3.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
ספק סביר - בעקבות פרשת זיכויו של ניר סומך

בית המשפט העליון החליט לזכות את קצין המג"ב ניר סומך מחמת הספק, לאחר שהורשע בהריגתו של שכנו, אשר לפי הנטען, היה אובססיבי כלפיי אשתו של ניר סומך, באירוע שהתרחש בשנת 2009.
יצוין בקצרה, כי אירוע זה היה שיאה של מערכת יחסים סוערת שהתנהלה בין בני הזוג סומך לבין המנוח, אשר התאהב בטלי, רעייתו של ניר. בעקבות אותה אובססיביות של המנוח, עברו בני הזוג סומך למקום מגורים אחר, מבלי שגילו זאת למנוח. לאחר ניסיונות איתור רבים, הצליח המנוח לאתר את בני הזוג סומך, ובאותו יום אומלל, הגיע אל ביתם ושוחח עם טלי סומך.

הנפת מוט הגה, ומנגד - ירי
כאשר ניר הגיע למקום, יצא לטענתו המנוח ממכוניתו כאשר הוא אוחז בידיו מוט הגה אותו הניף לכיוונו.
לא הייתה מחלוקת שסומך ירה לעבר חזהו וראשו של המנוח שלושה כדורים לפחות, מטווח קרוב, ירייה אחת לעבר גופו ושתי יריות לכיוון ראשו, ובכך גרם למותו. כמו-כן לא הייתה מחלוקת שהמנוח יצא מרכבו כאשר הוא אוחז בידו את מנעול ההגה.

סומך טען להגנה עצמית, בעיקר לנוכח העובדה כי עובר לאירוע, מסרו בני הזוג שהמנוח איים בהתאבדות באמצעות אקדח.

המחוזי דחה טענה של הגנה עצמית
טענתו של סומך להגנה עצמית נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר בחר להרשיעו וגזר עליו עונש מאסר בן 14 שנה. חשוב לציין לעניין זה, גי בניגוד לסברה הקיימת הציבור, טענת ההגנה העצמית כמעט שלא מתקבלת במשפט הישראלי, מאחר שצריכים להתקיים מספר תנאים בסיסיים, שקשה ביותר לעמוד בהם.
עוד יצוין בעניין זה, כי הנטל להוכחת טענת ההגנה העצמית מוטל על הנאשם, וזאת בניגוד לנטל ההוכחה הרגיל בדין הפלילי, אשר מוטל על התביעה.

קנטור שקדם למעשה
מן הראוי להזכיר, כי תחילה סומך הואשם ברצח, אולם לבסוף הוא הורשע בהריגתו של טל בן, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע, כי בהתנהגותו של המנוח כלפי בני הזוג סומך, היה קנטור קודם למעשה.
סנגוריו של סומך ערערו הן על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי והן על חומרת העונש שנגזר על סומך.

עיקר הערעור - האם יש להחיל את סייג ההגנה העצמית?
עיקר הדיון נסב סביב השאלה, האם המנוח הניף מנעול הגה לעברו של המערער, ואם אמנם הונף מנעול ההגה, האם יש בכך כדי להקים לסומך את סייג ההגנה העצמית.

בית המשפט העליון קבע, בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי, ובניגוד לעדויותיהם של עדי ראיה שהיו במקום, שלא ניתן לשלול את האפשרות שהמנוח הניף את מנעול ההגה שהיה ברכבו לעבר סומך.

התערבות בממצאים עובדתיים
ניתן לראות שבמקרה זה, באופן חריג ונדיר, בית המשפט העליון התערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי ושנה אותם, כך שהתאפשר זיכויו של סומך. מטבע הדברים, ברוב המכריע של הערעורים, בתי המשפט לא נוטים להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאות הנמוכות, אלא מתמקדים לרוב בטיעונים משפטיים.

ביקורת בקרב הציבור
פסיקה זו עוררה ביקורת, וככל הנראה, תעורר עוד ביקורת רבה מצד הציבור. יחד עם זאת, רוב הציבור לא קרא לעומק את פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר מנתח לפני ולפנים את הראיות בתיק על גבי לא פחות מאשר 84 עמודים. 

ספק סביר
הפסיקה אף מעלה לדיון את השאלה מהו אותו "ספק סביר", מונח עמום מאין כמותו במשפט הישראלי.
באופן עקרוני, בבואו של בית משפט לבחון אם להרשיע נאשם באישומים כנגדו אם לאו, עליו לבחון אם מתקיים ספק סביר לזכותו של הנאשם.

כאשר מתקיים ספק סביר שכזה, היינו: קיים הסבר סביר להתרחשות אחרת של הדברים מזו שמתוארת בכתב האישום, והסבר זה עומד לזכותו של הנאשם, הרי שיש לזכותו מכל אשמה. לפי ההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון, ההסבר הסביר צריך להיות אפשרות ממשית להתרחשות אחרת, ולא סתם איזושהי אפשרות תיאורטית להתרחשות אחרת.

כבוד השופט סולברג בחר לפתוח את החלטתו במילים הבאות: "פרשה כואבת מבחינה אנושית, קשה לניתוח משפטי: קדושת החיים מזה וחירות האדם מזה; אישום ברצח, הרשעה בהריגה, מאסר בעקבותיה; וספק שלא נותן מנוח".

פסיקה חשובה, אך מעוררת אי נוחות
כסניגור, כותב שורות אלו סבור, כי אין ספק שמדובר בפסיקה חשובה ביותר ובהגדרה נוספת של המונח ספק סביר, ככזה שלא נותן מנוח לשופט בבואו להכריע את דינו של נאשם.
יחד עם זאת, לא ניתן שלא לחוש תחושת אי נוחות מכך שהרכב אחר של שופטים, שלושה במספר, של בית המשפט המחוזי, מצא לנכון להרשיע את סומך בעיונו באותן ראיות בדיוק.

עובדה זו רק מחזקת את היותו של הספק הסביר מושג אמורפי, התלוי בעיקר באותו אדם המפרש אותו, הלא הוא אותו שופט שדן בתיק.

וישאל השואל - האם היה שוני בהחלטה לו הרכב שופטים אחר היה דן בערעורו של סומך? למרבה הצער, התשובה לכך היא - ייתכן בהחלט שכן.
הדבר ממחיש, כי בהחלט קיימת אפשרות שחפים מפשע מרצים מאסרי שווא, לעיתים ממושכים ביותר, וזאת חרף התפיסה הבסיסית הקיימת במשפט הישראלי, לפיה אנו מעדיפים שעשרה "רשעים" ישוחררו, מאשר שחף מפשע אחד יענש על לא עוול בכפו.

למרבה הצער, המציאות מוכיחה כי פני הדברים שונים בתכלית.