. 

ב. בניית תוכנית הורות משותפת ליישום זמני ולאורך זמן. 

ג. הגנה על הילדים מפני מאבק ההורים.

ד. הורדת מפלס המתח בין הורים.

ה.  הבטחת  ביצוע החלטות משפטיות.

ו. תיווך בין ההורים לביצוע המשימות ההוריות.

ז. חיזוק מעורבות ההורים בחיי הילדים.

ח. פיקוח על ההתנהגות ההורית ביחס לכל מצב תוך מתן דיווחים לעובדת הסוציאלית לסדרי דין ולבית המשפט.

מה מידת מעורבותם של פרקליטי הצדדים? 

עורכי הדין של הצדדים מחויבים לשתף פעולה עם הליך התיאום ההורי ככל שיידרשו.
ניתן לראות, כי בית המשפט למשפחה אינו קופא על שמריו, ומאמץ כלי עבודה חדשים שיתאימו למשפחות חריגות הסובלות מסכסוכים קשים וממתח רב אצל הילדים. יש לברך על מגמה זו.