4.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 11)
אכיפת פסקי-דין זרים בכפר גלובלי קטן

בעידן ה-"כפר הגלובלי הקטן", כאשר פעילות מחוץ לארץ הפכה נגישה וקלה, עולים לא מעט מצבים בהם אנו נדרשים לפעול משפטית ביותר ממדינה אחת. הסכמים שנחתמים במדינה אחת מול חברה הרשומה במדינה אחרת, ופועלת במדינה שלישית; זוגות שמתגרשים וכל אחד מבני-הזוג חי במדינה אחרת; חברות המחזיקות נכסים במדינות שונות; עוולות המתרחשות ברשת האינטרנט, כאשר למיקום הפיזי אין משמעות; אין ספק, כי לא אחת סמכויות השפיטה ואפשרויות האכיפה, מפוזרות במדינות שונות.    

לא תמיד ניתן לאכוף בישראל פסק-דין שהתקבל במדינה זרה, כמו שלא כל פסק-דין שהתקבל כאן יהיה אכיף במדינות אחרות. בירור הסוגיה מראש מונע מצב בו נישאר עם פסק-דין לא אכיף שאינו יותר מפיסת נייר, או מצב בו נופתע לגלות שמבקשים לאכוף נגדנו פסק-דין שהתקבל בחו"ל.

על אף שהכלכלה הגלובלית קירבה בין מדינות וצמצמה הבדלים, מערכת המשפט בכל מדינה ומדינה יכולה להיות שונה לחלוטין. בעוד שיש מדינות, כמו אנגליה, שמערכת המשפט שלנו מבוססת במידה מסוימת על שלהן, ואף נחתמה אמנה בין 2 המדינות (אמנה בילטרלית) הקובעת ומאפשרת אכיפה הדדית של פסקי-דין, הרי שיש לא מעט מדינות, בעיקר מדינות עולם שלישי, בהן מערכות המשפט לוקות באי סדרים (זאת בלשון המעטה), ובהן פסקי-הדין מתקבלים בדרך לא דרך. לעתים אתה עלול למצוא עצמך נאלץ להתמודד עם פסק-דין שניתן במעמד צד אחד ממדינה עלומה באפריקה, המטיל עליך חיובים בסכומים נכבדים, מבלי שניתנה לך כלל ההזדמנות להתגונן. 

מה קובע חוק אכיפת פסקי חוץ?

המדינות המפותחות חתומות על מספר רב של אמנות הנוגעות לאכיפה הדדית של פסקי-חוץ. אלו נחלקות לאמנות ישירות בין 2 מדינות (בילטרליות) ואמנות אוניברסליות (מולטילטרליות) המהוות בעצם התחייבות של מספר רב של מדינות לנורמה מסוימת.

מדינת ישראל חתומה רק על ארבע אמנות בילטרליות (מול אוסטריה, בריטניה, גרמניה וספרד), ודרך המלך לאכוף בישראל פסק-דין של מדינה אחרת, היא בהתאם לחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958. החוק קובע, כי ניתן לאכוף פסק-דין שניתן במדינה אחרת, אם הוא ניתן בסמכות במדינת המקור, הוא חלוט וסופי (אינו ניתן לערעור), החיוב אכיף בהתאם לחוק שלנו ואינו נוגד את תקנת הציבור בישראל, והוא בר-ביצוע במדינה בה ניתן. עוד קבוע בחוק כלל ההדדיות באכיפה, הקובע כי פסק-דין יהיה אכיף אם המדינה שנתנה אותו אוכפת פסקי-דין מישראל. קיימים מסלולים שונים לאכיפה ו/או הכרה בפסק חוץ, לרבות הכרה ישירה והכרה אגבית.

אכיפה גם בהעדר אמנה

רוסיה, למשל, אינה חתומה על אמנה מול ישראל ומעולם לא אכפה פסק-דין ישראלי. לכאורה, דרישת ההדדיות אינה מתקיימת. אולם, בית-המשפט נוטה למצוא פתרונות יצירתיים בהתאם לנסיבות, גם כאשר אין אמנה בין המדינות ואף כאשר דרישת ההדדיות אינה מתקיימת בפועל. בית-המשפט העליון קבע, בע"א 3081/12 דאבל קיי מוצרי דלק בע"מ נ' גזפרום טרנסגז אוכטה בע"מ, כי די בכך שהוכחה אפשרות תיאורטית לאכיפת פסקי-דין ישראליים ברוסיה, כדי לעמוד בדרישת ההדדיות, והתיר אכיפת פסק-דין המטיל חיובים כספיים כבדים על חברה ישראלית.  

למעשה, בית המשפט העליון הישראלי "פתח את הדלת" בפני מערכת המשפט הרוסית לנהוג באופן דומה עם פסקי דין ישראליים, כאשר נקבע כי אם יתברר בסופו של יום ועם חלוף השנים שאכן אין הדדיות גם מערכת המשפט הישראלית תוכל "לסגור את הדלת" בהתאמה.

להורדה - פסק-הדין בערעור >>>

להורדה - דיון נוסף (אכיפת פס"ד) >>>

בתי-המשפט נוטים לאפשר אכיפת פסקי חוץ, גם אם דרישת ההדדיות לא הוכחה במלואה וגם כאשר אין אמנה חתומה בין המדינות. בתי-המשפט מציינים את ההבנה, כי לא יתכן שהמגבלה הטריטוריאלית תמנע מצד לממש את זכויותיו, וכן את הרצון לקדם ודאות, יעילות משפטית ושיתוף פעולה בינלאומי, ואת השאיפה כי פתיחת הדלת לאכיפה, ומתן פרשנות מקלה לדרישת ההדדיות, תעודד את כיבוד הסמכות מן העבר השני. העולם השתנה וגם התפיסה המשפטית עוברת מהפך, גם אם הדרגתי, לכיוון אוניברסלי לעומת הכיוון המקובל בעבר, הטריטוריאלי הצר.

פסק דין ממדינה אחרת התקבל - מה אפשר לעשות?

אם התקבל נגדך פסק-דין ממדינה אחרת, ישנן טענות הגנה אותן ניתן להעלות כנגד אכיפתו כאן. בהתאם לתנאי החוק, כמו בחינת הסמכות בהתאם לדין הזר, אפשרויות הערעור, האם לא התקבל במרמה, והאם החיובים אכיפים כאן. כאשר עליך לנקוט הליכים נגד גורם זר, יש לבחור בהליך הנכון עוד בטרם הגשת התביעה. יש להכיר את מערכת המשפט במדינה הזרה, ויחסה למערכת המשפט הישראלית. 

ברור שפסק-דין שהתקבל בסינגפור המטיל לא רק חיוב כספי אלא גם עונש של 40 מלקות על הנתבע לא יאכף כאן (על כל פנים חלקו האחרון של החיוב בפסק הדין...), אך מה לגבי פסק-דין של בית-משפט שלום אותו מבקשים לאכוף באנגליה? האמנה בין ישראל לאנגליה קובעת, כי פסקי-דין של ערכאות מסוימות יהיו אכיפים שם, אולם אינה מציינת את בית-משפט השלום. האם ההשמטה באמנה סוגרת את הדלת לאכיפתו? לא בהכרח - כאן ניתן לפסוע בנתיב ההדדיות, ואכן פסקי דין של בית משפט השלום נאכפים כדבר שבשגרה. כל מקרה ונסיבותיו מכיל שלל ניואנסים קטנים אותם יש להכיר כדי לדעת להתמודד בדרך המיטבית עם המורכבות המשפטית.

דיני חדלות הפרעון האוניברסאליים

דיני פשיטת הרגל, פירוקים וחדלות הפרעון מעלים שאלות רמות בקשר לסמכויות האכיפה, וכוללים כללים אוניברסאליים ברוח ה – Cross border insolvency  שמטרתם להתמודד עם המצב הרווח כיום, שלפושט רגל או חברה בהליכי פירוק יש נכסים המפוזרים על-פני הגלובוס - למשל, חברה רשומה בישראל, ומחזיקה נכסי נדל"ן בארה"ב, חשבונות בנק בשוויץ וקרנות באוסטרליה. הנאמן על הנכסים, המתמנה במסגרת הליך פשיטת הרגל או הפירוק, יצטרך לקבל סמכויות אכיפה מתמשכות בכל מדינה בה מחזיקים החייבים נכסים, ולפעול בהתאם - לחקור, לקבל מסמכים, לתפוס נכסים, להקפיא את מצבם המשפטי, וזאת בהתאם לסמכות המקומית באותה מדינה. לדוגמה, בישראל, יתמנה בעל תפקיד מקומי שתפקידו לנהל את ההליך כנציג הנאמן הזר כלפי הנכסים המקומיים ובהתאם לחקיקה, בכיוון ההפוך דווקא בהחלט ניתן להכיר בבעל התפקיד הישראלי כבעל תפקיד זר המקבל סמכויות באנגליה כאילו היה בעל תפקיד מקומי, זאת למשל מכוח ה-CBIR (Cross Border Insolvency Regulations).

חוסר ודאות חוצה גבולות

כיום שוררים חוסר אחידות וחוסר ודאות בפסיקה בכל הנוגע לאכיפת פסקי-חוץ. בע"א 1297/11 לוין נ' רו"ח זוהר, בית-המשפט העליון דן בעניינו של ניק לוין, בפרשה שגוללה הונאת רבים וטובים וגזל כספים במרמה, וקבע כי לא ניתן לממש צו פשיטת רגל שניתן באנגליה על דירה שנרכשה עבור הורי החייב באילת. פסק-הדין מבהיר את האיזון העדין הנדרש, בין סמכותו של בית-המשפט המקומי, שעליו לעיתים לסגת, לטובת סמכות מערכת המשפט הזרה, בעיקר בדיני חדלות הפרעון חוצי הגבולות, כאשר לכל הכרעה בתיק מסויים תתכן השלכה רחבה על המצב המשפטי בכללותו. 

להורדה - פס"ד לוין נ' רו"ח זוהר >>

מנגד, בה"פ 3798-07-11 עו"ד הייד נ' מרש, בפסק-דין שעסק בנכסיו של עו"ד בעל חברת עורכי-דין שפעלה ונפלה בגיברלטר, בית-המשפט קבע, כי צו הכינוס יחול גם על נכסיו בישראל, ומינה מנהל מיוחד מקומי לנכסים אלו, וזאת כדי למנוע הברחת נכסים ושימוש במדינה הזרה כמקלט נגד הליכי כינוס הנכסים. 

להורדה - פס"ד עו"ד הייד נ' מרש >>>

נדרש - עדכון החוק

בשל חוסר האחידות, מתבקש לעדכן את החוק, שנחקק בשנת 1958, ואינו תואם את החידושים בכלכלה הגלובלית, את שינויי החקיקה במדינות אחרות ואת המציאות. כל פעולה משפטית חוצת גבולות - חתימה על הסכם עם חברה זרה, נישואין מעורבים, הגשת תביעה נזיקית וכד', דורשת בדיקה מוקדמת ומעמיקה והיערכות בהתאם ליחסי האכיפה בין מערכות המשפט השונות נכון למצב העדכני המשתנה מידי יום.   

כל הזכויות לפס"ד בכתבה שמורות למערכת בתי המשפט