3.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
לשחרר עגונה מכבליה - מאבק משפטי בסרבנות גט

סרבנות גט היא אלימות של ממש - גברים משתמשים בכוח שלהם כדי לסחוט את האישה, לנקום בה, להעניש אותה, ויש בידיהם האמצעי להתעלל בה ולהתישה. החדשות הטובות הן, שסיוע משפטי איכותי יכול לסייע לנשים אלה. ההישג של ל', אשה שהצליחה במאבק נגד בעלה סרבן הגט וזכתה לקבל גט אחרי 11 שנה מוכיח, כי לא אבדה התקווה.

ניצחונה של ל' היה ניצחון מתוק, כשמאבק של 11 שנים, שכלל שימוש באמצעים שונים ובערכאות שונות, נשא פרי והיא הצליחה לזכות בכל מה שמגיע לה - קיבלה גט מבעלה הסרבן, זכתה לקבל תשלומי מזונות ואף לקבל את חלקה ברכוש המשותף. המאבק של ל' היה קשה וממושך ובסוף הושגו המטרות, אך סיפורה הוא אחד מיני רבים, ולא כל מסורבת גט מצליחה לרתום נכונה את האמצעים העומדים לרשותה ולזכות בפתרון המיוחל למצבה. המאבק של מסורבות הגט בבעל הסרבן ולא פעם גם ברשויות המדינה הוא קשה, ממושך ומורכב אך בהחלט אפשרי. 

מי נחשבת למסורבת גט?

על פי הלכה היהודית, נישואים בין יהודים מסתיימים בהסכמה כאשר הבעל נותן גט לאשה. כאשר אין הסכמה של הבעל יש בעיה ולא ניתן לממש את הגירושין, לסיים את הנישואין, ולאפשר לבני הזוג להמשיך בחייהם, ולמשל להינשא לבן זוג אחר או אפילו לקיים עם אחר קשרי אישות מבלי לעבור על ציוויים דתיים חשובים. כך, למשל, מסורבת גט שתקיים יחסי מין עם אחר שאיננו בעלה תיחשב לנואפת, ושני אלה לא יוכלו להינשא גם כשהיא תתגרש. 

משום שעל פי ההלכה הגט הבעל חייב לתת את הגט מרצונו, לרצון הבעל חשיבות רבה, ויש להיזהר ולא לכפות עליו את מתן הגט, שכן כפיה כזו יכולה להפוך את הגט לגט מעושה שהוא פסול. הצורך מחד לטפל באשה, הקרבן, ולשחרר אותה מהכלא שבעלה כופה עליה, ומאידך לא לכפות על הבעל לתת את הגט ועדין לשמור על אלמנט של רצון חופשי, הוא צורך מורכב שמקשה מאד על ההתמודדות עם סרבני גט, ולאלה, למעשה, יש הרבה כוח בידיים ואמצעי סחיטה יעיל במיוחד. 

משום שעל פי ההלכה הגט הבעל חייב לתת את הגט מרצונו, לרצון הבעל חשיבות רבה, ויש להיזהר ולא לכפות עליו את מתן הגט, שכן כפיה כזו יכולה להפוך את הגט לגט מעושה שהוא פסול

 

איך ניתן להתמודד בעל שמסרב לתת גט? כיצד יכולה לפעול מסורבת גט?

מסורבת גט חייבת לקבל ייעוץ משפטי איכותי מעורך דין מומחה בעל ניסיון שידע להשתמש באמצעים שהחוק העמיד לרשות הנשים העגונות. עורך הדין יבחן את המצב, ויפעל בדרכים מתאימות כאשר המטרה המרכזית היא לקבל פסק דין המורה על חיוב הבעל בגט, כשבפועל יש לנסות לחייבו לתת את הגט המיוחל.

כיצד מקבלים פסק דין הקובע שיש לחייב את הבעל במתן גט?

פסק דין שכזה הוא פסק דין הקובע כי לאשה יש זכות להתגרש, כלומר יש לה זכות לדרוש גט מהבעל. כדי לזכות בפסק דין זה יש להוכיח קיומן של עילות המצדיקות קביעה כזו כשהעילות מגוונות. כך, למשל, מצב בו התברר לאחר הנישואים שלגבר יש מומים פיזיים שהסתיר, וכן במקרה בו הגבר עקר, ובני הזוג לא מצליחים להביא ילדים כבר עשר שנים, או בשלל מקרים בהם  יש דופי בהתנהגותו של הבעל. זה יכול להיות מצב בו הגבר מכה, לא מפרנס את האשה, בוגד בה ועוד. 

במקרה של ל', העילות כללו את העובדה שהבעל היה שרוי במצב נפשי קשה שגרר התעללות נפשית באשה; ואף נהג כלפיה באלימות, לרבות, כפיית יחסי מין; העובדה שבני הזוג כועסים האחד על השני (מרירות הצדדים זה בזה); והעובדה שנישואיהם לא ממומשים, והם למעשה חיים בפירוד ממושך של למעלה ממספר שנים ואין עוד סיכוי לשלום בית.
קבלת פסק דין כזה הוא הישג, אלא שגם אז לא תמיד הוא מניב תוצאה מעשית ועל אף קיומו הבעל מסרב לשתף פעולה וממשיך לסרב להתגרש מהאשה.

מה עושים במצב כזה בו הבעל לא מכבד את פסק הדין?

זה בדיוק מה שקרה בעניינה של ל' ולמרבה הצער קורה גם במקרים רבים אחרים. בשלב זה יש לפעול למימוש פסק הדין ולנסות להוביל את הבעל הסרבן לתת גט לאשתו. לשם כך עורך הדין ישתמש באמצעים שונים, וינסה בחכמה להניע הטלת סנקציות על הבעל הסרבן. ישנן סנקציות שניתן להטיל, אך לא תמיד מטילים אותן בשל החשש לפגוע ברצונו החופשי של הבעל ולהוביל ליצירת גט מעושה פסול. הכלל ההלכתי שלפיו פועלים הוא: "מכים אותו עד שאומר רוצה אני". כלומר, יש להפעיל עליו סנקציות חמורות, אבל לא כאלה שיגרמו לשלילה מוחלטת של זכות הבחירה של הבעל. הסנקציות שניתן להטיל על הבעל הסרבן כוללות:

מזונות עונשיים: פסיקת מזונות אשה נגד הבעל. זהו אמצעי בו נעשה שימוש במאבקה של ל' והוא הסתבר כיעיל.

מניעת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי: במקרים מסוימים ניתן לנסות ולמנוע העברה של קצבאות אותן זכאי מלקבל הבעל מהמוסד לביטוח לאומי.

מניעת רישיון נהיגה. 

עיכוב יציאה מן הארץ.

מניעה מלהיבחר למשרה על פי דין.

איסור ניהול חשבון בנק.

איסור על החזקת דרכון.

הרחקות דרבנו תם: זוהי שורה של סנקציות שיעילות בקרב בעלים מהמגזר הדתי שחיים בקהילה דתית, אשר יכולים להיות מושפעים מהסנקציות הללו שכוללות נידוי חברתי של הבעל, איסור לאפשר עלייתו לתורה, איסור לצרפו למניין, מניעה ללמדו תורה, סירוב למול את בניו ועוד. 

סנקציה אפשרית נוספת במקרים מסוימים היא - מאסר וכליאה של הבעל הסרבן.  

 

במקרה של ל', משרד הח"מ יזם נקיטת הליכים שונים נגד הסרבן במטרה להביאו לתת לה גט. בין הסנקציות שהוטלו עליו היו: איסור לדבר איתו, איסור לשאת ולתת עמו, איסור לבקרו בביה"ח, איסור להושיבו בבית הכנסת, איסור להעלותו לתורה. בהמשך גם הוטלו עליו צווי הגבלה שונים שכללו סנקציות אזרחיות, ביניהן, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו למניעת אחזקת רישיון נהיגה, צו האוסר פתיחת וניהול חשבון בנק, איסור אחזקת כרטיס אשראי ועוד. לימים ההליכים הוחרפו, ועל הבעל הוטלה חובת תשלום מזונות אשה.

למרבה הצער, דבר לא עזר והסרבן עמד בשלו ואף לא העביר תשלומי מזונות האשה ומזונות הילדים שנפסקו לו. בשלב זה משרד הח"מ הגיש בקשה למאסר הבעל עד למתן גט, וכשהבקשה נתקבלה והבעל הושם במאסר, הוא הסכים ונתן את הגט. גם המאבק לגביית חוב המזונות וקבלת רכוש שהגיע לל' הסתיים בהצלחה, וכיום היא גרושה, בעלת זכויות בדירה וממשיכה לגבות את מזונותיה מהבעל לשעבר תוך שמיצתה את כל זכויותיה.