מורה תקבל פיצויים של 3,000 שקלים בשל פרסום לשון הרע

בימ"ש השלום בבאר-שבע דן לאחרונה בתביעה של מורה במקצועה, תושבת אופקים  אשר שובצה להמשך עבודה ע"י משרד החינוך בבית ספר היסודי "הגבעה" באופקים, לתשלום פיצויים בשל לשון הרע. התביעה הוגשה כנגד חבר בוועד ההורים של ביה"ס, אשר התנגד ביחד עם הורים נוספים לשיבוצה של התובעת בבית-הספר.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

הנתבע והורים נוספים נקטו פעולות שונות כדי לסכל אפשרות זו, בין היתר, על ידי השבתת בית הספר, עריכת הפגנות, תליית שלטים בנוסח: " אורלי צברי – לא בבית ספרנו"  וכד'. בסופו של דבר, וועד ההורים הצליח בפעולותיו, משרד החינוך "נכנע" לדרישות ועד ההורים וחזר בו מכוונתו לשבץ את התובעת בבית הספר.
התובעת בקשה פיצוי של 500,000 שקלים.

הנתבע טען מנגד, כי התובעת אינה מורה ראויה ללמד תלמידים בכלל, ואת ילדיו בפרט, וכי פעולות המחאה שלו ושל יתר ההורים היו פעולות מחאה הכרחיות ולגיטימיות כנגד שיבוצה של התובעת כמורה.

התביעה התבלה חלקית
השופט עידו רוזין קיבל את התביעה בחלקה הקטן, וקבע כי יש בשלטים משום לשון הרע, מכיון שיש בהם כדי להשפיל את התובעת בעיני האנשים או לעשותה מטרה לבוז או ללעג, לבזותה בשל מעשים או התנהגות המיוחסת לה, לפגוע במשרתה, במשלוח ידה או במקצועה.

ליעוץ בנושא לשון הרע, פנו לעורכי דין נזיקין

כן נקבע, כי לא עומדת לנתבע אף אחת מהגנות החוק, וכי ייתכן שלמאבק ההורים הייתה תכלית ראוייה, המאפשרת פגיעה מסוימת בכבודה של התובעת, אך ההורים לא נקטו בפעולות הדרגתיות להשגת המטרה ("מהקל אל הכבד") ועם תחילת המאבק פעלו בכל "החזיתות" כנגד שיבוצה של התובעת בבית הספר.

עם זאת, כאשר השופט בחן מהו הנזק שנגרם לתובעת ומהו הפיצוי שיש לפסוק לה נקבע, כי עצם המאבק היה לגיטימי לאור התנהגות התובעת בעבר, וכי הפרסום לא גרם להפסקת עבודתה של התובעת במשרד החינוך. על כן, הוחלט לפסוק לתובעת פיצוי של 3,000 שקלים.
השופט ציין, כי התביעה של התובעת הייתה מוגזמת ומנופחת.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"א 2713-06 צברי אורלי נ' דקר כהן)