4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
עיקול מטלטלין בבית הדייר על לא עוול בכפו - מדריך

1. אחד מן הצעדים הננקטים באופן שגרתי על ידי זוכים הפונים להליכי הוצאה לפועל כדי לממש את זכותם כנגד חייבים, הינו הטלת עיקול על נכסיהם של החייבים, מטלטלין כמקרקעין (פרקים ג' ו-  ד' לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 (להלן: "החוק")). במסגרת הליכים אלה, לעיתים קרובות, מגישים הזוכים בקשה לאשר הטלת עיקול על כל המטלטלין בביתו של החייב, ובבקשה הם מציינים את כתובתו הידועה לנושה בעת הגשת הבקשה.

טופס התראה בידי המוציא לפועל
2. סדר הדברים הרגיל הוא שלאחר שרשם ההוצאה לפועל מאשר את הבקשה, מגיע מוציא לפועל לכתובת המצויינת בבקשה ובידו טופס התראה לפני עיקול והוצאת מטלטלין. בבואו למקום, רושם המוציא לפועל את המטלטלין המיועדים לעיקול, ומוסר לדייר התראה, כי אם לא יוסדר החוב בתוך ארבעה עשר ימים או כל מועד אחר הנקוב בהתראה, יוצאו המטלטלין מן הבית ויימכרו.

מטלטלין פטורים מעיקול
3. ייאמר מייד - המחוקק מגן על המטלטלין שבבית החייב, הנחוצים לו  לצורך קיום תנאים מינימליים של מחייה, ואינו מאפשר את הוצאתם מן הבית. העניין מוסדר בסעיף 22 לחוק ובתוספת החמישית לחוק. ברשימת המטלטלין הפטורים מעיקול ניתן למצוא בין היתר: צרכי אוכל לתקופה של עד 30 יום, מערכות בגדים, תשמישי קדושה, חיות מחמד ועוד. 

לפעמים - הדייר לא קשור לסכסוך
4. ואולם, ישנם מקרים בהם החייב אינו מתגורר בכתובת הרשומה בבקשה.  חייבים רבים מחליפים את כתובתם בתדירות גבוהה, או עזבו את הבית בשל נישואין או כל סיבה אחרת. לעיתים הנכס הרשום ככתובתו של החייב, מושכר לשוכרים שאין להם דבר וחצי דבר עם הסכסוך  הכספי שבגינו הוטל העיקול.

5. במקרים כאלה, מוצא עצמו הדייר, מעורב בסכסוך לא לו כאשר מודבקת על דלת הבית שבו הוא גר (או אפילו נמסרת לו) התראה על כך שעליו לשלם את מלא החוב תוך הזמן הנקוב בהתראה שאם לא יעשה כן, יוצאו  כל המטלטלין מן הבית.

כיצד ניתן להתמודד מול התראה שכזו?
6. התשובה לשאלה זו היא, שאדם שנקלע לסיטואציה כזו רשאי לפנות לבית המשפט השלום בתובענה (המוגשת בדרך של המרצת פתיחה) המבקשת מבית המשפט להצהיר על כך כי המטלטלין (שאותם יש לפרט בתובענה) הינם בבעלותו הבלעדית של המבקש, וכי הזוכה אינו רשאי לעקלם במסגרת ההליכים שהוא נוקט כנגד החייב.

הגשת תובענה על דרך של המרצת פתיחה
7. ניתן להגיש תובענה שכזו על דרך של המרצת פתיחה ואין צורך  בהגשת תביעה רגילה, שכן מתקין התקנות קבע, כי:" תובענה לסעד הצהרתי גרידא מותר להגיש בדרך של המרצת פתיחה" (תקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 ( להלן:" התקנות").

8. עם זאת יש לזכור כי מדובר בסעד המוגדר כסעד מדיני היושר, ועל כן יש שיקול דעת לבית המשפט אם להעתר לבקשה למתן הסעד גם אם לא היה מי שהתנגד לבקשה(ראו ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן פד"י לו(2) 309 בעמ' 316 לפסק הדין). 

9. כבכל המרצת פתיחה, ובשונה מכתב תביעה, על התובענה להיות נתמכת בתצהיר כדין, וחלים עליה כל כללי הדין החלים בנוגע להגשת המרצת פתיחה(ראו תקנות 245 ו – 241(א)  לתקנות).

עתירה לסעד זמני
10. כמובן  שבמקרים כאלה יש לפעול במהירות, כדי לסכל הוצאת המטלטלין מן הבית,  ולכן בד בבד עם הגשת התביעה  העיקרית, שרצוי מאוד להגישה תוך המועד הנקוב בהתראה, יש לעתור לסעד זמני - מתן צו המעכב את הליכי העיקול והוצאת המטלטלין מהנכס שכלפיו הופנה צו העיקול מלכתחילה. כמובן שגם על הבקשה לסעד זמני להיות נתמכת בתצהיר כדין וחלות עליה כל הוראות הדין הנוגעות לסעדים זמניים (פרק כח סימן א לתקנות).

11. להמרצת הפתיחה וכן לבקשה יש לצרף את רשימת המטלטלין שעליהם מבוקש להגן. יש לפרט כל מוצר ומוצר כגון: מקרר מתוצרת _____, טלוויזיה 30 אינץ' מתוצרת  _______ וכד').

איך מגישים תובענה לסעד הצהרתי?  
חשוב  לדעת, כי בתביעה לסעד הצהרתי יש יתרון ויש חיסרון. היתרון הוא שבדרך כלל, כמות הראיות שנדרש המבקש להמציא בתמיכה לתביעתו הינה דלה יחסית, ולפעמים בית המשפט מסתפק אף בתצהירו של המבקש (זאת, אם אין מתנגדים מקרב הנושים למתן פסק הדין ההצהרתי, שכן אז יהיה על המבקש להמציא ראיות לבעלותו במטלטלין, כגון: קבלות על רכישתם וכדומה). 

12. החיסרון הוא, שככל שיינתן פסק דין בהליך זה - הוא יהיה בתוקף אך ורק במסגרת ההליך שבו ניתן פסק הדין וכנגד הזוכים שצורפו להליך כמשיבים בהמרצת הפתיחה ולא כלפי כולי עלמא (ראו: ה"פ (ת"א) 237/07 פרס חגית נ' פרס חיים)

כלומר - ייתכן מצב תאורטי שבו גם לאחר מתן פסק דין סופי בהליך כזה, יבוא נושה אחר שלא היה צד להליך, ויבקש לפעול בדרך של עיקול והוצאת מטלטלין מאותו מקום. במקרה כזה, מומלץ בחום לפנות לייעוץ משפטי בדחיפות כדי להתמודד עם הבעייה.

13. על מהותו של פסק דין כזה עמד בית המשפט העליון ברע"א 340/94 חברת חלקה 41 בגוש 6415 נ' מרקו בסן, פד"י נ (1) עמ' 363: "...לצד קטגוריות אלה מצוייה קטגוריה שלישית- פסקים שהם מעין חפציים quasi in rem..., בקטיגוריה זו נמצאים בין השאר פסקים אשר עוסקים בזכות קניין בנכס מסויים. מבחינה זו מדובר בפסק in rem.  פסקים שהם quasi in rem מחייבים רק את הצדדים הישירים להתדיינות. הם אינם פסקים חפציים 'אמיתיים'. הם אינם  מחייבים את כל העולם. זו הסיבה שהם מכונים quasi in rem. לקטגוריה זו משתייכים הליכים שבהם התובע טוען לאינטרס או לזכות בנכס מסויים ומבקש שזכות זו תיקבע כנגד טענותיו של אדם אחר...".

חשוב - הכנה לקראת הגשת המרצת פתיחה
14. על המגבלה שתארנו לעיל אפשר להתגבר באמצעות הכנה טובה לקראת הגשת המרצת הפתיחה - כדאי לאסוף במידת האפשר, בטרם הגשת התביעה את כל המידע לגבי כל נושיו של החייב ולצרפם כמשיבים בתובענה (ולא רק את הנושה שביקש לבצע עיקול והוצאה)   כדי שבבוא העת, פסק הדין שיינתן יהיה תקף כנגד כל הזוכים, כדי שהמבקש לא ימצא עצמו חשוף להליכים  דומים מאת נושים אחרים של החייב.

15. הסעד הזמני ניתן במהירות ובדרך כלל ללא קשיים מיוחדים, ובכפוף לכללים הנוהגים בכל סעד זמני  בהתאם לתקנות. לבקשה לסעד זמני יש לצרף כמובן טופס התחייבות עצמית . לעיתים נדרש המבקש להפקיד סכום מסויים בקופת בית המשפט כתנאי למתן הסעד הזמני. או אז ייכנס הצו לתוקף רק עם ביצוע התנאי שקבע בית המשפט.

16. הסעד הזמני מעניק למבקש "שקט נפשי" עד לדיון בסעד העיקרי. המבקש רשאי להציג את הצו הזמני בפני כל נציג של נושה המבקש לבצע עיקול מטלטלין  בביתו- כל זאת עד למועד בו יתקיים הדיון בתובענה גופה. כמובן שעל המבקש לדאוג להמצאת הבקשה על צרופותיה לאותו נושה שכלפיו הוצא הסעד הזמני ולהמציא לשאר הצדדים את  מסמכי התביעה כקבוע בתקנות( תקנה 357(ב) ).

תגובת הנושים לתובענה
17. כבכל המרצת הפתיחה, המשיבים מתבקשים להגיב לתובענה במועדים הקבועים בתקנות(ראו תקנה 256). במקרים רבים הנושים  המשיבים אינם  מתנגדים למתן הצו המבוקש. לעיתים הם מודיעים לבית המשפט כי הם מבקשים רשות שלא להיות נוכחים בדיון, ומשאירים את ההכרעה בתובענה לשיקול דעתו של בית המשפט ובלבד שאם יורה בית המשפט כי על המבקש לפדות את המטלטלין כתנאי למתן הסעד המבוקש, יקבלו את חלקם היחסי בשווי המטלטלין בהתאם לגובה היחסי של הנשייה שלהם ביחס לשאר נושי החייב.

כיצד מתנהל הדיון עצמו?
18. על המבקש להתייצב בדיון. מהלך הדיון תלוי בתגובת המשיבים לתובענה. אם המשיבים הודיעו שאין להם עניין בבקשה, או שאין להן התנגדות למבוקש, ואפילו לא הודיעו דבר, והמבקש הראה כי המרצת הפתיחה נמסרה להם כדין - יזכה המבקש לסעד המבוקש על ידו, ובית המשפט יצהיר על בעלותו של המבקש במטלטלין, כך שלא ניתן יהיה לעקלם במסגרת ההליכים המתנהלים כנגד החייב על ידי המשיבים.

19. כאמור, במקרה כזה, עם מתן פסק הדין בתביעה העיקרית, המצהיר על בעלות המבקש במטלטלין,  ניתן להשתמש בו כלפי כל מי שהיה צד להליך המרצת הפתיחה וכך מוצא עצמו בעל המטלטלין מוגן בפני נושי החייב, בסכסוך שהוא כלל אינו צד לו.

מה קורה כאשר משיב מתנגד לבקשה?
20. התמונה הופכת להיות מורכבת יותר, כאשר מי מן המשיבים מתנגד לבקשה וטוען למשל שהמטלטלין הם  רכושו של החייב, באופן מלא או לכל הפחות באופן חלקי(אם, למשל, החייב מתגורר עם בת זוג בנכס - על פי חזקת השיתוף, לחייב יש  בעלות במחצית מהמטלטלין).

21. במקרה הראשון יצטרך המבקש להוכיח את בעלותו שלו במטלטלין. ניתן לעשות זאת, למשל, באמצעות הצגת קבלות על הרכישה. כאן באה לידי ביטוי ההקלה הנהוגה בתובענה מן הסוג הזה בעניין כמות הראיות שעל המבקש להביא בתמיכה לתביעתו.

22. המצב  מורכב יותר כאשר החייב מתגורר עם  בת זוג בנכס. במקרה כזה,  בן הזוג שאינו החייב יעתור לבית המשפט להצהיר על כך שהוא בעלים במחצית ערכם של המטלטלין שבבית, והוא מבקש מבית המשפט לאפשר לו לפדות את חלקו של החייב במטלטלין בתשלום שישולם לנושים לפי חלקם היחסי בנשייתם בחייב.

23. במקרה כזה, במסגרת התובענה העיקרית, ממנה בית המשפט שמאי שיעריך את שווי המטלטלין ומרגע שנקבע ערכם על ידי השמאי, מצטווה המבקש לשלם את מחצית הסכום לנושים, והסכום האמור יחולק בין נושיו של החייב שצורפו כמשיבים לבקשה ובאופן יחסי לגובה החוב לכל אחד מן הנושים (ראו דוגמא למקרה כזה בע"א 3055/09 (מחוזי ירושלים) ברנדה מורגנשטרן ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד).

24. אכן הליך כזה הוא מסובך יותר, ובהליך שכזה, ואף, בהמרצת פתיחה פשוטה יותר כבמקרה הראשון, מומלץ להסתייע בעורך דין המכיר את הדרכים המגוונות להשגת תוצאות מיטביות משלב נקיטת ההליך, זאת כדי שלא יינזק המבקש ללא עוול בכפו כתוצאה מסכסוך כספי שהוא אינו צד לו.