ידועים בציבור – הכללים שאין להם כללים

מי נחשבים לידועים בציבור?

הטוען לקיומם של יחסי 'ידועים בציבור' (common-law marriage)  עליו נטל ההוכחה, ועליו להוכיח שני יסודות:
חיי משפחה וניהול משק בית משותף. יסוד חיי המשפחה מורכב, בין היתר, מקיומם של יחסי אישות הנהוגים בין בעל לאשתו, יחסי אהבה וחיבה.

פרק הזמן הנדרש לחיים משותפים, כדי שייחשב הזוג לידועים בציבור, משתנה ממקרה למקרה ותלוי בנסיבות. בפסיקה נקבע כי במקרים מסוימים, די אפילו בשלושה חודשים כדי להיחשב כבני זוג ידועים בציבור, על כל הנובע והמשתמע מכך.

מתברר, שאין חוק שמגדיר זאת ובתי המשפט הם אלו שמחליטים על פי שיקולים שונים. בני זוג יכולים לחיות בדירות נפרדות, לנהל חשבונות בנק נפרדים ועדיין להיחשב ידועים בציבור. בני הזוג יכולים גם להיות נשואים רשמית לאחרים ולהיכנס להגדרה של ידועים בציבור - זה מוסד זוגי בעל השפעות כלכליות מרחיקות לכת שלא כולם מודעים להן.

לסיוע משפטי בתחום דיני משפחה ומעמד אישי פנו אל עורכי דין משפחה

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום משפחה

אין חוק ידועים בציבור בישראל ולכן גם אין רשימה סגורה של מקרים או מבחנים חיצוניים להגדרת ידועים בציבור.  בתי המשפט בוחנים את מכלול נסיבות הקשר ואת כוונותיהם של הצדדים לקיים מערכת יחסים בלתי קצובה בזמן ובלעדית.  בתי המשפט מחפשים מאפיינים של נאמנות, בלעדיות, מסירות וכוונה לשיתוף. כל יתר הפרמטרים משתנים ממקרה למקרה ובהתאם לזכויות הכלכליות בהן מעוניין הצד התובע. אין תקופת מינימום והציבור לא צריך להתרשם שמדובר במערכת יחסים בעלת אופי מסוים.

כך למשל, ייתכן מצב של גבר ואישה ידועים בציבור כאשר הגבר לא התגרש מאשתו הראשונה מעולם, ובמותו יכולה הידועה בציבור לזכות בזכויות כלכליות אותן תחלוק עם האישה החוקית.

הלכת השיתוף

על ידועים בציבור חל משטר רכושי, הנקרא "הלכת השיתוף", לפיו, קיימת הנחה, שבני הזוג החיים ביחד כבעל ואישה, תחת קורת גג אחת, ומנהלים משק בית משותף, מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים. הלכת השיתוף, הוחלה בתחילה רק על זוגות נישואין, שנישאו לפני 01/01/74 (על זוגות שנישאו לאחר 01/01/74 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג), אך במציאות כיום, בה זוגות רבים בוחרים לחיות יחדיו ללא נישואין, התעורר הצורך בדיון בעניין זכויותיהם של בני זוג, החיים בצוותא, מנהלים משק בית משותף, צוברים רכוש משותף, לעיתים אף מביאים לעולם ילדים, אך הם אינם נשואים זה לזו.

הנימוק העיקרי להחלת הלכת השיתוף על ידועים בציבור, היה כי הלכת השיתוף אינה מותנית באקט פורמלי אלא באורח חיים משותף של בני הזוג ובמאמץ משותף לרכישת הנכסים. לכן, אם מתקיימים היסודות הנדרשים להחלת חזקת השיתוף בנכסים על זוגות נשואים אין מניעה מלהפעילם גם ביחס לזוגות ידועים בצבור המקיימים את אותם יסודות.

הסכם לחיים משותפים  

כאשר בני הזוג מעדיפים לחיות כידועים בציבור, מומלץ להסדיר את כלל ההיבטים המשפטיים הנובעים ממערכת היחסים הזוגית, ולערוך "הסכם לחיים משותפים", שיסדיר את אופן החיים המשותפים וכן את אופן הפירוד. הסכם זה, לא כפוף לאישור בית המשפט, וכעיקרון, הוא תקף מרגע חתימתו, בניגוד להסכם ממון הנחתם בין בני זוג נשואים, אשר מקבל תוקף משפטי מחייב רק לאחר אישורו. יחד עם זאת, מומלץ לאשר הסכם זה בבית המשפט לענייני משפחה.

מזונות ידועה בציבור

בית המשפט העליון, התייחס לסוגיה זו, ובפסק דין תקדימי (רע"א 8256/99, פלוני נ' פלונית והיוהמ"ש), קבע את העיקרון לפיו ידועה בציבור זכאית לדמי מזונות אישה מבן זוגה, למשך תקופה שאורכה והיקפה תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

מקור החובה אינו בדיני המשפחה, כי אם במערכת היחסים החוזית שנוצרה בין בני הזוג, לפיה הידוע בציבור התחייב לזון את הידועה בציבור. אלו הם "מזונות חוזיים" או "מזונות משקמים".
בית המשפט קבע, כי לא סביר שהאישה תחייה עם הגבר, כבני זוג נשואים, תקיים את חובותיה כלפיו, מבלי ליהנות מהזכויות המוקנות לה, ובראש ובראשונה הזכות לכלכלתה.

הפסיקה פיתחה בנושא זה מבחנים שמתקיימים גם בהיעדר קיומו של הסכם בין הצדדים, כך לדוגמא, בבר"ע 8266/99 פלונית נגד פלונית, פ" נח(2) 213, קבע השופט גרניט, כי "תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת, שהיא הצד החלש מבחינה כלכלית ולקבוע כי על הנתבע להמשיך ולתמוך בתובעת מבחינה כלכלית, אי חיוב הנתבע במזונות התובעת יהיה בניגוד לחובתו לנהוג כלפיה בתום לב..."

זכות ירושה

סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה 1965, קובע כי "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם, ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים, כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

לפיכך, היסודות אותם יש להוכיח, כדי להיחשב כידוע בציבור על פי חוק הירושה, הם אלו: 
חיי משפחה, משק בית משותף,  איש מבני הזוג לא היה נשוי לאחר בעת הפטירה.

בני זוג החיים יחדיו ונחשבים לידועים בציבור, ירשו זה את זו, בדיוק כמו בני זוג נשואים, ובלבד שבעת הפטירה, אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאחר. במקרה כזה, אם בני הזוג ירצו לרשת זו את זה ולהפך, עליהם לערוך צוואה, בה יצוו את רכושם (את החצי שלהם) לבן זוגם. יחד עם זאת, הרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים, יחולק ביניהם בעת פירוד על פי הלכת השיתוף, גם אם בעת הפירוד היה אחד מהצדדים נשוי לאחר.

חוק הירושה מכיר במעמדם של ידועים בציבור והם גם זכאים לרשת זכויות לקצבאות ותשלומים על ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה של בן-הזוג הנפטר.
ידוע בציבור של עובד שנפטר זכאי לקבל את פיצויי הפיטורים שמגיעים לבן-זוגו העובד שהלך לעולמו. גם בביטוח לאומי צפויים להכיר בזוגיות של ידועים בציבור.

מזונות מן העיזבון

ידועה בציבור זכאית למזונות אישה מן העיזבון, כאילו הייתה אישה נשואה, ובלבד שאף אחד מן הצדדים לא היה נשוי לאחר, ערב הפטירה.  ידועה בציבור זכאית למזונות מעיזבונו של גבר שנפטר שהיה בן זוגה עד למותו וכן זכאית היא לפיצויי נזיקין אם נפטר בנסיבות המזכות בפיצויים (תאונת דרכים, תאונת עבודה, פטירה במהלך שירות צבאי או מילואים) במידה שהיא תחשב ותוכר כתלויה בו על פי פקודת נזיקין.

הלכה זו נקבעה על ידי בית המשפט העליון לעניין מזונות הידועה בציבור בתחום הנזיקין. בע"א 2000/95 לינדורן נ' קרנית ואח'  נפסק, כי ידועה בציבור נחשבת כבת זוגו של המנוח לעניין דין התלויים שבנזיקין,
כלומר – הידועה בציבור זכאית לפיצוי על אובדן התלות בבן זוגה לפי פקודת הנזיקין.

עוד בנושא:

ידועים בציבור - החוק ידוע לכם?

**אין באמור לעיל  להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.