3.3 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 9)
איילת זורר נגד גולברי - הפרת חוזה או תביעה ללא כיסוי?

השחקנית והדוגמנית איילת זורר הגישה כתב תביעה כנגד חברת האופנה גולברי, בטענה כי גולברי הפרה את חוזה ההתקשרות עמה, עקב הרעה במראה החיצוני שלה. זורר שימשה כפרזנטורית של גולברי במשך 11 עונות. בחוזה ההתקשרות האחרון בין הצדדים סוכם, כי זורר תשמש כפרזנטורית של גולברי למשך שנתיים נוספות, החל משנת 2015, זאת בתמורה לסך של 120 אלף דולר ותשלום נוסף עבור כל יום צילום מעבר לקבוע בהסכם. ההסכם מאפשר לגולברי לבטל את ההתקשרות, רק במקרה של שינוי במידות הדוגמנית עקב הריון, או במקרה של חשד לביצוע מעשים פליליים מצידה. כל מקרה אחר של ביטול ההסכם, אמור לזכות את הדוגמנית במלוא התמורה שהוסכמה בין הצדדים. 

תביעה: יתרת הסכום ועוגמת נפש
בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט השלום בתל-אביב בת.א. 39517-01-16, באמצעות עו"ד רפי שפטר ועו"ד רוני כהן-שפירא ממשרד שפטר ושות', זורר תובעת 461,200 ₪, המהווים את יתרת התמורה בהתאם להסכם, ופיצוי בשל עוגמת הנפש, העלבון והפגיעה בכבודה, לאחר שגולברי בחרה "להפטר" מהדוגמנית בת ה- 46, ולהחליפה, ובשכר גבוה יותר, בדוגמנית הצעירה אסתי גינצבורג.

שרשרת האירועים החלה בחודש אוקטובר, אז הוזמנה הדוגמנית להשתתף, במסגרת החוזה, בצילומי קטלוג ובתצוגת אופנה של גולברי. זורר הודיעה, כי לא תוכל להשתתף בתצוגה הקבועה בזמן צילומים לסרט קולנוע בהוליווד, וכי עקב מצב רפואי אליו נקלעה וניתוח מתוכנן, גם השתתפותה בצילומי הקטלוג מוטלת בספק. לטענת גולברי, סוכם מול זורר כי ימצאו לה מחליפה, והיא אף הציעה כמה מחליפות אפשריות, למקרה בו לא תוכל להשתתף בצילומים.  

הפליה לרעה מחמת גיל - האמנם?

זורר טוענת, כי לאחר שהודיעה לגולברי על החלמה מהניתוח וכוונתה להשתתף בצילומים, פנה נציג גולברי לסוכנות המייצגת אותה, וביקש להפסיק את עבודתה, בניגוד מוחלט להסכם, ובטענה כי המראה החיצוני שלה השתנה לרעה. הגשת כתב התביעה העלתה את התקרית לכותרות, ונשמעה זעקה רמה וקולות רבים כנגד הפלייתה של זורר לרעה, לכאורה על בסיס גילה או הופעתה החיצונית, החושפים את תעשיית האופנה במלוא קלקלתה. 

להורדה>>> כתב התביעה של איילת זורר

כל הזכויות שמורות לעו"ד רפי שפטר ולעו"ד רוני כהן-שפירא

 

 מנגד - שיקול לגיטימי להפסקת התקשרות?

בד בבד, עלתה ביקורת חריפה כנגד הדוגמנית, אשר ניצלה את תעשיית האופנה לטובתה במשך כל השנים, וכעת יוצאת נגדה. המבקרים טוענים, כי מדובר בצביעות מצידה, שכן סביר שיופיה הרב, שהיה שיקול מרכזי בקבלתה לעבודה, יהווה שיקול מרכזי גם בסיום ההתקשרות עמה, אשר נבע ככל הנראה גם מסיבות אחרות הקשורות בהתנהלותה. מן הסתם אין להתפלא, כי בתעשייה זו למראה החיצוני יש משקל רב בקבלת ההחלטות, ואין מדובר באפליה אסורה. השינוי החברתי לו קוראים רבים בהגדרת היופי בחברה, תוך הצבת רף בלתי מושג, הגורם לפגיעה חברתית בנשים ונערות, הוא ללא ספק שינוי מתבקש, אך מדובר בבעיה עמוקה ויסודית שאינה קשורה לעניין. ככל הנראה, הבעיה החברתית של הגדרת מודל היופי, לא תמצא את פתרונה דרך התעסקות במקרה הנקודתי של החוזה של גולברי עם איילת זורר.   

איסור הפליה בעבודה

איסור הפליה בעבודה מעוגן בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נגזר מעקרון היסוד שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחולש למעשה על כל המסגרות החוזיות. החוק אוסר על הפליה מחמת נתונים אישיים, כמו מין, נטייה מינית, גזע, לאום, דת, מעמד אישי, השקפה ועוד, אלא אם ההפליה מתחייבת מאופיים ומהותם של התפקיד.
לדברי עו"ד אורית רוזן-אור, המתמחה בדיני עבודה, חובת השוויון ומניעת אפליה שמקורה בדיני העבודה, חלה בכל תחום. במקרה זה, ומבלי להדרש לפרטיו, עולה שאלה עמוקה בעלת השלכות משפטיות וחברתיות, לגבי הפלייתה של דוגמנית מחמת הופעתה החיצונית, והאם אפליה זו מתחייבת מאופיים ומהותם של התפקיד, כפי שמונח זה פורש בפסיקת בתי-הדין לעבודה. מעבר לכך, ומבלי לחוות דעה נחרצת, נראה כי הסוגיה החוזית במקרה שלפנינו, ופרטי הסכם ההעסקה, תייתר את הדיון בשאלת קיומה של אפליה אסורה כלפי זורר כעובדת.

הפרת חוזה כדין?

מצד זורר הבהירו בתקשורת, כי אין להם טענות כלפי החלפתה כפרזנטורית, שכן זהו צעד מובן ומקובל בענף, בעיקר משיקולי מיתוג מחדש ורצון להצעיר את קהל היעד. יחד עם זאת, החוזה הופר ברגל גסה ותוך התנהלות פוגענית מצד גולברי, ועל גולברי לעמוד בהתחייבויות כלפי זורר בהתאם לחוזה ולשלם לה את מלוא התמורה הנקובה בו וכן פיצוי על הדרך בו הופר.  

לדברי עו"ד אורי אבני ממשרד עורכי-הדין שטרן, אבני, פלדשו ושות', המתמחה בליטיגציה מסחרית ואזרחית: "גולברי יצטרכו לעבור מספר משוכות גבוהות על-מנת להוכיח כי אי כיבוד החוזה מצידם נעשה כדין."

עו"ד אבני מבהיר, כי המסגרת החוקית לבחינת החוזה מצויה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. החוק מאפשר ביטול חוזה עקב הפרה יסודית שלו. הפרה יסודית יכולה להיות כל הפרה לגביה ניתן להניח כי לא היו מתקשרים בחוזה, אילו ידעו מראש על ההפרה ותוצאותיה. גולברי יכולה לטעון, כי שינוי הנסיבות הקיצוני, הבעיות במצבה הרפואי של זורר, התנהלותה ואולי אף השינוי בהופעתה החיצונית (טענה הנשמעת על-פניו מופרכת), מהווה הפרה יסודית המונעת מזורר לקיים את החוזה, ומרוקנת את החוזה מתכליתו הבסיסית. אולם, לשם כך, יצטרכו לעמוד ברף הוכחה גבוה להוכחת טענות אלו.

פסיקה: אין להפלות עובדים בשל גיל או מראה

גם מבחינת המסגרת של דיני העבודה, נקבע בפסיקה לא אחת, כי אין להפלות עובדים על בסיס גיל או מראה, אלא אם תפקיד העובד מצדיק זאת. כך קבע ביהמ"ש העליון בדנג"ץ 4191/97 רקאנט נ' אל-על, כי אין הצדקה לקבוע את גיל הפרישה של דיילי אוויר על גיל 60, כאשר גיל הפרישה של יתר העובדים וביניהם דיילי הקרקע עומד על 65, שכן אין לאפליה כל הצדקה מבחינת דרישות התפקיד. לעומת זאת בתע"א 8435/98 גבאי נ' פינות קפה, נקבע כי פיטוריו של מלצר, אשר קעקע את גופו במקומות בולטים לעין ובקעקועים המעוררים מחלוקת, היו מוצדקים. פסק-הדין אמנם מתבסס על נסיבותיו הייחודיות של התיק ובעיקר על התנהלותו הבעייתית של התובע, אך מובהר בו כי למקום עבודה יש זכות ניהולית לקבוע קוד לבוש ולדרוש מהעובדים, בעיקר נותני שירות לקוחות, להקפיד על הופעתם החיצונית. 

סוף לסיפור - כיצד תסתיים התביעה?

בעולם האופנה והדוגמנות, אין ספק כי למראה החיצוני יש קשר ושייכות לתפקיד. יחד עם זאת, גולברי, אשר נקשרה עם זורר בהסכם בשנת 2015, ביודעה את מלוא הפרטים על גילה "המופלג" והופעתה "הבוגרת", תתקשה לבסס הצדקה משפטית לביטול החוזה מול זורר. בכל מקרה, נראה כי רב הסמוי על הגלוי בפרשה זו וישנם נתונים שאינם בידיעת הציבור, אשר עשויים לשפוך אור אחר על הפרשה. כמו כן, ישנם שיקולים חוץ-משפטיים אשר ודאי מניעים את הצדדים, כמו שיקולי יחסי-ציבור, פרסום וכמובן גמול, המגמדים את בחינת המקרה מנקודת מבט משפטית בלבד. אין אלא להמתין לסיומה של הפרשה בבית-המשפט, כאשר ניחוש מושכל יוביל למסקנה כי לאחר הרעש התקשורתי ושלל התגובות שעוררה הפרשה, התביעה תסתיים בקול ענות חלושה, בפשרה בין הצדדים, אשר ימשיכו ליהנות מפירותיה של תעשיית האופנה מוכרת האשליות.