המחוזי הפך את פסק הדין וזיכה מעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע דן לאחרונה בערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בבאר שבע לפיו, ביהמ"ש זיכה את המערערת מעבירה של נהיגה בשכרות, אשר יוחסה לה בכתב האישום, אך הרשיעה תחתיה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (להלן: "העבירה האחרת").

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תעבורה

ביהמ"ש זיכה את המערערת מעבירת השכרות, לאחר שקבע בהכרעת הדין, כי מכשיר הינשוף באמצעותו בוצעו הבדיקות, לא עבר בדיקת כיול כנדרש.


יחד עם זאת, ביהמ"ש הרשיע את המערערת בעבירה האחרת, בשל צירוף ראיות שהובא בפניו: ריח אלכוהול שנדף מפיה, דיבור כבד, עיניים אדומות והתנהגות רדומה, יחד עם תחקור ממנו התקבל אישור לשתיית אלכוהול טרם הבדיקה, זאת אף שהמערערת עברה בהצלחה את בדיקת המאפיינים האובייקטיבית, כלומר: עמידתה הייתה יציבה, והיא עמדה במבחן של הליכה על קו ובמבחנים הנוספים של הבאת יד ימין ויד שמאל לאף, כאשר העיניים עצומות.

טענתו העיקרית של ב"כ המערערת הייתה, כי עבירת השכרות מכילה בתוכה את העבירה האחרת, מכיוון ששיכור לפי החוק מוגדר כדלהלן : "מי שנתון תחת השפעה של משקה או סמים משכרים או מסוכנים." משכך, לשיטת ב"כ המערערת, יש בזיכוי מעבירה של נהיגה בשכרות, כדי להביא לזיכוי מעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

ביהמ"ש: אין בצירוף הראיות כדי להוביל להרשעה

השופטת חני סלוטקי קבעה, כי במקרה הנדון אין צורך להכריע בשאלה שהעלה ב"כ המערערת, מכיון שלא היה בראיות הנסיבתיות שהובאו בפני בית המשפט לתעבורה, כדי להביא למסקנה אחת שהמערערת עברה את העבירה האחרת.

" ריח האלכוהול שנדף מפיה של המערערת יכול להיות מוסבר גם משתיית אלכוהול בכמות מותרת. גם בתיאור עיניה האדומות של המערערת אין כדי להצביע דווקא על היותה תחת השפעת משקאות משכרים", כתבה השופטת.
השופטת ציינה, כי המערערת עמדה בהצלחה במבחנים האובייקטיביים של מאפייני השכרות והתנהגותה הייתה רגילה.
בהתאם לכך נקבע, כי אין בצירוף הראיות שנותרו כנגד המערערת כדי להוביל להרשעתה בעבירה האחרת, ועל כן יש לקבל את הערעור ולזכות את המערערת.

• ב"כ המערערת: עו"ד קולקר
(עפ"ת 20830-08-10 הורנשטיין נ' מדינת ישראל)