3.2 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
תקדים: אשה תוכל להרות מזרע של נפטר זר/ סקירה

בית המשפט: אשה רווקה תוכל להרות מזרע של נפטר

ביהמ"ש לענייני משפחה באופן תקדימי, כי אשה רווקה תוכל להרות מזרע של נפטר שלא הכירה.
המדובר בצעיר אשר נפטר בגיל 22 בשל מחלת הסרטן. בטרם החל בטיפולי כימותרפיה, הוא הפקיד מנת זרע של עצמו בבנק הזרע. המבקשת, בהליך אשר הגיע לפתחו של ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, היא רווקה כבת 40, שלא הכירה את הנפטר ו/או את בני משפחתו בחייו, והיא מעוניינת להרות מזרעו. 

ליעוץ בנושא מעמד אישי, פנו לעורכי דין משפחה

השופטת אספרנצה אלון ציינה, כי יש לבחון בפסק הדין מספר פרמטרים, ביניהם: רצון המנוח וכבוד המת, רצון המבקשת, טובת הילד העתיד להיוולד, והאינטרס החברתי - והאם מדובר באינטרסים מנוגדים או חופפים?
האשה טענה, כי הנפטר הביע בחייו את רצונו בהמשכיות ובהעמדת צאצאים לאחר מותו, והוא בטא זאת בעצם הפקדת מנות זרע בבנק הזרע. עוד טענה האשה, כי על ביהמ"ש לאפשר לה לממש את זכותה להורות, וכי האינטרס החברתי עולה בקנה אחד עם בקשתה.

מנגד, נטען ע"י היועץ המשפטי לממשלה, כי שיקול טובת הילד מוביל מסקנה, כי אין לקבל את התביעה, וכי זרע לא מהווה זכות קניינית שניתנת להורשה.

השופטת אספרנצה אלון סקרה את המצב המשפטי בכל הנוגע לסוגיה של שימוש בזרעו של נפטר, וקבעה כי כיום אין הסדר חקיקתי מחייב. השופטת הדגישה, כי ראוי שסוגיה רגישה כזו  תמצא פתרון בחקיקה ראשית

טובת הילד

השופטת אספרנצה אלון סקרה את המצב המשפטי בכל הנוגע לסוגיה של שימוש בזרעו של נפטר, וקבעה כי כיום אין הסדר חקיקתי מחייב. השופטת הדגישה, כי ראוי שסוגיה רגישה כזו  תמצא פתרון בחקיקה ראשית.
לגופו של עניין, השופטת קיבלה את הבקשה, וקבעה כי היא מאפשרת למבקשת לעשות שימוש בזרע של הנפטר. השופטת ציינה, כי היא בחנה את כל האינטרסים הרלוונטיים (אינטרס הנפטר, אינטרס המבקשת, אינטרס ההורים, האינטרס של הצאצא העתידי), והם אינם נוגדים אלא משלימים זה את זה. השופטת קבעה, בין היתר, כי באשר לשיקול של טובת הילד, הרי שיש חשיבות רבה לזכותו של הילד לדעת מיהו אביו, ועל כן עדיפה הפריה מזרע של נפטר על פני תרומת זרע אנונימית.

(תמ"ש 13530/08 משפחה חדשה" ארגון לקידום הזכויות במשפחה נ' מרכז רפואי רמב"ם).

 

ההורים השכולים בקשו להשתמש בזרע של בנם - בית המשפט אשר

מקרה נוסף בו נדונה הסוגייה של הריון מזרע של נפטר, עסק בהורים שכולים שבנם נפטר ממחלת הסרטן לפני שהספיק להביא ילדים לעולם. הוריו של הצעיר שנפטר ביקשו להשתמש בזרעו של בנם המנוח ולהפרות באמצעותו אשה זרה כדי שתלד להם נכד - צאצא לבנם. עניין זה נדון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 28130-07-14).
השופט דניאל טפרברג  קבל את הבקשה, והתיר לעשות שימוש בזרעו של הנפטר לצורך הפריה עבור ההורים השכולים.

 

ביהמ"ש: אין חוק ספציפי, אבל יש לאשר את הבקשה להרות מזרעו של המנוח

מקרה נוסף שנדון בביהמ"ש עסק באשה שבנה הקצין נהרג בהיתקלות עם מחבלים, והיא בקשה להשתמש בזרעו של בנה המנוח כדי להפרות באמצעותו אשה זרה אשר תוכל ללדת לה נכד מבנה שנהרג בטרם עת.

(תמ"ש 12977-01-14).  

השופט ארנון קימלמן מביהמ"ש לענייני משפחה בקרית שמונה דן בבקשה, ובסופו של דבר אשר לעשות שימוש בזרעו של המנוח לצורך ההפריה המבוקשת. השופט ציין, שאין חוק ספציפי שעוסק בנושא וכי מדובר בנושא רגיש ובשאלה שהתשובה עליה אינה משפטית גרידא.

הפריה לאחר המוות - בעד ונגד

יצויין, כי עדיין, בישראל שנת 2016, אין הסדר חקיקתי מחייב בנושא, ועל כן ישנן גישות שונות, ותתכנה תוצאות שונות במקרים אשר מובאים ויובאו לפתחם של בתי המשפט.
יש המתנגדים להתיר הפריה לאחר המוות מטעמים של טובת הילד (הילד יוולד כיתום מאב), ויש התומכים בכך שיש לאפשר להורים שבנם נפטר בגיל צעיר להעמיד צאצאים.