3.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 11)
דמי שימוש ראויים בהליכי גירושין

אחד מבני הזוג עזב את הבית, האם בן הזוג השני ישלם לו דמי שכירות?
שי ולילך החליטו להתגרש. הסכסוך שהוביל להליך הגירושין ופירוק התא המשפחתי הפך את החיים ביחד לבלתי נסבלים, ושי עזב את הבית ועבר לדירה שכורה. האם לילך צריכה לשלם לאבי בגין השימוש שהיא עושה בדירה המשותפת (שחציה שייכת לו)? מהם דמי שימוש ראויים?                  

דמי שימוש ראויים - הבסיס החוקי
סעיף 11 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע, כי שותף במקרקעין זכאי לשכר ראוי משותפיו כאשר נמנעת ממנו האפשרות להשתמש בנכס. סעיף זה, אשר משמש למחלוקות שונות בדיני מקרקעין, נמצא גם במרכז הליכי גירושין בין בני זוג. זאת, אם בן זוג שעזב את הדירה המשותפת מבקש מבית המשפט לפסוק לטובתו "דמי שימוש ראויים".
כצפוי, בניגוד לפסיקת דמי שימוש ראויים מחוץ לדיני המשפחה, בכל הנוגע להליכי גירושין, ישנם מספר מבחנים שבית המשפט בודק לפני שהוא מקבל את הכרעתו. חובת התשלום לגבי דמי שימוש ראויים בין בני משפחה אינה חלה בכל מקרה, והיא נקבעת על פי סייגים ובנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

שוכר בעל כורחו?
אחד הפרמטרים החשובים לבחינת זכאות לדמי שימוש ראויים הוא התשובה לשאלה: "האם בן הזוג עזב את הדירה מרצון?". על פי הפסיקה, ברוב המקרים בהם העזיבה הייתה מרצון, בן הזוג היוצא לא יהיה זכאי לדמי שימוש ראויים.

הרציונל הוא, שאם העזיבה לא הייתה מחויבת המציאות, אין להפוך את בן הזוג הנותר ל"שוכר בעל כורחו". כזכור, חוק המקרקעין קובע, כי דמי שימוש ראויים ייפסקו רק לשותף שנמנעת ממנו האפשרות להשתמש בנכס. עזיבה מרצון שומטת את הקרקע תחת עניין זה. מנגד, ישנם מקרים בהם אחד מבני הזוג עוזב את דירת המגורים מרצונו, אך מבלי כל כוונה לוותר על זכויותיו לשכר ראוי. למשל, אם בן הזוג שיוצא מגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה ובן הזוג השני מעכב את המהלך.

שיקול דעת רחב לבית המשפט
החוק והפסיקה העניקו לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת דמי שימוש ראויים. השיקולים שהותוו בפסיקה הם רבים ומגוונים וניתן למצוא גישות לכאן ולכאן. במאמר זה ננסה לעשות סדר בדברים. מניתוח מספר פסקי דין מרכזיים, ניתן לזקק מספר שיקולים עיקריים על פיהם ניתן לקבוע אם ייפסקו דמי שימוש ראויים אם לאו, ואלו הם:

אלימות או התעללות
לעיתים גירושין עלולים להיות מלווים בהתנהגות פסולה כמו אלימות או התעללות. הליכי גירושין קשים כוללים אפילו צווי הרחקה וצווי הגנה. ככל שמוכחות טענות בדבר אלימות או התעללות כנגד בן הזוג שנשאר לגור בדירה המשותפת, או כאשר אחד הצדדים יוצא מהדירה מחשש לפגיעה בו, בית המשפט יתייחס לכך בפסיקתו.
הסכסוך בין בני הזוג היא עניין שנתון בעצמו לפרשנות רחבה. עזיבת בית לא חייבת להיות תולדה ברורה של אלימות או התעללות. בתי המשפט הכירו זה מכבר במקרים בהם על אף שלא הייתה אלימות במערכת היחסים, אין ספק ששני הצדדים לא יכולים לגור ולו דקה אחת תחת אותה קורת גג. במילים פשוטות, בן זוג שעוזב את הבית מחמת סכסוך מר אינו בהכרח עוזב מרצון גם אם לא הופנתה כלפיו אלימות.

הזמן שחלף ממועד העזיבה ופרק הזמן שנותר לפירוק השיתוף בנכס
אלמנט הזמן הוא אלמנט משמעותי בתביעות לגבי דמי שימוש ראויים. לדוגמה, אם בן הזוג שיצא מהדירה לא בקש לממש את זכויותיו הקניינות בנכס במשך שנים רבות, תביעה מאוחרת עבור דמי שימוש ראויים עלולה להידחות מתוקף התנהגות הצדדים. כלומר: בית המשפט יכול לקבוע שהתנהגות התובע מעידה שאין לו (ו/או לא היו לו) טענות לגבי מגורי בן זוגו בדירה המשותפת.

באחד מפסקי הדין המפורסמים בעניין זה, בית המשפט העליון נדרש לבחון תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים אשר הוגשה 13 שנה לאחר העזיבה את הבית. השופטים התחקו אחר התנהגות הצדדים, וקבעו כי אין ספק שהבעל, אשר במשך יותר מ-10 שנים אפשר לאשתו לגור בדירה ללא כל טענה מצדו, הביע במעשיו כי הוא לא מעוניין בדמי שימוש ראויים. לכל הפחות לא דמי שימוש עבור כל התקופה שחלפה.

האם דמי שימוש ראויים יכולים לזרז הליכים משפטיים?
בהליכי גירושין מורכבים אשר מתארכים זמן רב, ייתכן שבית המשפט יפסוק לטובת בן הזוג היוצא דמי שימוש ראויים עד לפירוק השיתוף או הסדרת הגירושין. כך למשל, כשבית המשפט סבור שהצד שמעכב את ההליכים הוא זה שנותר לגור בבית. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט אליקים רובינשטיין לגבי דמי שימוש ראויים בין בני זוג גרושים: "מיום הגירושין ואילך, משמנועים הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת, יש לפסוק דמי שימוש ראויים. כלל זה מהווה גם תמריץ לבן הזוג הגר בדירת המגורים לפעול לפירוק השיתוף". 

בפסיקה ניתן למצוא גם מקרים בהם סרבנות גט הייתה עילה לחיוב בדמי שימוש ראויים כמעין אמצעי לחץ.

האם השימוש בנכס נמנע מבן הזוג היוצא?
על פי חוק המקרקעין, דמי שימוש ראויים ייפסקו לאדם, רק כאשר השותפים האחרים במקרקעין מנעו ממנו את השימוש בנכס. במידה שבן הזוג שנותר בדירה אפשר לבן הזוג היוצא לעשות שימוש בבית, הכף תיטה להימנעות מפסיקת דמי שימוש ראויים. ברור, אפוא, כי בית המשפט בוחן את מידת השימוש שהותרה הלכה למעשה. למשל, האם בן הזוג היוצא היה יכול להיכנס לדירה בכל רגע נתון, האם הוא היה יכול לישון בה כאוות נפשו, האם הוא החזיק בידיו מפתח וכיוצא בזה. 

האם בן הזוג שנותר בדירה גר עם הילדים?
אם בני הזוג הם הורים לילדים, והילדים נשארים בדירה ביחד עם אחד מהם, בית המשפט ייתן לכך משקל בהחלטתו. לא אחת, גם אם ייקבע שיש לשלם דמי שימוש ראויים, שיעור התשלום החודשי ייקח בחשבון את העובדה שהילדים גרים במקום. מקל וחומר אם מדובר בילדים קטינים אשר סמוכים לשולחן הוריהם. 

סיכום
בדומה לסוגיות רבות בדיני משפחה, השיקולים המרכזיים נובעים מנסיבות כל מקרה לגופו. בית המשפט מבקש לפסוק לא רק מכוח סעיף 11 לחוק המקרקעין אלא על פי הדברים כמות שהם.   על כן, בכל תביעה לדמי שימוש ראויים מומלץ לצד המבקש דמי שימוש ראויים או המתלבט בשאלה אם הוא יכול לדרוש דמי שימוש ראויים, להתייעץ בהקדם עם עורך דין לדיני משפחה הבקי בנושא זה.