2.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
מזונות ילדים : החובה והחישוב - איך יותר ואיך פחות?

מזונות הכרחיים

האב חייב בתשלום המזונות ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15. מזונות הכרחיים אלו נועדו לספק את צורכי הקיום של הילדים. ע"פ ההלכה הפסוקה, מזונות הכרחיים כוללים מזון, רפואה, חינוך, ביגוד, הנעלה וקורת גג. האב חייב לשאת במזונות אלו ללא קשר ליכולותיו הכלכליות או למצבו הפיננסי.

כאשר בתי המשפט בוחנים סוגיה זו הם אינם נדרשים לעמוד על אמצעיה הכלכליים של האם. כיום, דמי המזונות ההכרחיים הם 1,250 שקלים בממוצע לחודש עבור ילד, לא כולל מדור. עם זאת, סכום זה משתנה בין מקרה למקרה ובין שופט לשופט: כך למשל, משרד הח"מ הצליח לקבל בממוצע עבור ילד אחד אצל: השופט יהושע גייפמן 1,800 ₪ , השופט שאול שוחט 2,100 ₪, השופט יהודה גרניט 1,500 ₪, השופטת שפרה גליק 1,900 ₪, השופט אסף זגורי 2,000 ₪, השופטת ורדה פלאוט 2,200 ₪, השופט סארי ג'יוסי 2,100 ₪. עבור שני ילדים הממוצע שקבל משרד הח"מ הוא: אצל השופט אסף זגורי 3,900 ₪, אצל השופט איתי כץ 3,100 ₪ ואצל השופט שאול שוחט 4,100 ₪.  

יש לשים לב, כי זכותו של הילד למזונות היא זכות כלפי האב ולא כלפי האם. לדוגמה, אם האם היא אשה עובדת אשר איננה יכולה להישאר בבית ולשמור על ילדיה, האב חייב לשאת בהוצאות, כגון: מטפלת או צהרון. מלבד זאת, אם קיימת אלימות מצדו של האב (כלפי האם או הילדים), האם יכולה לתבוע מזונות בגין מדור שקט עבור הילדים ועבורה.

מזונות אבסלוטיים

ילדים עד גיל 6 נקראים קטני קטינים, והם זכאים לקבל מזונות ילדים מהאב באופן אבסלוטי.

קביעת גובה מזונות ילדים

בפסיקה נקבע, כי: "חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את תביעתו על כל מרכיביה. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח באופן מדוייק את צרכיו והוצאותיו ולא להניח לבית-המשפט לעסוק בהשערות, הנחות וניחושים באשר הם. חובה על התובע את מזונותיו להוכיח את הכנסות החייב במזונות מחד ולגלות בכנות ובתום-לב את הכנסותיו שלו ממקורותיה השונים."

נתונים בהם, בין היתר, בית המשפט מתחשב בעת קביעת גובה מזונות ילדים הם:

• הצרכים ההכרחיים של הילד בהם נושא האב באופן מוחלט.

• צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים.

• רמת השתכרות האב בפועל.

• כושר השתכרות האב להבדיל מהשתכרות בפועל.

• גיל הילד.

• רמת השתכרות האם.

• מצבו הבריאותי והנפשי של הילד - האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.

• כל נתון רלוונטי לדוגמא: מצבם הבריאותי של ההורים.

הפסיקה קבעה, כי אין צורך בדרך-כלל בשום הוכחה כדי להוכיח צרכים הכרחיים, אולם יש צורך בפירוט כאשר פוסקים סכומים כפולים או קרובים לכך.
בעמ"ש 50603-01-14 נקבע, כי בתי המשפט העריכו את הצרכים ההכרחיים שאינם צריכים הוכחה בשיעור הנע בין 1,250 ש"ח עד 1,400 ש"ח לחודש ללא מדור וחינוך וללא צורך בהבאת ראיות, ואולם הפחיתו מעט מסך זה כאשר יש מספר ילדים בגדר "נר לאחד נר למאה". כלומר: קיימת עלות פוחתת עבור ילד שני ושלישי. סכום זה אינו כולל את חיובו של האב במדורם של הילדים.

בתמ"ש (ת"א) 19574/96 נפסק כי המדור הינו בגדר צרכים הכרחיים. בעמ"ש 28592-05-13 נפסק, כי אין פטור לאב מהשתתפות בעלות הדיור של ילדיו הקטינים בכל גיל גם אם האם רכשה דירה למגוריה ולמגורי הקטינים ללא עלות כספית חודשית שמשולמת על ידה.

מדור והוצאותיו

בהרכב משפחה של אם + ילד - חלקה של האם 70% וחלקו של הקטין 33%. 

בהרכב משפחה של אם + 2 ילדים - חלקה של האם 60% ושל הילדים 40%. 

בהרכב משפחה של אם + 3 ילדים - חלקה של האם - 50% ושל 3 הילדים 50%.

להורדה בקובץ DOC - דוגמאות לתביעת מזונות >>>

כל הזכויות שמורות לעו"ד עזריאל פרידנברג

 

מזונות מדין צדקה

מזונות מדין צדקה הם תשלומים אשר ההורים נושאים בהם על פי יכולתם, ופעמים רבות באופן שווה. מזונות אלו כוללים תשלומים עבור בילויים, שיעורים פרטיים, חוגים, נסיעות לחו"ל, מתנות וכדומה. מדובר למעשה במזונות אשר אינם מבוססים על צרכים בסיסיים של הילד. מקורה של החובה לתשלום מזונות ילדים מדין צדקה הוא בדין העברי. היקף מזונות אלה משתרע מעבר למזונות ההכרחיים, והוא נועד לאפשר לילדים לחיות ברמת החיים שהורגלו אליה. להבדיל ממזונות הכרחיים, שאין בהם הבדלים בין ילדים עשירים ובין ילדים עניים, מזונות מדין צדקה שונים בכל מקרה ומקרה.

החיוב מדין צדקה מביא בחשבון לא רק את הכנסות האב אלא גם את הכנסות האם, ובמידה והשניים משתכרים תחולק תוספת זו העולה על הצרכים ההכרחיים של הילדים ביחסיות מתאימה בין האב לאם. היקפם של מזונות מדין צדקה הינו רחב, ומשתרע מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים, עד לרמה בה הם הורגלו. החיוב בקטגוריה זו נסמך על שלושה פרמטרים:

1. אמידות ההורה - מי שיש בכוחו הכלכלי לזון עצמו כפי צרכיו, ועדיין נותרת בידו היכולת הכלכלית.

2. חובת הצדקה היא כלפי נצרך, כלומר: כלפי מי שאין בכוחו לדאוג לצרכיו.

3. וכדי מחסורו של הנצרך.

הפסיקה הרחיבה את החיוב אף לתקופת השלמת הלימודים מעבר לגיל 18, וכן לתקופת השירות הצבאי.  בפסק דין ב-ע"א 4480/93 נקבע כי: " יש לאמץ את הגישה לפיה ההנחה העובדתית היא שתמיכת הורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת השירות הצבא". 

כיום בית משפט לענייני משפחה פוסק כמעט אוטומטית מזונות עד גיל 21 או עד השחרור מהצבא. סכום זה מועבר להורה המשמורן ולא כדמי כיס לילד/ה החייל/ת.

כיצד ניתן לקבל דמי מזונות גבוהים יותר?

ישנן שתי דרכים לשנות את גובה המזונות:

תביעה עצמאית.

תביעה לשינוי נסיבות.

בע"מ (ת"א) 1167/07, מיום 21/10/09 נקבעו המבחנים אותם צריך בית המשפט לבדוק במקרה של תביעת מזונות עצמאית:

1. האם נדונה שאלת מזונות הקטין לגופא? 

אם יוכח שכן, אזי הקטין יהיה כבול בפסק הדין, ובתביעתו יהיה עליו להצביע על שינוי נסיבות.
אם לא יוכח ששאלת הצרכים של הקטין התבררה בדיון, ניתן יהיה לדון בתביעה כתביעה עצמאית ובית המשפט יברר האם קופחו זכויות הקטין.

2. האם האם יכלה לספק את מלוא צרכי הקטין?  

תביעת מזונות שבאה לאחר הסכם גירושין שכלל את הסדר המזונות מחייבת שיערך דיון נפרד לגופו של ענין המזונות ולא כנבלע בתוך ההסכם גירושין.  
למעט אם:

1. "יכולה האם לספק את מלוא צרכיו" .

2. מזונות האב מעל 0.

3. האם קופחו זכויות הקטין?  

שאלה זו תיבחן על פי מכלול הנסיבות כפי ששררו עובר לכריתת הסכם הגירושין, ובהתחשב בהכנסות ההורים ויכולתם הכלכלית דאז, צרכי הקטין דאז, המשמורת והסדרי הראיה וכד'. במיוחד תבחן השאלה האם שעור המזונות כפי שנקבע בהסכם הגירושין לרבות על רקע שאר ההסדרים שבו, ובהתחשב ביכולתה הכלכלית דאז של האם - היה בו למנוע מהקטין כי יסופקו צרכיו.

4. מה משך התקופה שחלף? בנוסף לכל האמור, בית המשפט יברר מהי התקופה שחלפה בין פסק הדין הראשון לבין הגשת התביעה החדשה. ככל שעבר זמן רב יותר, יש בכך להצביע שאכן סופקו כדבעי צרכי הקטין.
כמובן שבית המשפט יתן את המשקל הראוי בכל מקרה ומקרה לכל אחת משאלות המבחן ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון. 

תביעה בעקבות שינוי נסיבות 

פסק-דין למזונות ילדים הוא בין פסקי-הדין החריגים הניתנים לשינוי עם שינויי הנסיבות. בפסיקה נקבעו מספר תנאים מצטברים לשינוי בסכום מזונות ילדים שכבר נקבע בפסק-דין:

1. שינוי מהותי: על התובע את שינויו של פסק-הדין למזונות ילדים להוכיח שינוי מהותי בנסיבות אלה עד כדי הצדקה לשינוי הסכום שנקבע על פיו. פסק-דין למזונות ילדים צופה מטבעו פני עתיד, כך שרק שינוי משמעותי בנסיבות יצדיק היזקקות חוזרת של בית-המשפט לשאלת המזונות.

2. שינוי בלתי-צפוי: בפסיקה נקבע, כי שינוי נסיבות מהותי לצורך שינוי בחיוב מזונות ילדים, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא היתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק-הדין .

3. גרימת אי-צדק: בנוסף לכך, כבר נקבע לא אחת, כי שינוי נסיבות לא יביא לשינוי בחיוב מזונות ילדים אלא-אם-כן השארת החיוב כמות שהוא יגרום לתוצאה לא צודקת.
כלומר: השינוי מהותי בנסיבות שאירע לאחר מתן פסק-הדין, שינוי ההופך את המשך קיומו של פסק-הדין לבלתי-צודק. נסיבה זו באה ממשרד הח"מ.

איך ניתן לשלם פחות?
בבואנו לסקור את פסקי הדין בעניין הקטנת מזונות הניתנים בבתי המשפט למשפחה, ניתן להבחין במספר נושאים אשר מהווים בסיס לפסיקה בעניין הפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות למשל:

שינוי לרעה במצב כלכלי - נדרש שינוי מהותי וקיצוני, המצביע על הבדל במצב הכלכלי בין יום מתן פסק הדין ובין מועד הגשת התביעה, שינוי המקשה מהותית על היכולת להמשיך ולשאת בסכום הפסוק.

שינוי לרעה במצב הבריאותי - גם כאן נדרש שינוי אשר יש בו כדי להשליך על יכולת ההשתכרות ולהקטינה משמעותית ביחס ליום מתן פסק הדין, בשל פגיעה אנושה בכושר ההשתכרות נוכח המצב הרפואי. כמו כן יש צורך להוכיח, כי המצב הרפואי קבוע, וכי גם בעתיד יפגע כושר ההשתכרות של האב בשל המצב הרפואי.

הולדת ילדים נוספים 

נקבע לא אחת בפסיקה, כי הולדת ילד אחד אינה מהווה שינוי נסיבות.
הולדת יותר מילד אחד עשויה להוות שינוי נסיבות, אלא שאינה מספיקה לבדה - יש להציג עילה נוספת בצידה. כך נבחן כל מקרה לגופו, ולא ניתן להסיק ממקרה אחד על משנהו.

ילד מרדן / סרבן קשר / ניכור הורי - ילד המתמיד בסירובו לקיים קשר עם אביו, עלול לאבד את מזונותיו, או מהכיוון ההפוך, אב אשר ילדו מסרב לקיים עימו קשרים, עשוי להיות פטור מתשלום מזונות הילד הספציפי. 

שינוי במצב הכלכלי של האם - כאשר לאחר מתן פסה"ד השתנה באופן מהותי מצבה הכלכלי של האם, לדוגמה, בעבר נשאה בהוצאת שכירות גבוהה, אך כעת בעקבות ירושה שקבלה גרה בדירה משל עצמה ללא הוצאות מדור עבור שכירות / משכנתא, האב יוכל לטעון, כי ניתן להפחית את חיובו במדור או במזונות לעניין זה.

הפחתת מזונות - בין אם נקבעו בפס"ד או בהסכם גירושין

מה נדרש מהתובע להפחתת מזונות?

הפסיקה הנוהגת קבעה מספר מבחנים בהם על התובע הקטנת מזונות לעמוד:

1. תום לב וידיים נקיות - האב חייב להוכיח, כי תביעתו הוגשה בתום לב וכי ידיו נקיות, דהיינו: כי לא העלים רכוש, או העביר כספים לחשבון הוריו כדי להראות חסרון כיס. כן התובע חייב להוכיח אילו מאמצים עשה על מנת לעמוד בחיוביו לתשלום המזונות ומדוע כשלו מאמצים אלו.

2. הוכחת שינוי מצבו באופן מהותי ובלתי צפוי -  יש להוכיח שהשינוי הבלתי צפוי, יצר מציאות של מצוקה כלכלית, המחייבת הפחתת סכום המזונות, 

3. אי צדק בהשארת פסק הדין הראשון בתוקפו - על האב התובע מוטלת חובת ההוכחה, כי יהיה זה בלתי צודק להשאיר את סכום דמי המזונות הפסוק על כנו, שכן בנסיבות שנוצרו, מדובר בסכום אשר איננו צודק, ולו היה מובא המקרה לפתחו של בית המשפט כיום, תוך שקילת הנסיבות החדשות, היה נפסק סכום מזונות נמוך יותר.

התחייבות בהסכם גירושין שלא לתבוע הפחתת מזונות - אחיזת עיניים

פעמים רבות אנו נתקלים באבות אשר במסגרת הסכם הגירושין התחייבו, כי לא יתבעו הפחתת מזונות. נקבע בפסיקה כי התחייבות מעין זו, על אף שההסכם במסגרתה בוצעה ההתחייבות אושר כפסק דין - איננה תקפה.

הגשת תביעה עצמאית ע"י הילדים

הסכמה בדבר מזונות הילדים בהסכם גירושין אינה חוסמת את דרכם של הילדים לבית המשפט. הילדים רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית מטעמם גם לאחר הגירושין וגם למרות אישור הסכם גירושין בבית המשפט. הפסיקה קבעה, כי הסכם הגירושין מחייב את ההורים בינם לבין עצמם, והיות שהילדים לא היו חלק בהליך, אין הם כבולים לתוצאותיו. ההיגיון העומד בבסיס פסיקה זו הוא ההכרה בטובת הילד כעיקרון מנחה בהליכים משפטיים העוסקים בדיני משפחה.

שינוי נסיבות מהותי

על פי הפסיקה, דמי מזונות ילדים לא ישונו בנקל. רק שינוי נסיבות מהותי יכול להביא להפחתת מזונות הילדים. הנטל להוכחת שינוי הנסיבות המהותי מונח על כתפיו של הטוען לו, דהיינו על האב. שינוי נסיבות מהותי חייב להיות נוגד מהותית את הנסיבות הרלוונטיות אשר הביאו לפסיקת המזונות מלכתחילה. לאמור, לא די בשינוי נסיבות אשר היה אפשר לצפותו מראש, כגון נישואין שניים של האב, אלא יש להוכיח כי שינוי הנסיבות הנטען בלתי צפוי, ומציב את האב במקום של חוסר כלכלי עצום.

מהם התנאים לקבלת תביעה להפחתת מזונות?

ישנם שלושה תנאים מצטברים אשר בגינם יהיה נכון להפחית את דמי מזונות הילדים. 

1. על האב מוטל להוכיח כי לא יהיה זה צודק להשאיר את שיעור התשלום על כנו משום שבעקבות שינוי הנסיבות מדובר בתשלום שאיננו צודק לחלוטין; 

2. האב נדרש להוכיח כי הצדדים השאירו פתח לשינוי דמי המזונות (במשתמע או במפורש); 

3. המבקש את הפחתת דמי המזונות חייב להוכיח, כי פעולותיו נעשו מתוך ניקיון כפיים ובתום לב.

מזונות לאחר נישואין שניים

אחת הטענות הנפוצות בתביעות להפחתת מזונות ילדים היא שינוי הרכב משפחתי. לדוגמה, האב יכול לטעון, כי לאחר הפרידה מאשתו, נולד לו ילד נוסף מאשה אחרת, והוא חייב גם במזונותיו. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי אין בשינוי הרכב משפחתי כדי להביא להפחתת מזונות הילדים, הואיל ובעת החתימה על הסכם הגירושין היה צפוי שהאב יינשא בשנית. על כל פנים, מדובר בראיה אחת מתוך מכלול הראיות בעניין הפחתת מזונות, וכל מקרה נבחן לגופו.

פטור ממזונות

כפי שמתקיים קשר הדוק בין משמורת ובין מזונות, כך עלול קטין לאבד את זכותו למזונות אם איננו מעוניין לקיים קשר עם אביו. במקרים אלו רשאי האב לטעון כי מדובר בילד מורד, ועל כן יהיה פטור מתשלום מזונותיו.

ההלכה הפסוקה קבעה בעבר, כי אין לשפוט את מעשיו של קטין באותם המשקפיים שמעשי בגירים נבחנים בהם. זאת ועוד, הפחתה או ביטול של דמי מזונות עבור קטין אינה פוגעת ישירות במזונות אחיו.

מזונות לנכדים

סעיף 5 לחוק דיני המשפחה (מזונות), קובע:

"אין אדם חייב לספק מזונות לבן משפחה לפי סעיף 4 לחוק הנ"ל, אלא, במידה שנתקיימו שלוש אלה:

(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו.

(2) אותו בן משפחה, על-אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.

(3) אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4."

מהפסיקה עולה, כי בית-משפט אפשר בירור התביעה כנגד הסבים, ללא קיום הליך קודם כנגד האב/הבעל, רק בנסיבות בהן לא ניתן היה לבצע מסירה לדין לאב/בעל בשל היעלמו או בשל שהות מחוץ לישראל. הקטין יכול לתבוע את הסב והסבתא, רק אם אינו יכול לקבל מזונותיו מהוריו, והוכח  כי האב אינו משלם מזונות כלשהם, וכי האם אינה עובדת.

תנאים לקיום חובת מזונות אצל בני זוג חד-מיניים

חובת המזונות על זוג חד-מיני תוטל מכוח הדין האזרחי, אך חובה זו כפופה לכמה פרמטרים, שאינם מצטברים אלא עומדים למבחן, כל אחד מהם בנפרד:

1. הפרמטר הראשון הוא שהייתה הסכמה בין בני הזוג על תשלום מזונות, קרי: נחתם הסכם חיים משותפים או הסכם ממון שעיגן את החובה הזו. במקרים כאלו כשחובת המזונות מעוגנת בהסכם, בית המשפט לא ייטה להתערב, אלא יחיל את ההסכמה כלשונה.

2. הפרמטר השני בא לידי ביטוי במקרה שבני הזוג מקיימים משק בית משותף, אך לא התחתנו בחתונה אזרחית, וגם לא אמצו פורמאלית את הילד של בן הזוג השני. במקרים כאלו בית המשפט יבחן את התנהגות הצדדים. כלומר, גם אם לא נחתם הסכם כלשהו בין ההורים בנוגע לתשלום מזונות. בית המשפט יבחן במקרה של פרידה את התנהגות הצדדים במהלך החיים המשותפים וגידול הילדים. אם יימצא, כי התקיימה מערכת יחסים נורמטיבית של הורה וילד בין בן הזוג שעזב את החיים המשותפים לילד המאומץ או הילד שנמצא בבעלות הבן הזוג השני, ברוב המקרים יטיל בית המשפט חובת מזונות על בן הזוג האחר, וזאת בגובה הוצאות הילד.

כך לדוגמא, קבע בית המשפט לענייני משפחה בתיק 11- 06- 35695, במסגרת בקשה לקבלת דמי מזונות בין הורים חד מיניים. במקרה שם קבע בית המשפט, כי על אף שהילד נולד בהפריה חוץ גופית ובן הזוג האחר לא אמץ פורמאלית את הילד שנולד, ההורה השני שרצה בילד והיה שותף לכוונה להולידו בהפריה, ביקש לשמש כהורה לכל דבר ועניין והוא חויב במזונות. עוד נקבע, כי כוונת ההורים הייתה לשמש כהורים משותפים, ולכן קיימת חובת תשלום מזונות.

בעניין זה חשוב לומר, כי במקרים שבהם בני הזוג נישאו בחתונה אזרחית במדינה זרה ונרשמו בארץ כזוג נשוי, בן הזוג יישא בדמי מזונות מכוח חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 ולא רק מכוח הפרמטרים שצויינו לעיל.

אחריות נוספת של הורים חד-מיניים

אחריות ההורים לא מסתיימת רק בחובת תשלום מזונות, אלא היא מתבטאת בכל תחומי החיים, בין אם בדאגה ובין אם בשמירה על ביטחונו וחייו של הילד.
ככלל, על ההורה הביולוגי קיימת אחריות חוקית לטפל בילדים. כלומר, ברירת המחדל החוקית היא שקודם כל ההורה הביולוגי אמון על הטיפול בילדיו. עם זאת, האחריות ההורית קיימת ועשויה לקבל הכרה חוקית כאשר בן הזוג השני אמץ את הילד ועל ידי אותו אקט של אימוץ הוא נטל על עצמו לנהוג כהורה לכל דבר ועניין.

משמורת בין הורים חד-מיניים

בכל מערכת יחסים שבה מעורבים ילדים, נשאלת שאלת משמורת הילדים: מי מבין בני הזוג ישמש כהורה במשמורת מלאה או שמא ההורים יקיימו משמורת משותפת?

הכללים בנוגע לזוגות חד-מיניים לא שונים בהרבה מהכללים הקבועים ביחס לזוגות שאינם חד מיניים. הכלל הוא תמיד שטובת הילד היא מעל הכול. כאשר בית המשפט יבחן מי יקבל את המשמורת על הילד, הוא יבחן את טובתו של הילד, הן מבחינת קרבה להורים, טיב היחסים בין ההורה לילד, מקום המגורים, חינוך, קרבה לחוגים ולחברים.

הכלל בדבר טובת הילד רלוונטי גם כאשר מדובר בהורה ביולוגי מול ההורה המאמץ. כך שהעובדה שמדובר בהורה מאמץ לא גורעת מזכותו להיות הורה משמורן באופן מלא. כך גם כמובן כאשר מדובר בשני הורים מאמצים.

חשוב לשים לב, כי הכלל שונה כאשר מדובר בהורה ביולוגי אל מול הורה שלא אמץ את בנו של בן הזוג. במקרים כאלו העדיפות תהיה לטובת ההורה הביולוגי.
יוער, כי שאלת המשמורת משליכה ישירות על שאלת דמי המזונות - ההורה הלא משמורן הוא שיחויב בתשלום מזונות חודשי. ככל שקיימת משמורת משותפת, נטל המזונות יחולק בדרך כלל שווה בשווה.
חשוב לציין, שבנוגע למשמורת ילדים, כאשר קיים הסכם משמורת בין בני הזוג, בית המשפט ככלל ייטה לקבל את ההסכם אלא אם הוא עומד בניגוד לטובת הילד. על כן, תמיד מומלץ להגיע להסכם בדבר המשמורת כבר מתחילת הדרך על מנת לחסוך הליכים מורכבים ארוכים ויקרים.

לסיום זכרו: מומלץ תמיד לחתום על חוזה הורות, וכן מומלץ לאמץ את ילדו של האחר ככל שכוונתכם להיות הורים היא רצינית. עם זאת, יש לזכור שחבות הורית מוטלת גם מכוח התנהגות ולא רק מכוח חוזה או הסכם אימוץ. אחריות הורית בשלב ההורות ובזמן הפרידה עשויה ללוות אתכם גם מכוח התנהגות אף אם לא נחתם חוזה כלשהו. עוד חשוב לזכור, כי בסופו של יום, טובת הילד היא זו שתנחה את בית המשפט בבואו להחליט בסוגיות הללו, ומן הראוי שטובת הילד תעמוד גם בראש סדר העדיפויות של בני הזוג.