3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
זהות הנתבעים בתביעות של רשלנות רפואית

בישראל פועלים מספר רב של גורמים המעניקים טיפול רפואי לאוכלוסיה. כאשר אדם נפגע בשל טיפול רפואי לא סביר הרי שראשית חכמה עליו להבין ולזהות מיהו הגורם אשר כנגדו עליו להעלות את הטענות בדבר הטיפול וכמובן שגורם זה אמור בבוא היום היה ותוכח טענת הרשלנות לפצות את הנפגע.

רוצים לשאול שאלה בנושא? היכנסו עכשיו לפורום רשלנות רפואית

קופות החולים הינן הגופים הגדולים ביותר המעניקים שירות רפואי בישראל. על פי החוק כל אזרח בישראל זכאי לקבל טיפול רפואי באחת מקופות החולים וזאת על פי בחירתו.

בישראל פועלות כיום ארבע קופות חולים קופת חולים מכבי, קופת חולים מאוחדת, קופת חולים לאומית ושירותי בריאות כללית כאשר שירותי בריאות כללית שהינה קופת החולים הגדולה בישראל גם מפעילה בתי חולים אשר בבעלותה כפי שיפורט בהמשך.

גוף גדול נוסף אשר מעניק טיפול רפואי הינו כמובן מדינת ישראל – משרד הבריאות אשר מפעילה בתי חולים ממשלתיים וכן מעניקה טיפול רפואי במסגרת טיפות חלב.
בשני העשורים האחרונים התפתחה עד מאד הרפואה הפרטית בישראל וכיום ניתן לקבל שירות רפואי פרטי במסגרת בתי חולים פרטים דוגמת הרצליה מדיקל סנטר, אסותא ועוד.
בנוסף פועלים בישראל בתי חולים שונים במתכונות ייחודיות דוגמת בתי החולים של הדסה עין כרם והדסה הר הצופים הפועלים במסגרת ההסתדרות המדיצינית הדסה.

כאמור כאשר אדם מעוניין להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית שגרמה לו לנזקים חשוב מאוד שיזהה מיהו הגורם נגדו עלינו להגיש את התביעה.

זיהוי נכון של הגורם נגדו יש להגיש את התביעה הוא מהותי, הגשת תביעה נגד גורם לא מתאים עלולה להסתיים בדחיית התביעה וחיוב בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבע.

הגשת תביעה שלא כנגד כל גורמי הנזק תביא להגשה של תביעות צד ג' (מקרה בו אחד הנתבעים או יותר מגיש לבית המשפט הודעה לפיה צד שלישי יישא בכל סכום שייפסק כנגדו) מה שעלול להביא להתמשכות הליכים והוצאות מיותרות.

תביעה ברשלנות רפואית ניתן להגיש כנגד הרופא שרשלנותו גרמה את הנזק, וכנגד מי ששלח אותו: בית חולים, קופת חולים, משרד הבריאות או מדינת ישראל. לפי דיני הנזיקין שמכוחם קמים הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית האחריות מוטלת על אדם פלוני בגין מעשיו שלו, סוג נוסף של אחריות היא אחריות שילוחית בה מוטל על פלוני לפצות אלמוני בגין נזק שנגרם לו על ידי צד שלישי.

אחריות שילוחית תוחמת בחובה מספר מקרים שאחד מהם הוא אחריות מעביד בגין נזק שגרם עובד שלו. הרצון להטיל את האחריות על המעביד נובע ממספר שיקולים: הניזוק מסתמך בדרך כלל המעביד (חולה מסתמך על קופת החולים, בית החולים, משרד הבריאות), המעביד יכול לכוון את העובד, להטיל עליו סנקציות, לפקח עליו, הניזוק מצפה מהמעביד להסמיך את העובד ולדאוג לסביבת העבודה שלו. כמו כן למעביד בדרך כלל "כיס עמוק" קרי יכולת לפצות את הניזוק ולפזר את הנזק.

כמו כן במקרים רבים רשלנות רפואית המביאה לנזק גוף היא השתלשלות של אירועים ולא אירוע פרטי אחד, כך שהנפגע טופל בידי מספר גורמים, רופאים שונים של קופת החולים או בית החולים, פעמים רבות היה הנפגע מחוסר הכרה ולא היה יכול או צריך לדעת מי הוא אותו פרט שהסב לו נזק ולכן תביעה כנגד קופת החולים או בית החולים ששלחו את כל אותם רופאים והם אחראים לפעולותיהם תקל עם התובע.
עם זאת יש לציין כי לעיתים יש להגיש את התביעה כנגד מספר גורמים כאשר לדוגמא טיפול החל בקופת חולים, עבר דרך רופא פרטי או בית חולים ממשלתי וכו'

רשלנות של רופא במסגרת קופת חולים:

רופאים רבים עוסקים במקצוע במרפאות של קופת החולים, החל ברופאי משפחה המצויים במרפאות הקופה וכלה רופאים מקצועיים שעובדים במרפאות ייעודיות המופעלות על ידי הקופה. במקרה של רשלנות רפואית של רופא או אחות במסגרת טיפול בקופת החולים יש להגיש את התביעה כנגד קופת החולים, לעיתים ניתן להגיש גם כנגד הרופא אך במרבית המקרים יטיל בית המשפט את עלות הפיצוי על קופת החולים.

פסק הדין 7219/99 אריאלי אילן נ' קופת חולים כללית עסק בתביעה שהגיש אילן בגין רשלנות רפואית שגרמה לו לנזקים. אילן עבר בילדותו ניתוח עקב מום מולד בליבו, עם הגיעו לגיל 30 חלה ופנה לרופאת המשפחה של קופת החולים ד"ר שובל, ד"ר שובל לא קישרה את מצבו הרפואי לניתוח שעבר ומצבו הלך והתדרדר עד שסבל מדלקת בקרום הלב.
ביו הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי העובדה שהאיחור באבחון פגע בחולה והחמיר את מצבו. בין הצדדים היה ויכוח מי אחראי לאיחור זה כאשר הנתבעת טענה כי האיחור נבע כתוצאה מאבחון לקוי לבדיקה אליה הופנה בתל השומר והיא הגישה תביעת צד ג' כנגד מדינת ישראל שהיא המפעילה של בית החולים. בית המשפט קבע כי ד"ר שובל התרשלה ברישום הבדיקות ומצבו של התובע.
 בית המשפט קבע עוד כי על קופות החולים להעמיד לרשות הלקוחות רופאי משפחה מומחים ובית המשפט קבע כי הנתבעת אחראית כמי ששלחה את ד"ר שובל.

תביעות כנגד מפעיל בית החולים:

בישראל כ-32 בתי חולים כלליים גדולים, חלקם בבעלות מדינת ישראל, חלקם בבעלות קופת חולים כללית (שירותי בריאות כללית)  והשאר בבעלויות שונות. כאשר מדובר בתביעה בגין התרשלות שנגרמה כתוצאה מטיפול בבית חולים יש לתבוע את המפעיל של בית החולים המפעיל במקרה זה הוא השולח ובעל ה"כיס העמוק".

כאמור לעיל חלק מבתי החולים בישראל הינם בעלות קופת חולים כללית (שירותי בריאות כללית) ואלו הם – מרכז רפואי רבין (בילינסון והשרון לשעבר), מרכז שניידר לרפואת ילדים, מרכז רפואי סורוקה, המרכז הרפואי מאיר כ"ס, מרכז רפואי העמק, המרכז הרפואי כרמל, המרכז הרפואי  יוספטל, בית לוינשטיין והמרכז לבריאות הנפש גהה.

אדם שנפגע בשל רשלנות רפואית בטיפול באחד מבתי החולים של שירותי בריאות כללית יפנה את תביעתו כנגד שירותי בריאות אף אם הינו חבר בקופת חולים אחרת.
פסק הדין 1320/00 אלמונית נ' ד"ר דב פלדברג וקופת חולים של ההסתדרות (שירותי בריאות כללית) עסק בתביעה שהגישה מטופלת כנגד הרופא שטיפל בה וכנגד הבעלים של בית החולים בלינסון אליו הגיעה ללדת וכתוצאה מהסתבכות הטיפול רחמה נכרת ובנוסף בעת ניתוח כריתת הרחם הושאר בגופה פד שהביא לניתוח נוסף שנאלצה התובעת לעבור.

התביעה כנגד הנתבע 1 נדחתה על ידי בית המשפט מאחר והטענה היחידה נגדו הייתה שסירב לבקשת התובעת לביצוע ניתוח קיסרי ולא היה שותף להליכים שהביאו  לכריתת הרחם והשארת הפד בגופה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע בין השאר כי קופת החולים מפעילת בית החולים ומי ששלחה את הרופאים שטיפלו בה התרשלה כלפי התובעת.

תביעות כנגד בתי חולים פרטיים:

בשנים האחרונות קמים יותר ויותר בתי חולים בבעלות פרטית כדוגמת ה"סהר האדום" ו"הרצליה מדיקל סנטר" המציעים טיפולים רפואיים במסגרת פרטית כאשר פעמים רבות קופות החולים מציעות לבעלי הביטוחים המשלימים לעבור טיפול במסגרת פרטית עם תנאים משופרים ואף בחירה אישית של הרופא המטפל.
בבתי חולים אלו מתבצעים הליכים אלקטיביים בלבד ולא הליכי חירום, כגון ניתוחים פלסטיים, בדיקות שונות וכו'.

פסק הדין 3509/01 פרוך נוהא ואח' נ' בית החולים אל מקסא'ד אל חירייה ומדינת ישראל עסק בתביעה שהגיש זוג לאחר שהתובעת אושפזה בבית החולים ללידה שהסתיימה במות כל העוברים, ארבעה במספר, בסמוך למועד הלידה.
התובעים טענו כי התובעת קיבלה בבית החולים טיפול רשלני, שהצוות שהועסק היה בלתי מורשה. והתנהלות בית החולים גרמה לה נזק ראייתי, לא בוצעו בדיקות חיוניות והאירוע אף לא דווח למשרד הבריאות.
כנגד מדינת ישראל טענה התובעת כי היא הפרה את חובתה לפקח על בית החולים הנמצא בשטח המדינה וכי היא ידעה שבית החולים פועל ללא היתר, מעסיק רופאים ללא רישיון, אינו מצויד כראוי ולא הועברו לו הנחיות משרד הבריאות.

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל כלפי הנתבעת מאחר ולא התכונן כראוי ללידה, נקט בהליכים רפואיים שלא בהסכמתה ולא ניהל רשומות מסודרות ומלאות, עם זאת קבע בית המשפט כי לא הרשלנות היא שהביאה למות העוברים. 
לעניין אחריות המדינה קבע בית המשפט שאמנם על המדינה לפקח על כל בתי החולים שבתחומה ובמקרה זה נתנה לבית החולים רישיון לפעול ואף חידשה אותו תדיר ובמקרה זה לא פיקחה על נושא הרישוי כפי שמחייב אותה החוק, היא הפרה את חובת הזהירות כלפי המטופלים.

תביעות אישיות נגד רופאים

תביעות אישיות כנגד רופאים יקומו במספר מקרים, אחד מהם הוא רופא פרטי המפעיל מרפאה, מקרה נוסף הוא רופא הקשור בחוזה מול מרכז רפואי לרפואה פרטית.
בנוסף לבתי החולים הפרטיים שהוזכרו לעיל תופעה נוספת המתפתחת בישראל בשנים האחרונות היא הקמה של מרכזים רפואיים, אותם מרכזים מפרסמים עצמם באמצעי התקשורת, לקוחות שמגיעים למרכז חותמים חוזה מול בעלי המרכז המפנים אותם לאחד הרופאים מולם חתם המרכז חוזה.
המרכזים מספקים את חדרי הניתוח, צוות של אחיות ורופא מרדים. כמו כן הם מספקים את כל הלוגיסטיקה והציוד הרפואי הדרוש לביצוע הניתוח.

פסק הדין 635/01 דקל אזגל נגד ד"ר ג'ורג פרלמן וכירורגיה אסתטיקה ולייזר בע"מ עוסק בתביעה שהגיש אזגל כנגד הרופא שטיפל בו והמרכז בו היה מטופל. אזגל הגיע למשרדי הנתבעת לאחר שנחשף לפרסום בעיתון בבקשה לעבור ניתוח למתיחת פנים. המרכז החתים את אזגל על הטפסים הנדרשים, גבה ממנו את התשלום והפנה אותו לנתבע. לאחר הניתוח נותרו פניו של אזגל צלקות מכוערות ומכאיבות.
 הנתבע טען כי יש להטיל על הנתבעת אחריות שילוחית ואחריות חוזית למעשיו, לדבריו החזה נעשה מול הנתבעת, כל התיעוד הוא במסמכים הנושאים את שמה, היא זו שסיפקה את חדר הניתוח, הצוות הרפואי והלוגיסטיקה והיא בגדר המעביד שלו (כדי שבית המשפט ייקבע שקיימים יחסי עובד מעביד מכוחם נוצרים יחסי השליחות יש להוכיח קיומם של יחסים אלו).
בית המשפט קבע כי למרות שרוב הנטל הוא על הרופא הנתבע (כ-70%) יש גם לנתבעת – המרפאה הפרטית -  אחריות כמי שהתקשרה מול הלקוח והפנתה אותו לנתבע.

במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית יש לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום. עורך הדין יסייע לך לזהות מי הן הגורמים שגרמו לך לנזק וכנגד מי יש להגיש את התביעה. חשוב מאוד לערוך מעקב מסודר על כל הטיפול שקיבלתם ולעדכן את עורך הדין בכל פרטי הטיפול.

עוד בנושא:

רשלנות רפואית בישראל: המדריך שלכם

7 עו"ד מייעצים לכם רגע לפני תביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בקופות חולים – השיקולים שמאחורי הקלעים

שאלות גולשים ותשובות מפורום רשלנות רפואית 

רשלנות רפואית: מתי זו טעות ולא רשלנות?


הכותב הוא עו"ד המייצג נפגעי רשלנות רפואית ונזקי גוף אחרים.