3.3 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
מכתב היידוע וזכות השימוע - סקירה

הסעיף הרלוונטי בחוק הינו סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ,שעניינו יידוע החשוד בעבירת פשע על העברת חומר חקירה מהמשטרה לתביעה המשטרתית או הפרקליטות - יידוע ממנו נגזרת זכות השימוע.
הכוונה היא ליידוע ושימוע בטרם הגשת כתב אישום. 

משנת 2000 - זכות שימוע במשפט פלילי
עד לשנת 2000 צמד המלים "זכות שימוע" לא היה קיים במשפט הפלילי.
כתבי אישום, בכל סוג של עבירה, היו מוגשים על פי שיקול דעתה הבלעדי של התביעה, בין אם הנאשם עצור ובין אם משוחרר, בין אם דובר בעבירת עוון ובין אם בעבירת פשע.
יצוין, כי המצב שהיה קיים הביא לדעת רבים לכך שכמות הזיכויים הייתה גבוהה הרבה יותר מהמצב הקיים היום. 

בשנת 2000 חל שינוי משמעותי בזכויות חשודים בהליך הפלילי. 

המחוקק הוסיף לסל הזכויות של החשודים את סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]: 

60א.   (א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].

           (ב)  בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

           (ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

           (ד)  חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

           (ה)  החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

           (ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

           (ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

           (ח)  הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

           (ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

סעיף זה מעגן בתוכו למעשה את "זכות השימוע" ו- "חובת היידוע".
מדובר באחת הזכויות הקריטיות לחשודים, ולעתים כתבי אישום נמחקים רק בשל אי קיום חובת השימוע על ידי התביעה.

מהי משמעות סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי?
רשות התביעה אליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע, תשלח לחשוד הודעה על כך (אלא אם חלים סייגים מסויימים). זו חובת היידוע. 

בפרקטיקה – מדובר בהודעה שיוצאת באופן אוטומטי ממזכירות התביעה או הפרקליטות, עם העברת חומר החקירה אליה, עוד בטרם פרקליט או תובע בחן את החומר.
עם קבלת ההודעה קמה לחשוד הזכות לפנות בתוך 30 יום מיום קבלת הבקשה בבקשה מנומקת בכתב להימנע מהגשת כתב האישום. זו זכות השימוע.
בפרקטיקה, ניתן ולדעת הח"מ, ככל שבוחרים לקיים את זכות השימוע כהלכתה, הכרחי לערוך את השימוע באופן פרונטלי, במשרדי הפרקליטות או התביעה המשטרתית.

מדובר במצב בו החשוד נחקר (ייתכן שהיה עצור וייתכן ולא), שוחרר ממעצרו, המשטרה סיימה לבצע את כל החקירות בתיק, והתיק עבר מהמשטרה לתביעה או לפרקליטות לצורך בחינת האפשרות להגיש כתב אישום נגד החשוד.
חובת היידוע וזכות השימוע לא קיימות מקום שמדובר בחשוד השוהה במעצר והוגש נגדו כתב אישום בזמן מעצרו. 

להלן דוגמא למכתב ידוע: 

מדינת ישראל

משרד המשפטים

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)

תאריך: א' באייר תשע"ד

1 במאי 2014

מספרנו: 05/00001234/13

בדואר רשום

לכבוד

ישראל ישראלי

דיזנגוף 1

תל אביב

 

א.ג.נ.,

הנדון: מכתב ידוע חשוד לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) – תשמ"ב – 1982. 

1. לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)-תשמ"ב-1982, הרינו להודיעך, כי תיק משטרה מס' פלא 123456/2013 יאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית) בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

2. בכל ברור נוסף בעניין התיק הנדון, הנך רשאי לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מטה ולציין את מספרנו 05/00001234/13.

3. הנך רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מטה, בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך. 

 

בכבוד רב

פרקליטות מחוז תל אביב פלילי

 
מהן דרכי הפעולה האפשריות עם קבלת הודעה לפי סעיף 60 א?
קיימות מספר דרכים שונות להתמודד עם אותה הודעה של התביעה או הפרקליטות, שלכל אחת יתרונות וחסרונות שונים.

אפשרות ראשונה: משלוח מכתב מנומק לפרקליטות
לדעת הכותב, זו הדרך הפחות טובה, הגם שנוקטים בה רוב העוסקים בדבר.
יתרונה נעוץ בעצם מתן מענה והתייחסות.

חסרונה:

- זירוז פוטנציאלי של הגשת כתב אישום 

- חשיפת קו ההגנה הפוטנציאלי 

אפשרות שנייה: לא לעשות דבר
נקיטת דרך פעולה של לא לעשות כלום, להתעלם מההודעה, ולחכות. במקרה זה יתכנו שתי תוצאות: 

א. קבלת הודעה ביום מן הימים בדבר סגירת התיק (מצב מצוין).

ב. קבלת כתב אישום וזימון למשפט. 

יתרונה: אי חשיפת קו ההגנה (נכון למקרים בהם סבורים כי קיים חומר ראיות מוצק בידי התביעה) 

חסרונה:
במקרים מסוימים ובנסיבות מתאימות מפספסים אפשרות להשפיע על איזה כתב אישום יוגש בסופו של יום, לרבות עובדות כתב האישום וסעיפי החיקוק, ואפילו מניעת הגשת כתב אישום כלל ועיקר.

אפשרות שלישית: שליחת מכתב לקוני
זו הדרך המועדפת על הח"מ.

יתרונה: בדומה לאי נקיטת כל פעולה, אינה עלולה לקדם הגשת כתב אישום.
אלא שבניגוד לאי נקיטת כל פעולה, שליחת המכתב הזה "קונה" לחשוד את זכות השימוע, שייתכן כי יערך בעתיד. 

אפשרות רביעית: שימוע בעל פה
שימוע פרונטאלי הוא שימוע שנערך במשרדי הפרקליטות או התביעה.
היתרון הגדול בעריכתו על פני כתיבת מכתב מנומק ומפורט הוא ברור - ניתן לשמוע את עמדת הפרקליט המטפל, נוצר מעין שיח ושיג בין ההגנה לבין הפרקליט, ונוצרת הזדמנות להגיב, להתעמת ולהעמיד דברים על דיוקם.
כל אלה אינם קיימים במכתב מפורט.

חשוב מכך, לקראת עריכת השימוע קמה לחשוד זכות לקבל את תמצית או עיקרי חומר החקירה.