5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
שימוע פלילי וחשיבות הייצוג בהליך

זכות השימוע ידועה כאחת מאבני היסוד של כללי הצדק הטבעי. אין חולק, כי החלטת המדינה להגיש כתב אישום כנגד חשוד פוגעת בזכויות היסוד החוקתיות שלו, בחירותו, קניינו, כבודו ושמו הטוב, ומשנה את מעמדו בחברה. לכן המחוקק מצא לנכון לתת לחשוד את הזכות להשמיע את קולו ולשטוח את עמדתו, בטרם תתקבל החלטה בעלת השלכה כה עמוקה על חייו. בדברי הצעת החוק נכתב: "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור."

בנוסף, לזכות השימוע השלכות על המערכת כולה, וניתן למנות עם יתרונותיה גם את שיפור עשיית הצדק ואופן קבלת ההחלטות, מנגנון ביקורת נוסף על פעולות הרשות, קבלת ההחלטה בהסתמך על המידע המלא וכן חיזוק האמון במערכת מצד החשוד והציבור כולו.
זכות השימוע היא זכות מהותית, ואי הקפדה על קיומה יכולה להביא לבטלות כתב האישום מעיקרו, שכן הסמכות להגיש כתב אישום מתגבשת רק לאחר מימוש זכות השימוע. 

זכות השימוע בחוק

סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, שנכנס לתוקף בשנת 2005, קובע כי לחשוד בעבירת פשע תשלח הודעה על העברת חומר החקירה בעניינו לרשות התביעה. בהתאם לסעיף 60א'(ד) לחוק, החשוד רשאי תוך 30 יום לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום כולו או להפחית חלק מהעבירות הכלולות בו. למרות חשיבותה הרבה של זכות השימוע, היא אינה מוחלטת ומסויגת בחוק במקרים מסוימים. הזכות אינה חלה על מי שנתון במעצר ואשר הוגש נגדו כתב אישום בזמן המעצר, או  על חשוד שנחשד בעבירות בהן נקבע במפורש כי הזכות לא תחול, כמו עבירות אלימות בתוך המשפחה (כפי שנקבע בתקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), תשס"ה-2005).

לדברי עו"ד יוסי דגה ממשרד עורכי-דין דגה-קדוש העוסק במשפט פלילי, אם קבלת הודעת זימון לשימוע לחשוד בטרם הגשת כתב אישום כנגדך, מומלץ ליצור קשר ללא דיחוי עם עו"ד פלילי. אי עמידה על הזכות לשימוע יכולה לפגוע בך כחשוד בהגשת כתב אישום כנגדך ובניהול התיק פלילי, ונסיון להשמיע את טענותיך ללא ליווי משפטי, עשוי לגרום יותר נזק מתועלת. מימוש זכות השימוע כראוי יכול במקרים מסוימים למנוע את הגשת כתב אישום כנגדך, או להפחית את האישומים, ובכך לחסוך ממך כבר בראשית הדרך ניהול משפט ארוך ומתיש.

חשיבות הייצוג

במסגרת הליך השימוע החשוד מציג את טענותיו השונות במטרה לשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום. יש חשיבות רבה להתנהלות מול רשות התביעה, החל מבקשת חומר החקירה ועד לפגישה עם הפרקליט נציג התביעה, ואין חולק כי בהליך השימוע, כמו בהליך הפלילי כולו, חשיבות הייצוג על ידי סניגור הבקי בתחום הינה קריטית. 

קבלת חומר החקירה

באופן כללי, חשוד אינו זכאי לקבל את חומרי החקירה לפני הגשת כתב אישום. בעקבות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והפסיקה, נקבע כי חומרי החקירה העיקריים יעברו לעיון החשוד לקראת השימוע, בכפוף למגבלות. סעיף 60א מבטיח לחשוד אפשרות לשטוח את טענותיו כנגד העמדתו לדין בכתב בלבד, ומבלי שיעיין קודם לכן בחומר החקירה המצוי בידי התביעה. רק חשוד מיוצג יכול לבקש ולקבל עיון מוקדם בחומר החקירה. בנוסף, כאשר חשוד מיוצג, ברוב המקרים מתקיים מפגש בלתי אמצעי של הסניגור עם הפרקליט המטפל. המדובר איפוא ביתרונות מהותיים, העומדים לזכותו של חשוד מיוצג בלבד.

פרישת הטענות הנכונות

כאמור, חשיבותו של הליך השימוע היא מהותית, שכן הליך השימוע עשוי, לעיתים, להכריע את הכף בשאלת עצם ההעמדה לדין. כדי לאפשר ניצול יעיל של זכות זו נזקק החשוד לסניגור הבקי בדין הפלילי ובהלכות המשפט העדכניות ביותר, ויכול לפרוש בפני התביעה את מכלול הטיעונים העומדים לזכותו. ללא סניגור, מימושה של זכות זו כמעט ריק מתוכן, שכן בידי החשוד אין את הכלים המתאימים להתמודד בהליך זה.

לדברי עו"ד יוסי דגה, לא ניתן להקיש ממקרה למקרה מכיוון שלרוב מתבססים על מספר רב של דברים. ישנם שימועים שבהם הדיון הוא בעיקר על הרכיב העובדתי, ישנם שימועים שעיקרם נעוץ בהיבט המשפטי - להראות כי מבחינה משפטית אין זה נכון וצודק להגיש כתב אישום. כל הודעת שימוע חייבת להתייחס לחומר החקירה השייך לעניין ולנסיבות המסוימות של העבירה הנטענת ושל החשוד, ואין מדובר בנוסח קבוע או כלל אחיד החל על כל התיקים.

נימוקי הבקשה יכולים להשען הן על טענות עובדתיות, קרי: על כך שהעובדות המופיעות בתיק, אינן נכונות או לא מדויקות או על כך שחסרות עובדות נוספות המציירות תמונה אחרת, והן על טענות משפטיות, קרי: גם אם העובדות יוכחו, לא יהיה בכך כדי לגבש אשמה. טענות עובדתיות נוספות הן, כי אין עניין ציבורי או הצדקה בהעמדה לדין במקרה זה. בנוסף, לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו האישיות של החשוד יהיה משקל רב בהחלטה האם להמנע מהגשת כתב אישום או לפחות להפחית את חומרת האישומים. הצלחת ההליך תלויה במידה רבה באופן הצגת הדברים ופרישת הטענות המתאימות בפני הפרקליט המטפל.  

עו"ד ניר פיינר, העוסק במשפט פלילי, מספר כיצד ייצג ראש עיר שנחשד בעבירות מרמה ושוחד. לאחר מעבר דקדקני על מספר רב של קלסרים עבי כרס, עלה בידו למצוא ראיות הסותרות את טענות התביעה. עו"ד פיינר הציג בפני התביעה את ממצאיו, שכללו בין היתר, הערת חוקר שנכתבה בכתב יד וחשבוניות שהוכיחו העברת תשלומים כשרה, בפגישתו עם הפרקליט המטפל. לאחר הפגישה ובהסתמך על חוזק הטענות ואופן הצגתן, מצאה התביעה לנכון להימנע מהגשת כתב אישום. כך, ייצוג הולם ומקצועי הוביל לתוצאה הרצויה.

לסיכום, בבסיס זכות השימוע נמצאות זכויות היסוד החזקות ביותר של החשוד, ובכוחה של הזכות להשפיע על ההליך הפלילי כולו, או להביא לתוצאה המיוחלת של סיומו המיידי. ייצוגו של חשוד במהלך הליך השימוע מאפשר לחשוד להתמודד היטב מול טענות התביעה, הן לאחר קבלת חומר החקירה והן לאחר בחינה משפטית יסודית של נסיבות התיק. אין ספק, כי הייצוג בהליך השימוע מקצר בצורה משמעותית את ההליכים, חוסך עינוי דין מיותר ומוביל לחיסכון במשאבים הן עבור החשוד, הן עבור רשות התביעה, והן למערכת כולה.