2.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
מעמד חוקי בישראל על רקע הומניטרי

באילו מקרים אזרח זר שאינו יהודי יכול לקבל אשרת שהייה בישראל?

ישנם סוגים שונים ומגוונים של אשרות כניסה ושהייה בישראל אשר מטרותיהן ותכליתן שונות. ישנן תקנות - תקנות הכניסה לישראל, אשר קובעות ומגדירות את המקרים בהם תתאפשר הגשת בקשה לכניסה ושהייה בישראל. התקנות הללו מונות רשימה סגורה של מקרים. 

אשרות השהייה השכיחות המנויות ברשימה זו רבות ומגוונות וכוללות, בין היתר, את אשרות השהייה הבאות: אשרת תייר הניתנת לתקופה של עד 3 חודשים אך ניתנת להארכה במקרים מיוחדים, אשרת מומחה, אשרת עבודה ספציפית (למשל, אשרת עבודה בסיעוד), אשרה מתוקף היות המבקש בן זוג של אזרח ישראלי (נשוי או ידוע בציבור), אשרת סטודנט, אשרת כהן דת, אשרה לשהות ולהתנדב בישראל, תושבות זמנית ותושבות קבע. 

בנוסף לרשימה זו ישנן נסיבות כלליות יותר שיאפשרו הגשת בקשה כזו כאשר נסיבות אלה נכנסות בגדר מה שקרוי "בקשה הומניטרית". החוק קובע נוהל מיוחד, לפיו בנסיבות מסוימות יוכל אדם לבקש אישור כניסה ושהיה בישראל על אף שלא נכנס בגדר אף אחד מהמקרים המנויים ברשימה הסגורה. זהו מצב ייחודי ויוצא דופן אשר מתאפשר בנסיבות מסוימות בלבד. המטרה היא לאפשר לכל מי שנסיבותיו האישיות לקבלת האשרה אינן נכנסות לאחת מן ההגדרות, להגיש בקשה מיוחדת וייחודית.  

מהי משמעותה של אשרת השהייה, האם היא מהווה גם אשרת עבודה?

לכל סוג אשרה משמעות שונה עבור המחזיק בה. לא כל אשרת שהייה מהווה גם אישור עבודה. למחזיק באשרת תייר או סטודנט אין היתר חוקי לעבודה. ישנן אשרות המתירות למחזיק בהן לעבוד אך מגבילות את תחום העבודה, לעבודה במקום מסוים (אשרת מומחה) או בתחום מסוים (למשל, אשרת סיעוד או חקלאות).

לכמה זמן ניתנת אשרת השהייה?

תקופת השהייה המתאפשרת מתוקף האשרה מותאמת לייעודה, משתנה ממקרה למקרה, ונתונה לשיקול הדעת של לשכת משרד הפנים. כך למשל: אשרת סטודנט מוגדרת לתקופת לימודיו; אשרה הניתנת לעובד סיעודי ניתנת לתקופה של שנה ומוארכת מעת לעת עד לתקופה של חמש שנים (ואף יותר בנסיבות מיוחדות); אשרת מומחה תינתן לתקופה מוגדרת על פי דרישת העבודה אותה נידרש לבצע בישראל וכד'. 

לעומת זאת, אשרה הניתנת לבני זוג של אזרחים ישראלים מאפשרת להם לעבוד מבלי להגביל את סוג העבודה, היא ניתנת לתקופה של שנה, וניתן להאריכה מעת לעת במידה שבני הזוג ימשיכו לנהל מערכת זוגית בכפוף למספר השנים המוגדרות בנוהל. 

באילו מקרים ניתן להגיש בקשה הומניטרית לשהייה בישראל?

ישנם מקרים שונים ומגוונים בהם ניתן יהיה להגיש בקשה הומניטרית. קשה למנות את טעמים שיצדיקו אישור בקשה כזו, ויאפשרו מתן אשרת שהייה לאזרח זר שאיננו יהודי ונסיבותיו אינן נמנות עם רשימת האשרות המפורטת בחוק.

ישנם כמה מקרים נפוצים כאלו. למשל, כאשר בן זוג זר שהה בישראל לצד בן זוגו והנסיבות השתנו, וכעת הוא רוצה להמשיך לשהות בישראל. מצב דברים זה איננו נדיר. הליך הסדרת מעמד בן זוג של אזרח ישראלי אורך בין חמש לשבע שנים ובמהלכן דברים יכולים לקרות ולהשתנות ואירוע בלתי צפוי עלול לקטוע את ההליך, למשל, חלילה, פטירה של בן הזוג הישראלי, או לחילופין אלימות מצד בן הזוג הישראלי כלפי בן הזוג הזר.

כך קורה שמקרים אלו אינם עומדים עוד תחת הקריטריונים אשר נקבעו בנוהל הקובע אפשרות להענקת מעמד חוקי בישראל לבן זוג זר של אזרח יהודי, שכן הזוגיות בין בני הזוג חדלה להתקיים. במקרים כאלה אזרחים זרים רבים רוצים להמשיך להסדיר את מעמדם, ואז מגישים בקשה להארכת אשרת השהייה בארץ על פי נוהל "בקשה הומניטרית". 

נוהל זה משמש גם זרים אשר נפגעו בפעולות איבה; מי שהיה בהליך הסדרת מעמד מכל סוג שהוא ומרכז חייו הוא בישראל מזה שנים רבות; מבקשי מקלט מדיני בישראל ועוד. 

בעניין בקשה למקלט מדיני, יש להדגיש כי קיים נוהל ייחודי ולא נוהל בקשה הומניטרית "רגיל" על אף שנסיבות הבקשה הומניטריות במהותן, ובעבר לא היו נהלים נפרדים. בקשת מקלט מדיני מהווה נסיבה מיוחדת עם נוהל בפני עצמו. עקב בקשות רבות אשר הוגשו בשנים האחרונות בעניין זה, הוקם "מסלול ייחודי", באחריות יחידה מיוחדת של משרד הפנים אשר דנה ובוחנת כל מקרה לגופו על פי קריטריונים שנקבעו באמנה עליה חתומה מדינת ישראל.   

במידה שאשרת השהייה ניתנת במסגרת בקשה הומניטרית - מהי כוללת? האם לזוכה בה יותר גם לעבוד? ומה משך תקופת האשרה?

בבקשה לאשרה במסגרת "בקשה הומניטרית", האשרה אשר תתקבל, במידה שתתקבל, תלויה בנסיבות הגשת הבקשה. מאחר שרשימת המקרים הנופלים בגדר "טעמים מיוחדים" אינה סגורה כאמור, לשיקול הדעת של משרד הפנים אשר מנפיק את האשרה משקל רב, והוא שיקבע ע"פ הנסיבות איזו אשרה ראוי שתינתן, לכמה זמן, ומהן ההוכחות הנדרשות.  

האם אזרח זר שקבל מטעמים מיוחדים אשרת שהייה ועבודה יכול בסופו של תהליך בשלב מסוים להפוך לאזרח או שאין סיכוי שזה יקרה?

התשובה תלויה בנסיבות; אך ניתן לומר כי על פי רוב אדם אשר הגיש בקשה לאשרת שהייה בישראל כ"בקשה הומניטרית" יקבל אשרת שהייה זמנית, או תושבות ארעית. היו גם מקרים יוצאי דופן, אבל מדובר במקרים מאוד מיוחדים ונקודתיים, בהם לאחר קבלת עמדת שר הפנים, התקבלה גם אזרחות. מקרה ידוע הוא של מטפלת הודית, אשר עבדה בבית חב"ד בהודו בבית משפחה יהודית אשר נשלחה מטעם המדינה, והצילה בצעד הירואי את התינוק, אשר משפחתו נספתה בפיגוע.  במקרה זה הובאו הנסיבות של המשפחה לבחינת משרד הפנים שנתן משקל רב לעובדה שקיים קשר אמיץ בין המטפלת לילד ולנוכחותה בחייו יש השפעה רבה במיוחד.

מה הסיכוי לקבלת אשרת שהייה בנוהל בקשה הומניטרית?

קשה לקבוע מראש את הסיכוי, וקשה לחזות את תגובת משרד הפנים. כל מקרה נבחן לגופו והנסיבות רבות ומגוונות. היעזרות של המבקש בעורך דין מומחה לענייני הגירה יכולה בהחלט לשפר את הסיכויים להצלחה ולקבלת האשרה המיוחלת. 

מדוע חשוב שאזרח שמעוניין באשרת שהייה על רקע טעמים הומניטריים מיוחדים ייעזר בעורך דין מומחה לדיני הגירה?

בקשה הומניטרית הינה בקשה חריגה ומורכבת, אשר אינה נכללת ברשימה הסגורה של המקרים המוגדרים, ועל כן הליך הוכחת טענות המבקש, באופן טבעי, קשה יותר, בייחוד כשאין בידי המבקש, בניגוד לנהלים האחרים, רשימה של מסמכים שעליו להמציא. לתוצאות סירוב לבקשה יש משקל רב עבור חייו של אדם, ועל כן ליווי עורך דין, המתמחה בתחום ואשר מכיר על בוריה את התנהלות המערכת ודרישותיה, בהגשת בקשה מסוג זה, הכרחי, שכן בפני המבקש משוכות רבות שעליו לעבור. 

לסיכום, מעטות הנסיבות המאפשרות לאזרח זר שאינו יהודי לקבל מעמד חוקי בישראל. אשרת כניסה ושהייה בישראל ובוודאי שאשרת עבודה הן מסמכים שמייחלים אליהם רבים, אבל קשה מאד לזכות בהם. החוק מונה רשימה סגורה של מקרים בהם הדבר יתאפשר. מעבר לכך ישנם גם מקרים מיוחדים שעלולים להיחשב באופן חריג ויוצא דופן ככאלה המצדיקים מתן האשרה המיוחלת מטעמים הומניטריים. טעמים אלה יכולים להיות כל דבר כמעט, הם רבים ומגוונים וקשה לדעת מה יענה על הדרישה ומה לא. יעוץ של עורך דין מומחה יכול לעשות את ההבדל בין קבלת האשרה לבין גירוש מהארץ.