3.9 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 17)
רשלנות רפואית בלידה - שאלות של משפט ומוסר

הרפואה בתחום ההריון והלידה מתפתחת מידי יום, מצליחה לאבחן בעיות רבות באמצעות בדיקות ומטפלת בהצלחה בבעיות העולות, במטרה להביא חיים חדשים ובריאים לעולם. הרופאים עושים עבודה מצילת חיים ויוצרת חיים, ומתמודדים מידי יום עם בעיות סבוכות, בעומס עבודה רב, במטרה להעניק את הטיפול הרפואי המיטבי.
אך לעיתים, למרבה הצער, מעשה רשלני של הצוות הרפואי, שיכול להתבטא בהחלטה שגויה, ביצוע פעולה לקוי, חוסר תשומת לב או אי הקפדה על הכללים, עלול לגרום לנזקים ליולדת או לתינוק, ועשוי לגבש עילת תביעה כנגד הרופא המטפל וכנגד בית-החולים. 

על רשלנות רפואית באופן כללי
רשלנות רפואית מקורה בעוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין, והיא מוסדרת במגוון חוקים, תקנות ונהלי הרפואה. על התובע להוכיח התרשלות מצד הצוות הרפואי, קיומו של נזק, והוכחת קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, קרי שהנזק נגרם אך ורק כתוצאה ממעשי או מחדלי הצוות הרפואי.

ברפואה ישנן אסכולות שונות ומספר דרכי פעולה אפשריות לכל מצב רפואי. לא כל נזק שנגרם הינו כתוצאה מרשלנות רפואית, שכן למרבה הצער, לא תמיד הטיפול הרפואי הנבחר מביא לתוצאה הרצויה, גם אם ננקטו כל הצעדים הנכונים.

התרשלות יכולה להיות במעשה או במחדל - תוך מתן טיפול שגוי או לקוי כמו גם היעדר אבחון שעולה מתוצאות הבדיקות או התעלמות מבעיה שצצה. על הרופא להיות ערני ולא לפספס נתונים שאמורים להדליק לו נורה אדומה על הימצאותה של בעיה רפואית.

בקביעה האם במעשי הצוות הרפואי היתה התרשלות, בית-המשפט יבחן את המקרה במבחן הרופא הסביר ולא הרופא המצטיין, כלומר:  האם ההליך בו בחר הרופא ודרך ביצועו, נמצאים בין האפשרויות הסבירות שעמדו בפני הרופא. בית-המשפט יבחן כל מקרה לגופו, לא במבחן החוכמה בדיעבד, אלא בהתאם להליך בו היה נכון לנקוט באותו רגע, בהתחשב במצבו של המטופל, וביחס לידע הרפואי והנהלים הנהוגים באותה נקודת זמן, והפרקטיקה המקובלת באותו מוסד רפואי.

מידת הזהירות הנדרשת תגזר מרמת המורכבות ומאופי ההליך הרפואי, אותו נדרש הרופא לבצע. למשל, ממנתח מוח תדרש רמה גבוהה יותר של זהירות, כמו גם הקפדה יתרה על גהות. רף הזהירות חייב לאזן בין השמירה על בריאות ושלמות המטופל לבין הסכנה שביצירת "רפואה מתגוננת" והרתעת יתר של הרופאים. 

רשלנות רפואית בלידה 
עיקרם של הריון ולידה הוא בהענקת חיים חדשים לעולם, וברוב המקרים הלידה נטולת סיכונים ומסתיימת בתינוק בריא ובאם נרגשת. אולם, במהלך ההריון והלידה עשויות לצוץ לעיתים בעיות רפואיות, אצל האם או העובר, אשר עקב החלטה שגויה או עקב טיפול לקוי או התעלמות מסימנים, יכולות לגרום לנזקים חמורים לאם או לתינוק ולתוצאות טרגיות. האחריות הרפואית בהריון ולידה מתחילה כבר בבדיקות המקדימות לפני ההריון ובטיפולי הפוריות אם היו, דרך מהלך ההריון וניהול הלידה עצמה ועד לאחר הלידה ושחרור האם והילוד מבית-החולים. הגם שהריון ולידה אינם בעיה רפואית ומדובר בהליכים טבעיים, ישנם לא מעט סיבוכים אפשריים לאורך הדרך, ומדובר באחד מתחומי הרפואה בהם מוגשות מספר רב של תביעות בגין רשלנות רפואית, והפיצויים שנפסקים בהן הינם גבוהים במיוחד.

הולדה בעוולה וחיים בעוולה
עוולת הולדה בעוולה היא מקרה מיוחד של רשלנות רפואית, כאשר מעשה רשלני במהלך ההריון גרם לכשל באבחון מום אצל העובר, כאשר אילו ההורים היו מודעים לאותו מום, הם היו מפסיקים, באישור הועדה להפסקת הריון, את ההריון.

בעבר בית-המשפט הגדיר את הפיצוי עבור אותם מקרים של נכות קשה, מום לכל החיים ומצב סיעודי מלא, בהם, לכאורה, היה עדיף לתינוק לו לא נולד כלל. קביעה זו העלתה שאלות משפטיות, מוסריות וערכיות קשות סביב ערך קדושת החיים, שנדונו בע"א 1326/07 ליאור המר נ' פרופ' עמית ואח', מיום 28.5.12. בפס"ד המר בית-המשפט ביטל את זכות התינוק לתבוע בשל חיים בעוולה, שכן לא ניתן לקבוע כי: "טוב מותו מחייו", והרחיב את זכותם של ההורים לתבוע בגין הולדה בעוולה, זאת תוך שבע שנים לאחר הלידה בלבד, עבור כל ההוצאות הכרוכות בגידול הילד ומילוי צרכיו למשך כל שנות חייו. 

רשלנות רפואית בלידה
התינוק רשאי לתבוע על כל נזק שנגרם לו, קטן כגדול, עקב פעולה רשלנית, במהלך הלידה ולאחריה. התינוק יוכל לתבוע עד 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18, קרי: עד גיל 25.
הנזק יכול להגרם עקב טיפול רשלני בכל נקודת זמן במשך התהליך, למשל: כשל בזיהוי מצוקה עוברית במהלך הלידה, משיכת העובר מתעלת הלידה באופן שגורם לפגיעה בעצבי הצוואר והכתף (פרע כתף), או החלטה של הצוות הרפואי על ביצוע לידה בשיטה מסויימת (רגילה, מלקחיים, ואקום או ניתוח קיסרי) כאשר, בהתחשב הנתונים ומצב העובר, היה נכון לבחור בדרך אחרת. האחריות הרפואית אינה מסתיימת בלידה, ונמשכת עד לשחרור היולדת והתינוק מבית-החולים, כאשר במהלך שהותם בית-החולים מחוייב לוודא את שלומם של היולדת והתינוק, ובמידת הצורך להיענות לצרכים רפואיים שעולים. 

הרגישות סביב רשלנות בלידה
כאשר תינוק נולד עם מום או נכות עקב רשלנות רפואית בלידה, מדובר בנזק כבד עבורו ועבור הוריו, בעל השלכות קשות, לכל ימי חייו. קיים קושי להעריך באופן כספי את הנזק, שכן לצער  ולקושי אין באמת פיצוי כספי, אך מישהו חייב לתת את הדין.

מנגד, קיים חשש מהרתעת יתר של רופאים. רופא פועל בסביבת העבודה שנוצרה לו, בשעות העבודה ועומסים בלתי אפשריים ולא תמיד יש בידיו הכלים הכי חדשים או טובים. חשוב לאפשר לרופאים טווח פעולה רחב, כאשר שיקול הדעת המנחה אותם מקצועי וענייני, וטובת היולדת והעובר לנגד עיניהם, ולא מתוך שיקולים משפטיים וחשש מפני תביעות. התביעות מתנהלות במרבית המקרים כנגד המוסד הרפואי, בעליו וחברת הביטוח ומסתיימות בפשרה.

העיסוק במיילדות ובתחילת החיים מחייב רמת זהירות ורגישות גבוהות במיוחד. לצוות הרפואי שליטה בחיי העובר, באבחון מצבו ברחם, בהבאתו לעולם ובטיפול בו בימי חייו הראשונים. בשל החשיבות, עולה רמת האחריות הנדרשת מהצוות הרפואי, ולכן באותם מקרים של טיפול לא נכון, חוסר תשומת לב או החלטה לא סבירה, יש לפעול להענקת הפיצוי הראוי, כדי להקל במעט על הצער הגדול, ואף לחדד את רף הזהירות, לייצר הרתעה נחוצה ולמנוע במידת האפשר הישנות של מקרים דומים בעתיד.

 לאתר של עו"ד דותן לינדנברג