3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
צווי הגנה בהליך משפחה - סקירה

צדדים שמעלילים עלילות זדוניות ומבקשים צווי הגנה כנגד בני זוגם במטרה לזכות בנקודות זכות בהליך הגירושין, צריכים להיזהר מפני ההשלכות הצפויות של השימוש לרעה בהליך. השופט נחשון פישר, מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, פסק לאחרונה, בהחלטה חריגה, כי אישה תפצה כספית את בעלה ואחותו, ואף תישא בהוצאות משפט גבוהות, לאחר שהעלילה עליהם כי הם בצעו מעשים פדופיליים בילדים המשותפים שלה ושל בעלה.

צו ההגנה בוטל ע"י בית המשפט

אם לא די בכך, השופט ביטל  את צו ההגנה שקיבלה האישה במעמד צד אחד בבית משפט השלום ברמלה, ומאוחר יותר אף שלל את האפשרות כי האם תשמש משמורנית בלעדית לקטינים.
החלטת בימ"ש האמורה התקבלה לאחר שהח"מ הצליח להוכיח בחקירתה הנגדית של האישה על דוכן העדים, כי האישה שיקרה בעדותה ובדתה עלילות מתוך נסיון להשיג הישגים כספיים ורכושיים ולהרחיק את האב מילדיו.
בין היתר האשה טענה, כי בעלה ואחותו שכבו עירומים במיטה אל מול ילדיהם המשותפים של הצדדים וכינתה את בעלה ואחותו סוטי מין.

טענות האשה הופרכו

בחקירתה הנגדית האשה טענה, כי בנה בן ה- 13 הקליט את אחותו הקטנה (כבת 4 שנים בלבד) כשזו סיפרה לו על ה"מעשים החמורים" שבוצעו כלפיה על ידי אביה. במהלך חקירתה הנגדית התבקשה האם ע"י פרקליט האב לנסות ולהקליט באמצעות מכשיר הטלפון את חקירתה הנגדית. משלא הצליחה האשה להקליט את חקירתה הנגדית במכשיר הטלפון, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים, הוכח למעשה כי לא הייתה כל דרך שבה יכול היה בנה הקטין של האם (ילד בן 13) להקליט שיחה אותנטית בינו לבין אחותו מבלי שהדבר יבוים קודם לכן על ידי גורם שלישי.   

בנוסף הצליח הח"מ להפריך טענת האשה כאילו פנתה לבימ"ש רק לאחר הסיפור ששמעה מבתה ועל סמך סיפור זה. האם לא ידעה לספק הסבר סביר מדוע פנתה לערכאה אחרת בעיר רמלה כאשר ההליכים העיקרים בין הצדדים נדונים בבימ"ש למשפחה בראשל"צ.

האם לא ידעה להסביר כיצד מסתדרים מבחינה כרונולוגית האירועים המתוארים בבקשתה (שכן התברר, כי הבקשה הוגשה יום קודם לתאריך שבו נטען כי בוצעו "המעשים הפדופילים" שעל בסיסם פנתה האם לבית המשפט ברמלה). למעשה, התברר מהחקירה הנגדית כי הסיפור שעל בסיסו פנתה האישה בבקשה לצו הגנה, בין היתר, בהתבסס על ההקלטות שלדבריה היא מחזיקה בידיה, לא היה ולא נברא ולא יכול היה להתקיים במציאות.

בנוגע לטענת הפדופיליה כלפי אחות הבעל, השופט קבע כך: "אני נותן אמון מוחלט בדברי אחות הבעל ויכול לקבוע בוודאות מוחלטת כי הדברים האמורים לא היו ולא נבראו". 

פיצויים ע"פ סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה

החלטתו של השופט לפסיקת פיצויים הסתמכה על סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, המאפשר לבימ"ש לפסוק הוצאות ופיצויים כנגד מי שביקש צו הגנה, ובקשתו נדחתה. לדברי השופט: "הבעל ואחותו נחשפו לדברים קשים, חמורים ומבישים. קשה להשתחרר מהרושם כי מטרתה של האישה שונה מהמטרות לשמן נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה. מטרות זרות, קשות וחמורות כשלעצמן הינן ביסוד הגשת הבקשה לצו הגנה אותה דחיתי".  

בקובעו כך, פסק השופט כי האישה תשא בהוצאות שכר טרחת עורך דין הבעל בסך 10,000 שקלים, ובנוסף תשלם לבעל ולאחותו, לכל אחד מהם בנפרד, סך של 5,000 ₪ בגין הפגיעות שנפגע כל אחד מהם מעצם הגשת הבקשה והנאמר בה. בנוסף קבע השופט, כי האישה תשלם 2,500 שקלים קנס לטובת אוצר המדינה.

ערעור שהגישה האשה לבימ"ש המחוזי ( מחוז מרכז ) על חיובה בהוצאות הכבדות, נדחה בהמלצת בימ"ש המחוזי (כב' השופטת ורדה פלאוט ) לאחר שהובהר לאשה כי ניהול ההליך בבימ"ש המחוזי עלול להביא לחיובה בהוצאות משפט נוספות על אלה שנפסקו לחובתה בערכאה הראשונה.

ניצול הליכים לרעה

מכך עולה, כי ההליכים לקבלת צו הגנה מבית המשפט נועדו לתת סעד מהיר ואפקטיבי במקרים בהם קיים חשש חמור ומיידי לפגיעה בתוך המשפחה. ואולם, למרבה הצער, לעיתים, מנוצלים הליכים אלה לרעה, והופכים כלי לפגיעה חמורה בכבודו ובשמו הטוב של בן המשפחה מתוך ניסיון להשיג הישגים דיוניים בתיק המשפחה. החלטת בימ"ש האמורה מהווה ציון דרך חשוב ביותר בקובעה, כי בימ"ש יגלה אפס סובלנות כלפי מי שינצל הליכים אלה לרעה. 

השלכות חמורות עד כדי שלילת משמורת

יצוין, כי לא רק סנקציה כספית מחכה למי שינצל לרעה את ההליכים בבקשה לצו הגנה. שימוש לרעה שעושה צד בהליכים לקבלת צו הגנה כנגד הצד השני, עלול כשלעצמו להצביע על פגם חמור בשיקול דעתו ההורי ולהביא להשלכות חמורות עד כדי שלילת אפשרות קביעתו כהורה משמורן לקטינים בהמשך ההליכים המשפטיים שבין הצדדים בתיק המשפחה. בנוסף, בשל שימוש לא נכון בהליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, עלול הצד הפוגע להיות חשוף לתביעת דיבה ופיצויים מהצד שכנגד, על הפגיעה החמורה בו ובשמו הטוב, זאת מעבר לסכום הפיצויים שייקבע במסגרת הדיון בצו ההגנה.  

תמרור אזהרה כלפי צדדים בסכסוך משפחתי

במקרה הנ"ל, מדובר במשפחה נורמטיבית לחלוטין, בבני זוג שעובדים במקומות עבודה ציבוריים מכובדים, ומכאן גודל הזעזוע מעצם מחשבתה של האשה כי תוכל לנצל את ילדיהם הקטינים של הצדדים לתועלתה במסגרת המאבק המשפטי המנהל בין בני הזוג. המדובר בזרקור אזהרה חמור ביותר כלפי צדדים בסכסוך משפחה שלא לנצל לרעה ההליכים המשפטיים באמצעות טפילת עלילות שווא מופרכות שכן הסנקציה שתנבע מניצול זה עלולה להיות כבדה עד מאד. זאת, מעבר לנזקים החמורים וההשלכות הקשות ממילא שעלולות לנבוע לקטינים עצמם אם אחד מהוריהם יואשם ו/או יורשע בעבירות פליליות שמעולם לא ביצע. 

הרחקת בן הזוג על פי החוק למניעת אלימות במשפחה - אימתי ובאילו תנאים?

עתירה למתן צו הגנה ניתן להגיש בכל בימ"ש שלום או משפחה בכל מקום בארץ, ובלבד שמתקיימים התנאים הראשוניים לכך על פי סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, הקובע כי:

" 3.  לבקשת בן משפחה......רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

     (1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין.

     (2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין.

     (3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו "

כמובן, שאם מתקיימים הליכים משפטיים בין הצדדים בפני ערכאה שיפוטית מסוימת, רצוי ועדיף כי הבקשה תוגש בפני אותה ערכאה שדנה בעניינם של הצדדים המכירה את נסיבותיו הכוללות של התיק ( ואולם, אין זה תנאי הכרחי שבלעדיו אין, שכן מטרתו המיידית של צו ההגנה היא להקנות כאמור הגנה דחופה לבן זוג הזקוק לה ).

יתרונות הפנייה להליך של "צו הגנה" נובעים מעצם היותו הליך מהיר ופשוט להגשה.  על פי הליך זה, הצו ניתן בתחילה במעמד צד אחד בלבד ( בדרך כלל עוד באותו יום), כאשר על פי חוק , ביהמ"ש חייב לזמן דיון דחוף במעמד שני הצדדים לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו שניתן במעמד צד אחד. צו הגנה יהיה תקף לתקופה של עד שלושה חודשים ,וביהמ"ש מוסמך להאריך את תוקפו מדי פעם בפעם אך לא יותר מתקופה מקסימאלית של שנה אחת ( במצטבר ).

מיידיותו וזמינותו של צו ההגנה, והמשמעויות מרחיקות הלכת שעלולות לנבוע כתוצאה מנתינתו, מחייבות את בימ"ש הדן בבקשה לבחון בקפידה יתירה שלא נעשה שימוש לרעה בהליך זה כדי להשיג הישגים דיוניים של צד אחד על פני הצד השני.

בקשה למדור שקט וצו מניעה זמני

יצוין, כי קיימות דרכים אחרות שבאמצעותן ניתן לעתור להרחקת בן זוג, שלא באמצעות עתירה לצו הגנה. כך, למשל, ניתן להרחיק בעל מבית המגורים כאשר במעשיו הוא גורם להפרת מדורם השקט והשלו של האשה והקטינים. הבקשה למדור שקט ושלו מוגשת במסגרת תיק המזונות, שכן חובת המדור השקט והשלו החלה על האב קשורה ישירות לחובתו לספק לאשתו וילדיו מזונות וקורת גג שלווה ושקטה. במקרים אחרים ניתן להרחיק אדם פוגע/מסוכן באמצעות הגשת עתירה למתן צו מניעה זמני. בקשה זו תסתמך בדרך כלל על הטענה כי הצד הפוגע מפריע לצד השני ליהנות מקניינו. עתירה לצו מניעה זמני יש להגיש במסגרת תביעה למתן צו מניעה קבוע ועל בסיס זכויות קניין או חזקה במקרקעין. בשונה מצו הגנה, הצווים הניתנים על פי שני ההליכים האמורים לעיל אינם מוגבלים בזמן נתון ותוקפם נתון לחלוטין לשיקול דעתו של השופט היושב בדין.