2.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 8)
הצעת הסדר נושים - המדריך להליך לפי סעיף 19א לפשט"ר

פקודת הסדר נושים, הנקראת גם "הליך לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל", מתייחסת לאנשים פרטיים, שהגיעו למצב של חדלון פירעון אישי. הליך זה הוא הליך המתבצע לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל, מתוך רצון של החייב שאינו מסוגל לשלם את חובותיו, להגיע להסדר עם נושיו ולהימנע מפשיטת רגל. על פי החוק, כל אדם שחובותיו עולים על סך של 34,963 ₪ יכול להיכנס  במסגרת סעיף 19א לפקודה ולהגיש בקשה להסדר עם הנושים או לפשרה עימם.

היתרון הגלום בהליך זה הינו ריכוז חובות החייב ללא כניסה מעשית לטרקלין פשיטת הרגל.

שלב פתיחת ההליך
כדי לפתוח בהליך לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל, יש להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי ולשלם אגרה בסך 1145 ₪. לאחר פתיחת התיק בבית המשפט,  הכונ"ר ממנה נאמן זמני שתפקידו לבדוק את הנתונים ולנהל את ההליך מול הנושים ומול בית המשפט. לנאמן שמונה ניתנת הסמכות לבדוק את תביעות חוב מטעם הנושים ולערוך בדיקות נוספות, שיאפשרו לו להבין את המצב לאשורו ולהציג לבית המשפט את עמדתו בנושא. הכניסה להליך לפי סעיף 19א מקנה עיכוב הליכים, כך שבתקופת ההתנהלות בהליך, החייב מוגן מעיקולים ומהטרדות מצד הנושים. 

קבלת ההחלטה אם לקבל את ההסדר
הצעת החייב שעומדת לכל הפחות, על 30% מסך החובות אשר אינם בדין קדימה מוצעת לנושים, ואז מתקיימת אסיפת נושים שמטרתה לדון ולהצביע על פרטי ההסדר שהוצע. תנאי להעברת ההסדר הוא שחובות מובטחים ובדין קדימה יקבלו 100%, וכן השגת רוב של למעלה מ־51% מהנושים שנכחו באסיפה הצביעו בעד (ולא בהכרח רוב הנושים הקיימים), ובלבד שהחוב שברשותם עומד על לפחות 75% מסך החובות.

כלומר: במהלך השלב הראשון של ההליך, מתנהל הנאמן מול כל הנושים, ומציע להם את הצעת ההסדר שהוגשה מטעם החייב. לנושים יש את הזכות לאשר ו/או לדחות את ההצעה, כאשר לעיתים ידרש החייב לשפר הצעתו. הנאמן יקיים אסיפת נושים. קבלת ההצעה אינה תלויה במספר הנושים שהגיעו, אלא ברוב של מספר הנושים שנכחו בהצבעה, ובתנאי, כאמור, שהם מחזיקים ב3/4 או יותר מערך החובות הכוללים.

כך לשם המחשה  אם ישנם שני נושים שהחוב כלפיהם עומד על 80,000 ₪ לאחד, כלומר- סך של 160,000 ₪ ועשרה נושים נוספים שהחוב כלפיהם עומד על 1000 ₪ לאחד, כלומר- סך של 10,000 ₪,  לא יעזור שכל העשרה יצביעו בעד ההסדר, שכן אין ברשותם 3/4 מסך החבות.
אם לא הושגה הסכמה של הנושים, החייב יוכל לפנות להליך פשיטת רגל. במקרים מיוחדים, בהם הנושים שנכחו באסיפה מחזיקים רק בלמעלה ממחצית מערך החובות (ולא ב 75% לפי הנוהל), אם בית המשפט חושב שהצעת ההסדר שהוגשה הינה הצעה הגונה ומידתית, יש לו הזכות להתערב, לבחון את הדברים ולאשר את ההצעה, גם ללא הסכמת הנושים. 

אישור ההסדר
עם תום ההצבעה, בהנחה שהתקבלה, הנאמן מציג לבית המשפט את עמדת הנושים, ובית המשפט מאשר את ההסדר ומרגע שהסכום שולם, ניתן הפטר על החובות והם נמחקים. למעשה, לאחר אישור ההסדר מופטר החייב מיתרת החובות ומהחובות שלגביהם לא הגישו הנושים הוכחות חוב כדבעי למשרדי הנאמן הזמני.

ישנם מקרים שבהם בית המשפט מבקש שהכספים שמוצעים בהסדר יופקדו כערובה בבית המשפט, עוד טרם קיומה של אסיפת נושים, כדי להבטיח שההליך לא ינוצל לרעה. כך למשל, במקרים בהם הנושים טוענים שצבירת החובות נוצרה בחוסר תום לב. אם מתברר שההליך הושג במרמה, בית המשפט רשאי לבטלו. 

מה היתרון בהליך עצמו על פני פשיטת רגל?
הליך פשיטת רגל כרוך במגבלות שונות המוטלות על החייב, כגון: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות בניהול חשבון בנק, דרישה להגשת דו"חות דו-חודשיים וכו'. פעמים רבות החייב יכול לגייס סכום של כסף והוא מעדיף לשלם באופן חלקי את חובותיו ולפתוח דף חדש. משמע, חייב אשר יכול לארגן תשלום של 30% מחובותיו, ראוי ונכון שיפנה להליך דנא, ואולם כל מקרה ייבחן לגופו.

מה היתרון שיש לנושים בהליך זה לעומת פשיטת רגל?
בהליך של פשיטת רגל, החייב משלם סכום קטן יחסית בכל חודש, בהתאם ליכולתו הכלכלית הנבחנת ע"י המנהל המיוחד . הסכום מצטבר בקופת הכינוס, ומועבר לנושים רק  עם סיום הליכי פשיטת הרגל. לעומת זאת, בהליך לפי תקנה 19א לפקודת פשיטת רגל, הנושים יודעים שהם זכאים לקבל לפחות 30% מהסכום, תוך תקופה קצרה  בת פחות משנה. 

טפסים רלוונטיים ניתן למצוא באתר האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

 

* הכותבת היא עו"ד, מתמחה בתיקי חדלות פירעון, מייצגת חייבים בהליכי פשיטת רגל; הסדרת חובות בהוצל"פ, מקרקעין; פירוק שיתוף, וכן מתמחה בצוואות וירושות.

** השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת משפטי