3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
בית הדין: סרבן גט ישב בכלא עד שיתן גט

-עודכן במרץ 2014-

התופעה של סרבנות גט היא תופעה אינה פשוטה, שבאה לידי ביטוי כאשר הגבר מסרב לתת גט לאשתו, ואז האשה יכולה למצוא עצמה עגונה שנים, או כאשר האשה מסרבת לקבל את גיטה, וכך גבר יכול למצוא עצמו נשוי שנים רבות לאשה ממנה נפרד בעצם.

בית הדין הרבני האזורי בירושלים דן בבקשה של אשה להטיל על בעלה מאסר מכח סמכות בית הדין ע"פ חוק כפיית ציות, עד שיסכים לתת לה פיטורין בהתאם להחלטות ופסקי דין של בתי הדין שניתנו בעניינם.
מדובר בסרבנות גט קשה של בעל ערל לב שמעגן את אשתו באכזריות במשך שנים רבות. הבעל יושב מזה כ-10 שנים בכלא בעקבות מאסר כפייה שהוטל עליו ע"י בית הדין עקב סירובו לתת גט לאשתו.
מכיון שסעיף 3 (ב) לחוק קיום פסקי דין מגביל את התקופה הכוללת של מאסר כפיה שבית הדין מוסמך להטיל מכוח אותו חוק לעשר שנים בלבד, מבקשת ב"כ האשה שבית הדין יעשה שימוש בכוחות ובסמכויות המסורות לבית הדין בחוק כפיית ציות, ויאריך את המאסר.


ב"כ הבעל הודה, כי הבעל הוא סרבן גט המצוי בכלא קרוב לעשר שנים עקב אי קיום פסק הדין לגירושין, וכי הוא מסרב לתת גט ועומד בסרבנותו גם כיום. אלא שלטענתו, התקופה המקסימלית בה ניתן לאסור את הבעל הינה לעשר שנים - תקופה אותה ריצה הבעל, מכוח הגבלת החוק לעניין מאסר.

יש להעדיף את זכות האשה

בית הדין קיבל את הבקשה, וקבע כי ב"כ האשה  צודקת בבקשתה. נפסק, כי החוק קבע מספר דרכים לאכיפת פסק גירושין, וכי חוק קיום פסקי דין לא בא כדי לגרוע מהסמכויות של בית דין רבני או של בית משפט על פי כל דין.

" החוק פתח איפוא מספר שערים בהיכל בית הדין לצורך אכיפת פסק דין לגירושין, והברירה בידי בעל-הדין להיכנס בשער הרצוי לו", נכתב בפסק הדין, "אין לנעול בפניו שער זה ולכוונו לשער אחר דוקא. במקרה דנן, עומדים אנו בפני נעילת שער אחד בפני האשה, עקב תום עשר שנות המאסר... מן הדין שייפתח בפני האשה הכלואה בשבי הנישואין שער תקוה אחר לשחרורה מעולו של בעלה. באיזון בין זכויות היסוד של הבעל והאשה לכבוד ולחירות, יש להעדיף במקרה זה את האשה, הואיל ולזכותה פסק דין סופי של בית הדין לפיו יש לכפות על הבעל את מתן הגט".

לאור האמור, בית הדין הרבני הורה מתוקף סמכותו לפי סעיף 7א לחוק כפיית ציות, כי עם תום מאסר עשר השנים שהוטל על הבעל מכוח חוק קיום פסקי דין, ייאסר הבעל לתקופה בלתי קצובה עד שיסכים לתת גט לאשתו.

(תיק רבני 622918/19 פלונית נ' פלוני)

סנקציה הכרחית ומנגנוני בקרה
בהקשר זה חשוב לציין, כי בתי המשפט רואים בחומרה רבה את התופעה של סרבנות גט, ובמקרה הצורך מפעילים את הסנקציות החוקיות כנגד הסרבנים. כך, למשל, ביהמ"ש העליון בבש"פ  4072/12 (פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול) דן בפרשה עגומה וכאובה שנמשכה למעלה מתריסר שנים, ואשר עניינה סירובו של המבקש לתת גט למשיבה. 

השופט צבי זילברטל קבע בפסק הדין, כי: "אין אמצעי אכיפה חלופי שביכולתו להביא את המבקש לציית וליתן למשיבה גט; המאסר בו נתון המבקש מהווה את פתח התקווה היחיד לשחרור המשיבה מעולו של המבקש; וחרף העובדה שנגרם למבקש נזק רב ממאסרו הרי שהתועלת האפשרית בצדו – הגשמת זכויותיה הבסיסיות ביותר של המשיבה, גוברת על נזק זה. ועוד, סעיף 7א לחוק כפיית ציות מורה, כי שעה שמוטל מאסר מכוחו, תינתן מייד הודעה על כך לנשיא ביהמ"ש העליון, אשר בכוחו לבטל את המאסר או לשנותו לקולה. דבר זה מהווה מנגנון בקרה נוסף אשר בכוחו לוודא, כי האמצעים שננקטים נגד סרבן הם מידתיים ומאוזנים. כמו-כן, סעיף 6(4) לפקודת הביזיון מהווה אף הוא מנגנון בקרה נוסף, שבכוחו להבטיח את מידתיות המאסר, בדרך של קיום מעקב שיפוטי תקופתי על המאסר. אף כי מאסרו של המבקש מעוגן בהוראות חוק כפיית ציות, נראה כי יהא זה ראוי לאמץ את המנגנון האמור בסעיף הנ"ל, מה גם שלפי סעיף 7א לחוק כפיית ציות, לבית הדין ניתנו כל הסמכויות שעל פי סעיפים 6 ו-7 לפקודת הביזיון, וראוי שבצד סמכויות אלה תופעל הביקורת השיפוטית שבסעיף הנ"ל". 

כלומר - לא בנקל יטיל ביהמ"ש מאסר על סרבן גט, אולם זוהי סנקציה אפשרית, כאשר מדובר במצב היחיד שיאפשר לאשה להשתחרר מבעלה. כמו-כן ישנם מנגנוני בקרה, כאמור, אשר מאפשרים לוודא כי האמצעים שננקטים נגד סרבני הגט הם מידתיים ומאוזנים.