התובעת הינה אדריכלית פנים בהשכלתה, ועובדת כמעצבת מטבחים בחברת "בלו מערכות בע"מ". קרן, חברתה הטובה פנתה אליה וביקשה את עזרתה בעיצוב מטבח לביתה החדש בשכונת מליבו בנס ציונה. התובעת הסכימה והתלוותה לחברתה למספר פגישות בחברת מטבחים. באחת משיחות הטלפון בין קרן לבין נציגת חברת המטבחים, הנתבעת, אמרה הנתבעת לקרן כי התובעת ביקשה עמלה הנגזרת משווי המטבח שהוזמן.
האם באמירה זו, שהתובעת ביקשה עמלה מחברת המטבחים, יש משום הוצאת לשון הרע?
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום נזיקין ותאונות
בית משפט השלום קבע כי ביישום מבחן אובייקטיבי גרידא תוך התבוננות ערכית חברתית על הפרסום הנטען, ספק אם ניתן להכיר באמירה הנ"ל משום לשון הרע הגורר בעקבותיו השפלה או ביזוי.
יחד עם זאת, בבחינת הנסיבות העובדתיות, כאשר גם לנתבעת היה ידוע דבר הקשר החברתי בין התובעת לקרן, יש בפרסום הנ"ל כדי לשים את התובעת כמטרה לשנאה ולהצביע על פחיתות בכבודה האנושי-מוסרי. כאשר מתוקף האמירה מוצגת התובעת כמי שמבקשת להשיג לעצמה רווח משני מיחסי חברות, שבשמם ביקשה לפעול יש בכך לעלות כדי לשון הרע משתמעת מהנסיבות.
בית המשפט: הגנת תום לב עומדת
לאחר שנקבע כי במקרה הספציפי הזה אכן מדובר באמירה העולה לכדי לשון הרע, עבר בית המשפט לבחון האם עומדת לנתבעת אחת מההגנות הקבועות בחוק.
כך נקבע כי ככל שעסקינן ביחסי מסחר כבמקרה דנן, יש בסיס לקביעה כי הפרסום היה נחוץ במערכת היחסים שבין הנתבעת כנציגת החברה לבין הלקוחה ובוודאי שהפרסום היה צריך להיות מופנה באופן מסויים לקרן. עוד נאמר כי האינטרס בהגנה על ביצוע העסקה ומימושה הוא אינטרס אישי כשר. בית המשפט שוכנע כי הדברים נאמרו על מנת לשכנע את קרן שקיבלה מהחברה מחיר טוב בעסקת רכישת המטבח ושלא על מנת ליצור סכסוך או בעייתיות ביחסי החברות שבין התובעת לקרן.
אופן האמירה, וקהל היעד המצומצם אליו הופנה הפרסום ע"י הנתבעת מעידים כי הפרסום מקיים את תנאי הסעיף הנ"ל בדבר תפוצתו המוגבלת של הפרסום ואכן זה לא חרג באופן נדרש או בלתי סביר מהניסיון שביקשה הנתבעת להפעיל מול קרן לשכנעה בדבר כדאיות העסקה ההולמת את הנסיבות.
לאור האמור, נקבע כי עומדת לנתבעת הגנת תום הלב והתביעה נדחתה.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ראה: ת.א. (כ"ס) 1185-07 צור נ' ציון)
* הכותבת היא עו"ד העוסקת בתחום הגנת הפרטיות ולשון הרע.
