4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
מהפך: חלוקת מזונות שווה

מועצת הרבנות הראשית לישראל אמצה החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכח תקנת הרבנות הראשית, צריכים דייני ושופטי ישראל להתחשב ביכולת הכלכלית של האב וביכולת הכלכלית של האם.

מה הרקע לשינוי עמדת הרבנות?
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקובי, טען במסגרת דיון שנערך בפני מועצת הרבנות הראשית, כי הגיעה העת לשנות את התקנות הישנות שנקבעו בתקופת המנדט, לפיהן חלה חובה לתשלום מזונות על הבעל גם אם האישה מרוויחה יותר מבעלה, זאת על רקע שינוי המשמעותי  שחל במעמדה של האשה מאז תקופת המנדט ובהתייחס למציאות, לפיה נשים יוצאות לשוק העבודה ומשתכרות שיעורי שכר דומים לאלו של גברים ולעיתים אף שכרן עולה על זה של הגברים.

האם התקנה חלה על כל טווחי הגילאים של הילדים?
תחילה יובהר, כי בהתאם לסעיף 3.א לחוק לתיקון דיני מזונות תשי"ט -1959 אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים שלו ושל בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החלות עליו. כשמדובר ביהודים חל הדין העברי.
בהתאם לדין העברי, יש הבחנה ביחס למזונות קטינים בין 3 קבוצות גיל: עד גיל 6 , מגיל 6 עד גיל 15 ומגיל 15 עד גיל 18.

מהי מסגרת חובת המזונות החלה על האב?
חובתו של אב לזון ילדיו עד גיל 6 הינה חובה אבסולוטית ביחס לצרכיהם  ההכרחיים  של הילדים, וחובה זו חלה אף אם האב הוא מחוסר אמצעים, ואפילו אם יש לילד כדי להתפרנס מעצמו.
חובתו של האב לזון את ילדיו מעל גיל 6 , אך לא מעל 15 שנים חלה על צרכיו ההכרחיים של הילד, ומעבר לכך  מוטלת  חובה זו על האם והאב  במידה שווה בהתאם ליכולתם הכלכלית.
חובתו של האב לזון את ילדיו מגיל 15  ועד גיל 18 שנים חלה על מילוי מחסורם.  החובה  חלה   בהתאם ליכולתם הכלכלית. 

מהם צרכים הכרחיים?
המדובר בצרכים בסיסיים שבלעדיהם הילד לא יכול להתקיים, ואין הבדל אם להורים יש אמצעים או שממדובר בחסרי אמצעים.

האם קיימת הערכה כספית לאותם צרכים הכרחיים?
כב' השופט שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו חזר על ההלכה בעניין, וקבע שמדובר באומדן של 1300 -1400ש"ח לחודש לילד, לא כולל מדור והחזקתו (עמ"ש (ת"א) 180/05/14).

מה קורה כאשר מדובר בכמה ילדים?
הפסיקה קבעה, כי אין דומה החזקת ילד אחד לשלושה ילדים, ועל כן השופטים נוטים להפחית החיוב בשיעור כעשירית ביחס למספר ילדים. ע"א 552/87 ורד נ. ורד מפי הנשיא שמגר האומר בבדיחותה, שניתן להוסיף מים למרק קיים ויהיה מרק לנפש נוספת שהרי המדור ל-3 ילדים לא קטן ב-1/3 כאשר ילד אחד מפסיק להשתמש במדור זה, והוא הדין במרבית פריטי המזונות השונים שלהם זקוק ילד קטן.

כיצד תשפיע הרפורמה על רמת החיוב לגבי תשלום מזונות קטינים? 
עמדתו של מנכ"ל בתי הדין הרבניים, העומד מאחורי יוזמה זו, הרב שמעון יעקובי, היא כי ההחלטה שהתקבלה במועצת הרבנות הראשית תביא לשוויון בנטל הנשיאה במזונות הילדים, אך זאת מגיל 6 ואילך, אז תהא התחשבות ביכולות הכלכליות של הצדדים. עד גיל 6 יישאר המתווה הקיים, שלפיו האב חייב בכל הוצאותיו ההכרחיות של ילדיו.

על איזה רקע קמה יוזמה זו?
חברי כנסת מטעם סיעות הקואליציה מקדמים הצעות חוק לפיהן תשלום המזונות ייקבע על בסיס הכנסות ההורים וזמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מהוריהם, וכתגובת נגד יזמה מועצת הרבנות הראשית את השינוי בתקנות בניסיון למנוע חקיקה אזרחית  העשויה לפגוע  בהוראותיה ובסמכותה כמועצת הרבנות הראשית.

האם החלטת השוויון תקח בחשבון תרחישים בהם המשמורת משותפת ו/או חלקית?
כאמור לעיל,  מדובר בהוראה - תקנה חדשה, עדיין אין לה ביטוי בפסיקה, וקשה מאד להעריך את המתווה שיגובש על ידי בתי המשפט, ובכל מקרה ברור שהלכות מחייבות מפי בית המשפט העליון תגענה, ככל הנראה, בעוד שנים ספורות. 

האם נעשה ניסיון בפסיקה לחרוג מהדין העברי בניסיון ליצור שויון?
התשובה חיובית. בסוגיה זו פסק סגן נשיא  בית המשפט למשפחה, השופט  בדימוס יעקב כהן,  בתמ"ש  16785/09/12, לפיו בנתוני השתכרות זהים ומשמורת משותפת, כל צד יישא בהוצאות  החזקת ילדיו. 

האם החלטה מהפכנית זו נבחנה בהליכי ערעור? 
גם כאן התשובה חיובית. בית המשפט בטל את הקביעה, תוך ציון שהוראות סעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה - מזונות, המפנות לדין העברי, מחייבות ויש לפעול לצמצום אי השוויוניות במסגרת הדין העברי.

אם כך, מהי הפסיקה המנחה כיום?
השופט שוחט, בשבתו בערכאת ערעור בבית המשפט המחוזי, קובע כי במקרה של חלוקת זמן שוויונית, אם הקטין זקוק למזונות הכרחיים של 1400 ש"ח לחודש, האב יעביר את מחצית הכספים לידי האישה, והפטור הניתן לו הוא בגין מחצית הזמן שהילד עימו (עמ"א 1180/05/15).

כיצד באה לידי ביטוי ההתייחסות להוצאות שמעבר לצרכים ההכרחיים?
הדין החל בעניין הוא מדיני צדקה, בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל צד והכנסתו הפנויה. 

מי ישלם שכר דירה/מדור?
בסוגיית שכר דירה – מדור, הנכלל במסגרת מזונות הכרחיים, הרי שמדובר בהוצאה קבועה שאינה משתנה כפועל יוצא ממועד הזמן שבו נמצא הקטין, כך שנשאלת השאלה האם תחול ההלכה בדבר חבות במחצית.

ישנן פסיקות שונות, אך הפסיקה הרווחת היא, שיש לחייב את האב במחצית ההוצאה כשאר ההוצאות ההכרחיות של הקטין (עמ"ש 50603/01/14), ואין בכך סתירה לדין העברי המחייב בנשיאה בהוצאות מדור אחד ולא בעלות כפולה. העלות הנוספת בשל המשמורת המשותפת אינה בגדר צורך הכרחי, ויש לחשבה על פי דיני צדקה. (השופט שוחט בעמ"ש 1180/05/14 ).

ראוי לציין ולהבהיר לציבור העומד בפני גירושין, כי בדרך כלל משמעותם הכלכלית של גירושין היא, כי רמת החיים של בני הזוג יורדת בעת פיצול התא המשפחתי על רקע הוצאות קיום גבוהות יותר - מערכות כפולות של מדור, ביגוד, הנעלה ושאר צרכי הילדים, ולפיכך בתי המשפט לא נוהגים לפסוק את הצרכים מעבר להכרחיים (עמ"ש  1180/05/14).