"תעלולי" פיטורין ואי תשלום מס - למה המעסיקים מסוגלים?

פיטורין הינם חוויה לא נעימה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בפיטורים שלא כחוק. לא מעט מעסיקים מפטרים עובדים לפני שהם מספיקים להשלים שנת עבודה רצופה אחת, על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין. בנוסף, קיימים מעבידים אשר מפטרים עובדים שחוזרים משירות מילואים בטענות שונות ומשונות, עובדות שחוזרות מחופשת לידה או נמצאות בטיפולי פוריות, מעבידים שלא מתחשבים במצב רפואי מסוים שעובד נקלע אליו ועוד.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

אחת הטכניקות המוכרות של מעבידים המנסים להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין, היא טענה ל"נזקים" שגרם העובד. על פי טענה זו, המעביד איננו מתכחש לחובתו לשלם פיצויי פיטורים, אך הוא טוען שהוא זכאי "לקזז" את הנזקים שגרם העובד כנגד פיצויי הפיטורים.

חשוב להדגיש: לרוב מדובר בטענה סתמית, חסרת בסיס וחסרת פירוט. אם ישנן טענות אמיתיות ל"נזק" שגרם העובד (ובהחלט יכול להיות מצב כזה) – אמור המעביד לפרט מהו הנזק, כיצד נגרם, ומה שוויו. טענה כללית וסתמית ל"נזקים" שגרם העובד, כביכול, במקום העבודה - איננה שווה את הנייר שעליו היא כתובה, והיא שקולה לאמירה "לא בא לי לשלם". למרות זאת, רבים המעסיקים הנוקטים בשיטה זו, על מנת להרתיע את העובד מלתבוע את זכויותיו, אולי משום שיחשוש שהמעביד יעלה באוב כל מיני הפרות משמעת או נזקים כספיים זניחים (כוס שנשברה; לקוח כועס וכו') ויעדיף שלא להיכנס לכך. זהו איום בלתי-מוסווה, ואלא אם יש הוכחות רציניות לנזקים אמיתיים – אין להיכנע לו.

כל ה"טריקים" הללו, נועדו למנוע התחמקות מתשלום פיצויי פיטורין, המהווים אחת מאבני היסוד בתחום זכויות עובדים, תוך עקיפת החוק.

אספנו עבורכם כמה דוגמאות מעניינות שמעבירות מסר חד-משמעי: מעביד שנסה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין ופעל בחוסר תום-לב או בניגוד לדין, ישלם על כך ויפצה את העובד.

פיטורין לא מוצדקים לפני סוף שנת העבודה הראשונה יזכו בפיצויים

עפ"י חוק פיצויי פיטורין, עובד שעבר שנה אחת ברציפות ופוטר, זכאי לקבל מהמעביד שלו פיצויי פיטורים. בסעיף 3 לחוק נקבע כי: "פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם - אם לא הוכח היפוכו של דבר - כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורין ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים". כלומר: פיטורים בסמוך לסוף שנת העבודה יזכו את העובד בפיצויים, משום שאם לא הוכח אחרת, ההנחה היא שהמעביד פיטר את העובד כדי להימנע מחובתו לשלם לו פיצויים.

בתביעה שהגיש עובד לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד חברת "יפאורה", טען התובע כי הוא פוטר בסמוך למועד תום שנת עבודתו הראשונה, תוך ניסיון של החברה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים. התובע הוסיף, כי התבקש להתחיל עבודתו בתאריך מסוים, אך עוכב בשל אילוצי החברה כשבועיים עד שהחלה עבודתו בפועל. בשבועיים אלה אמנם לא עבד בפועל אך עמד לרשות החברה, ועל כן יש לראותו כמי שעבד בשירות החברה משך 10 וחצי חודשים. השופט דחה את טענת החברה כי התובע פוטר בשל תפקוד לקוי, וקבע כי החברה חייבת בתשלום פיצויי פיטורים לתובע על סך 4,185 שקלים. (ע"ב 6859/08 יעקב אלי נ' חברת יפאורה-תבורי בע"מ).

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
דוגמא נוספת לפיטורים לא חוקיים, כאמור, הינה מעסיקים אשר מרשים לעצמם לפטר עובדים שחוזרים משירות מילואים. כך למשל, טכנאי מחשבים הגיש תביעה נגד "טלדור שירותים מנוהלים בע"מ" בה עבד כמעט 10 שנים, במסגרתה טען כי פוטר מהחברה עקב שירותו במילואים, בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988.

במכתב הפיטורין אשר הוצא לתובע ימים אחדים לאחר שובו משירות מילואים, לא נרשמה כל סיבה לפיטוריו. בניגוד לטענת התובע, כי פוטר משום שיצא לשירות מילואים, טענה החברה כי התובע פוטר בשל ירידה משמעותית ומתמשכת בתפוקת עבודתו, היעדרויות רבות, המרדת עובדים, זלזול בעבודה והיעדר מוטיבציה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, קבעה כי התובע הוכיח שפיטוריו מהחברה נעשו מתוך הפליה פסולה, וכי לא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. בנוסף נקבע, כי לא נערך לתובע הליך שימוע לפני פיטוריו. טלדור חויבה לפצות את התובע ב-30,000 שקלים.

(תע"א 2672-05 מזרחי נ' טלדור שירותים מנוהלים בע"מ)

פיטורין על רקע טיפולי פוריות, מזכים בפיצוי

תעלול נוסף של מעסיקים, לא מוצלח במיוחד, הוא פיטורי עובדת שחזרה מחופשת לידה או עובדת שעוברת טיפולי פוריות ונאלצת להיעדר מהעבודה בשל כך. מתמחה בראיית חשבון טענה כי פוטרה מעבודתה אצל בשל טיפולי פוריות שעברה בתקופת עבודתה.

על פי גרסתה, שבועיים לאחר שהחלה את עבודתה, זומנה לשיחה בה נאמר לה על ידי הנתבע כי הוא לא יכול להמשיך ולהעסיקה בשל טיפולי הפוריות להם היא נדרשת וההיריון הצפוי. בית הדין קבע, כי רואה החשבון פיטר את התובעת תוך הפלייה אסורה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. "בשים לב לפרק הזמן הקצר בו עבדה התובעת, לאור השיקול הפסול והיחיד אשר נשקל על ידי הנתבע, מעמידים אנו את גובה הפיצויים על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על סך של 30 אלף שקל", נקבע בפסק הדין. (תע"א 8779-07 שרית כץ בריטשטיין נ' רו"ח שלמה מרדכי).

סיכום

כפי שראינו, לא כל המעסיקים הוגנים, ויש כאלו המנסים להתחמק מחובת תשלום הפיצויים לעובד בדרכים עקלקלות ומפותלות. בתי הדין לעבודה עומדים על המשמר, ובמקרים שבהם מוכח כי המעביד פיטר את העובד מסיבה לא מוצדקת, ובעצם רק כדי להימנע מלשלם לו פיצויים, הם פוסקים כנגד המעביד ומחייבים אותו בפיצויים.

חשוב לזכור, שפעמים רבות יכול העובד להצטייד בהוכחות בנוגע לסיבות לפיטורים או בנתונים נוספים כל עוד הוא במקום העבודה, אך כאשר עבודתו תופסק - לא תהיה לו גישה נוספת לנתונים. לפעמים, די בהקלטה של השיחה עם המעביד, ללא ידיעתו (כל עוד היא נעשית בנוכחות העובד המקליט. אחרת - זו עבירה על החוק), כדי להוכיח שהסיבה האמיתית לפיטורים איננו זו שכתב עורך הדין של המעביד עבורו, אלא סיבה אחרת.
אז בפעם הבאה שאתם חושדים שמשהו בעבודה לא מריח טוב, ושלא קיבלתם את כל מה שמגיע לכם, כדאי לבדוק את הדברים, ולהגיש תביעה לבית הדין לעבודה במקרה הצורך.

תוכלו לברר זאת, בין השאר, במקומות הבאים:

1. עמותת קו לעובד- טל': 03-6883766

2. האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים- טל': 02-6211350

3. ההסתדרות החדשה- טל': 1-700-700-331

4. פורטל משפטי- פורום דיני עבודה

5. משרד התמ"ת-  טל': 02-6662000 

* הכותבת היא עורכת פורטל משפטי. הכותב הוא מומחה לדיני עבודה, נזיקין, ירושה ועזבונות. חבר בצוות המומחים של פורטל משפטי.