3.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)
זכויותיהם של ידועים בציבור על קצה המזלג

בשנים האחרונות הולך ומתרחב מספר הזוגות שחיים יחד, ללא נישואים, אם מבחירה ואם מאילוץ ומוגדרים כידועים בציבור. להגדרה של בני זוג כידועים בציבור, יש משמעויות נרחבות, בעיקר בהיבט הכלכלי, שכן היא מעניקה לכל אחד מבני הזוג חובות וזכויות, בדומה לזכויות של בני זוג נשואים. 

ההתייחסות בחוק לידועים בציבור

בחלק מהמקרים, ישנה התייחסות ספציפית בחוק לידועים בציבור, אם או בלי התוויות ספציפיות, כמו למשל בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991, שם בסעיף ההגדרות נכתב: "בן זוג לרבות ידוע בציבור" ובחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"א -1995,  בסעיף 1 שמכיל הגדרות חיוניות בחוק, תחת הגדרת  "אשתו"  - נכתב :"לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".
גם סעיף 55 לחוק הירושה מתייחס מהותית לידועה בציבור, מבלי לציין את המונח בחוק. במסגרת זאת, סעיף 55 לחוק בהיעדר צוואה שמורה אחרת, מכיל זכויות של זוג נשוי על ידוע בציבור, כך שיוכל לרשת את עיזבון בן הזוג שנפטר, במידה שמתקיימים שלושה תנאים מצטברים: א. קיומם של חיי משפחה. ב. ניהול משק בית משותף. ג. היעדר קשר נישואין של הזוג בין מי מבני הזוג לאחר.
כל זאת בתנאי שלא הייתה צוואה שמורה אחרת.

יחד עם זאת, ברוב המקרים אין התייחסות ספציפית בחוק לידועים בציבור ובית המשפט נתן מענה למציאות המשתנה  ולפערים שקיימים  בחוקים והכיל זכויות וחובות על ידועים בציבור.

מי מוגדר כידוע בציבור?

נכון להיום אין הגדרה ברורה וחד משמעית. בתי המשפט בערכאות השונות ציינו רשימה של פרמטרים, אך לא מדובר ברשימה סגורה. בין הפרמטרים נדרשם להוכיח חיי אישות וניהול משק בית משותף. בית המשפט בוחן פרמטרים נוספים גמישים "מאחר ואין מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים והדברים שונים מזוג לזוג בהתאם לגילם, השכלתם, השקפת עולמם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וכיוצא באלה, על בית המשפט לבחון את מרכיב המגורים במקרה הקונקרטי המובא להכרעתו, תוך שהוא בוחן את נסיבות העניין מנקודת מבטם הסובייקטיבית של בני הזוג. היינו, יש להתחקות אחר אומד דעתם של בני הזוג לעניין קביעות הקשר ומיסודו."
(ערעור משפחה 3479/09 פלוני נ' פלונית (ניתן ב - 04.05.2010)

 ראיון וידאו עם עו"ד ורד לוי - מדוע חשוב לעשות הסכם חיים משותפים לידועים בציבור?

 

כך הפסיקה בוחנת כל מקרה לגופו, ומתייחסת לקריטריונים משתנים כדי לקבוע האם הצדדים הם ידועים בציבור או לאו. האלסטיות הזו והעמימות הזו יוצרים מצב של חוסר ודאות משפטית שמעמיד בסכנה אזרחים רבים, שכלל לא התכוונו להיות מוגדרים כידועים בציבור ומצאו את עצמם לפתע מחויבים לכך, על כל המשמעויות הכלכליות הנלוות.

ידועים בציבור - גם כשלא מתגוררים ביחד (במקרים מסוימים)

בעבר הוגדרה ידועה בציבור כאישה שחיה עם גבר תקופה ארוכה בחיים שיתופיים, תחת קורת גג משותפת ותוך כדי ניהול משק בית משותף. בשנים האחרונות, התרחבה ההגדרה מאוד והיא מתייחסת לגברים, נשים ולבני זוג בני אותו מין, בלא התוויה מוגדרת אחת. בפסיקות רבות, הגדיר בית המשפט אישה כידועה בציבור גם אם הזוג לא התגורר יחד, והיה יחד תקופה קצרה בת מספר חודשים בודדים. בית המשפט אף התייחס לכך במקרים בהם הגבר היה פרוד מאשתו, אך עדיין רשום כנשוי, בעת שניהל מערכת יחסים רומנטית עם האישה. 

פילגש ומזונות משקמים

פילגש היא אשה המנהלת מערכת יחסים רומנטית עם גבר נשוי, ולפיכך לכאורה אינה זכאית לקבל זכויות של ידועה בציבור. אולם, גם כאן בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו. לאחרונה ייצגה הח"מ אשה שהגישה תביעה כנגד גבר נשוי עימו ניהלה רומן ממושך במשך 16 שנה, שהוביל לילד משותף. באותו מקרה הגבר המשיך להתגורר כל אותה תקופה עם אשתו, אך נפגש במהלך השבוע עם המאהבת ולן אצלה מעת לעת. בית המשפט גילה את דעתו, כי מערכת היחסים הזו מצמיחה זכות פיצוי, ומשכך הוביל את הצדדים להסדר לפיו הגבר ישלם למאהבת מזונות משקמים בשיעור של כ-100,000 שקלים. 

מהן זכויות ידועים בציבור?

כאמור, הגדרה כידוע בציבור, מעניקה לכל אחד מבני הזוג זכויות דומות לזכויות של זוג נשוי, לרבות הזכות לקבלת קצבאות מהביטוח הלאומי, מזונות, חלוקת רכוש וירושה. בניגוד לזוג נשוי, שאינו צריך להוכיח את עובדת היותו זוג, השלב הראשון לקבלת זכויות מתוקף מעמד ידוע בציבור, הוא קבלת פסק דין הכרתי בכך שהאדם הוא אכן ידוע בציבור. על אף שכדי לקבל זכויות שארים, קצבאות, גמלאות וכו' מהביטוח הלאומי, מספיק למלא שאלון ולצרף מסמכים על פי דרישה, שישמשו כהצרה על זוגיותם של השניים, הרי שביתר המקרים, הדבר אינו פשוט ודורש פסק דין של בית המשפט, שבוחן כל מקרה לגופו.

קצבאות ביטוח לאומי: בדומה לזכויותיהם של בני זוג נשואים, גם ידועים בציבור זכאים לקבל את הגמלאות והקצבאות של בן הזוג מהביטוח הלאומי, ובתנאי שהם חיים או שחיו תחת קורת גג משותפת.

מזונות אשה: בעבר רק אשה נשואה שהתגרשה, הייתה זכאית למזונות על פי חוק, ואילו אשה שנפרדה מבן זוגה, לא היתה זכאית לכך. כדי להגן על צדדים חלשים ובהסתמך על פסיקת מזונות משקמים, נקבע בפסיקת של בית המשפט העליון כי נישואין אזרחיים יוצרים התחייבות חוזית מכללא מכוחה ניתן לזכות במזונות. רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני פד"י נח (2) 213 (2003). מדובר בבחינת המזונות המשקמים  ולכן בית המשפט מתייחס לנסיבות  הספציפיות של כל מקרה ובוחן פרמטרים שונים כגון: אורך מערכת היחסים, תלות כלכלית, הפסדים ורווחים שנגרמו כתוצאה מהזוגיות וכו'. מזונות משקמים אלו ניתנים לרוב, כסכום חד פעמי או מזונות לפרק תקופה מוגדרת מראש הנעה בין מספר חודשים לשלוש שנים. יצויין, כי לא בכל מקרה בו יוכח קיומם של קשר ידועים בציבור יפסקו מזונות אישה לידועה בציבור, אלא נושא זה יבחן על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה. 

מזונות מהעיזבון: ידועה בציבור זכאית למזונות אשה מהעיזבון, כמו אשה נשואה. זאת בתנאי שאף אחד מהצדדים לא היה נשוי לבן זוג אחר במועד הפטירה. כמו כן ידועה בציבור זכאית אף לפיצוי נזיקין אם נסיבות הפטירה מזכות בפיצויים (למשל במקרה של תאונת עבודה, תאונת דרכים, מוות בשירות צבאי וכיו"ב) - זאת בתנאי שתוכר כתלויה על פי פקודת הנזיקין. (ע"א 2000/95 לינדורן נ' קרנית אחרים)

חלוקה רכושית: על פי החוק, עבור ידועים בציבור, אין שום חוק הנוגע לחלוקת רכוש, בניגוד לחוק יחסי ממון החל על זוגות נשואים. הפסיקה נתנה מענה, וקבעה כי חזקת השיתוף שחלה על זוגות שנישאו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, חלה גם על זוג שחי כידוע בציבור. אלא שבמקרה זה נדרשת רמת הוכחה נוספת - נדרש להוכיח כוונת שיתוף ספיציפית בנכסי בן הזוג. בהקשר זה נקבע בבית המשפט העליון, כי לא די רק להוכיח כי השניים חיו כידועים בציבור אלא שיש להצביע על כך שבמשך חייהם המשותפים הייתה כוונה משותפת להקנות זכויות בנכסים איש לרעהו. רק ככל  שתובע יעבור את שתי המשוכות הללו, הוא יוכל לזכות  במחצית מרכושו של בן הזוג לשעבר.
(ראו בג"ץ 4178/04 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים ואח',ניתן ביום 31/12/06)

לעניין זה, צד יוכל לטעון גם אם נקבע כי חי במסגרת של ידועים בציבור עם בן/ בת זוגו, הרי שככל שלא הייתה כוונת שיתוף ספיציפית או ממשית בין הצדדים הרי שהבן /בת הזוג לא י/תהייה זכאי/ת לזכויות רכושיות מכח חזקת השיתוף (למשל במקרה של הפרדה רכושית מוחלטת).
ראו לעניין זה תיק משפחה 12720-09 מ.ח נ' א.ש ואח' וע"א 52/80 שחר נ' פרידמן פ"ד לח (1) 433.

כלומר, על בן הזוג שתובע חזקת שיתוף, חלה החובה להוכיח כי בן הזוג השני התכוון לכך שהנכס יהיה משותף, גם אם לא נקנה בפועל על ידי שניהם. כך לדוגמא אדם שנכנס למערכת זוגית, כשברשותו דירה, עסק או נכסים, שבמהותם אינם בהכרח חלק מהזוגיות (בשונה מחשבון בנק משותף או דירה שקנו יחד)- כדי שתחול על נכסים אלו חובת שיתוף, על הצד התובע להוכיח כוונת שיתוף ספציפית באותם נכסים, לדוגמא באמצעות מכתבים שכתב בן הזוג ובהם נכתב שהבית ששייך הוא גם שלה, הוכחה על תשלומים משותפים של המשכנתא וכדומה. בית המשפט יבחן בכל מקרה האם התקיימו שני התנאים ובהתאם יקבע חלוקה רכושית. יצוין, כי גם קביעת התנאי הנוסף בדבר כוונת שיתוף ספציפי עדיין חושפת בני זוג לתביעות רכושיות, ככל שהצד השני יצליח לעמוד בשני התנאים.

ירושה: גם בחוק הירושה ישנה התייחסות לידועים בציבור, עם התוויה למגורים משותפים, המעניקה לבן הזוג שנותר בחיים את הזכות לקבלת חצי מהרכוש ואת יתר זכויות השארים.
בית המשפט קבע, כי הזכות לרשת האחד את השני חלה גם במקרה של זוגות חד מיניים, וקבע כי זכות זו חלה בכל צורות של חיי משפחה (ע"א 3245/03).

בשל העמימות הרבה סביב ההגדרה של מיהו ידוע בציבור, ובשל ההשלכות הכלכליות הנרחבות הטמונות בהגדרה זו, הדרך הטובה ביותר להתגונן, בייחוד כאשר לאחד מבני הזוג או לשניהם ישנו רכוש בעת כניסתם למערכת היחסים הזוגית, היא באמצעות הסכם ממון וצוואה

 

כיצד ניתן להתגונן? הסכם ממון וצוואה

בשל העמימות הרבה סביב ההגדרה של מיהו ידוע בציבור, ובשל ההשלכות הכלכליות הנרחבות הטמונות בהגדרה זו, הדרך הטובה ביותר להתגונן, בייחוד כאשר לאחד מבני הזוג או לשניהם ישנו רכוש בעת כניסתם למערכת היחסים הזוגית, היא באמצעות הסכם ממון וצוואה. שני אלו יבטיחו חלוקה מוסכמת של הרכוש במקרה של פרידה ו/או במקרה של מוות ויסירו ספק ועימותים עתידיים.

בעת כתיבת ההסכם, חשוב לשים לב שמוטמעת בו גם התייחסות עתידית, לרבות התייחסות לנכסים ולרכוש שיתווספו לכל אחד מבני הזוג, או לשניהם יחד, במהלך חייהם המשותפים, ובכל מקרה, מומלץ לרענן ולעדכן את ההסכם אחת לכמה שנים. 

 

* הכותבת היא עורכת דין־מגשרת בתחום דיני משפחה וירושה, בעלת משרד עצמאי בתל אביב ומשרד באיזור רחובות.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.