2.9 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 7)
מזונות - מתי חובה, מתי לא וכמה?

כל מי שהתגרש, עמד להתגרש, מישהו בסביבתו הקרובה התגרש, וודאי נתקל במונח זה. חשוב להבין מהם בדיוק מזונות ומה הכללים שחלים לגביהם.


מזונות אשה

 אשה נשואה זכאית למזונות מבעלה, אלא אם כן קיימות סיבות שלפי החוק שוללות ממנה זכות זו (לדוגמא: אשה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר, אשה שעזבה את הבית מסיבה לא מוצדקת).  אם בני הזוג מתגרשים, הבעל לא חייב לתת לאשתו מזונות לאחר מתן הגט. החובה של הבעל במזונות אשתו, כלומר: לפרנס אותה ולדאוג לצרכיה, היא חובה ותיקה שמקורה בדין העברי.

החובה הזו אינה רק במובן המילולי של המילה, כלומר: מזון-אוכל, אלא היא כוללת גם את הצרכים האחרים של האשה, כמו: צרכים רפואיים, ביגוד, איפור, החזקת רכב וכד'.
אשה לא חייבת לעבוד, ואילו הבעל כן מחויב לעבוד ולפרנס את אשתו. עם זאת, במקרה שהאשה עובדת ויש לה הכנסה מעבודתה, הבעל יוכל לטעון "מעשה ידיה תחת מזונותיה", כלומר: האשה לא זכאית למזונות, כי היא עובדת ומרוויחה סכום שמספיק לכיסוי הצרכים שלה.

ישנו כלל בדין העברי בנוגע לזכותה של האשה למזונות, לפיו: "עולה עימו ואינה יורדת עימו", כלומר: סכום המזונות המגיע לאשה הוא בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה.

הגשת תביעה

אם הבעל לא משלם לאשה מזונות, היא יכולה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. שניהם מוסמכים לפסוק לאשה מזונות. חשוב לדעת, כי לפעמים יש פערים בין הסכומים שנפסקים בבתי המשפט ובין אלו שנפסקים בבתי הדין.

יש לציין, כי גם אשה "ידועה בציבור" (אשה שחיה עם בן זוג, אך לא נשואה לו) זכאית למזונות במקרים מסוימים.

מזונות ילדים

שני ההורים חייבים במזונות הילדים שלהם, אך החובה של האב היא מוחלטת ואילו החובה של האם היא רק מ"דין צדקה", כלומר: רק אם היא יכולה, וזאת אחרי שהיא סיפקה את צרכיה.

חובתו של האב היא שונה, והוא חייב לספק לילדיו את מזונותיהם עד הגיעם לגיל 18 גם אם אין לו הכנסה, אם הוא חולה, או עני ולא יכול לדאוג לעצמו. החובה לספק את מזונות לילדיו קודמת לחובה לדאוג לצרכיו.
גובה מזונות הילדים נקבע בביהמ"ש ע"פ קריטריונים מסוימים של הדין העברי והתאמות לימינו.

האב חייב לשלם לבדו את "הצרכים ההכרחיים" של ילדיו (הצרכים ההכרחיים לקיום: אוכל, לבוש, נעליים, צרכים רפואיים, מקום מגורים וחינוך). ביחס לצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים (מתנות, חוגים, בילויים)- כאן החובה חלה על שני ההורים, בהתאם ליכולת שלהם, כלומר: לפי ההכנסה שיש לכל אחד מהם.