• תגיות:
3.9 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 7)
הפטר חייב בהליכי פש"ר - האם גם מחוב מזונות?

סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 קובע כי: "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה: ...חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".
פסק דין חדש שיצא תחת ידו של כבוד השופט דורון חסדאי מבית המשפט המחוזי בת"א, סוקר  את ההלכות הנהוגות בנושא חשוב זה, ומציג את השיקולים להפטר חייב, גם מחוב מזונות.

בקשת החייב: להחיל את צו ההפטר גם על חוב מזונות

המדובר בחייב כבן 64 נגדו ניתן צו כינוס ביום 11.05.11, כאשר עוד ביום 12.09.14 ניתן לזכותו צו להפטר מכל חובותיו שנוצרו טרם צו הכינוס, למעט חוב המזונות כקבוע בסעיף 69 לפקודה.
החייב הגיש בקשה להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות אותו הוא חב לביטוח לאומי (אשר שלם ככל הנראה את מזונות הילדים לגרושה במקום החייב שהיה חסר אמצעים) בסך כ-200,000 ש"ח.

במדובר בחייב כבן 64, מצבו הרפואי בכי רע, גרוש ואב ל-4 ילדים בגירים בני 30-42, כאשר תיק ההוצאה לפועל נגדו בגין אי תשלום המזונות, נפתח עוד בשנת 1990 והכנסתו החודשית היחידה הינה מקצבת הבטחת הכנסה בסך של כ-2,000 ש"ח לחודש.

המוסד לביטוח לאומי: אין לפטור את החייב ממזונות

המוסד לביטוח לאומי התנגד כמובן לבקשה, וטען כי הסכמה לפטור את החייב מחוב מזונותיו, תפגע בתכלית של ההגנה על האינטרס של הזכאים למזונות, באינטרס הסוציאלי שבבסיס החוק ותעודד חייבים להימנע מתשלום המזונות, בידיעה שהמוסד לביטוח לאומי ישלם זאת במקומם וכך תפגע גם קופת המדינה (לטענת המוסד לביטוח לאומי, היקף חוב המזונות כלפיו עומד על סך של כ-4.8 מיליארדי שקלים).
לטענת המוסד לביטוח לאומי, ככל שאין בידי החייב לשלם את חובו, הרי שבמסגרת ההוצאה לפועל יקבע תשלום ההולם את יכולת ההחזר שלו.

ההלכות המשפטיות - שיקול דעת לביהמ"ש לעניין ההפטר ויישומו

כאמור, פקודת פשיטת הרגל החריגה בסעיף 69(א)(3) את חוב המזונות מצו ההפטר, אך העניקה לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין ההפטר מחבות זו ואופן ישומו.
בית המשפט קבע כי, בראשית הדרך, לא נהגו בתי המשפט של פש"ר לעשות שימוש בסמכותם זו, כאשר בהתאם להלכות המקובלות בעניין, הופנו חייבים אשר ביקשו להחיל את צו ההפטר אף על חוב מזונות - לבית משפט לענייני משפחה (זאת, להבדיל מפניה להוצאה לפועל לעניין הפחתת סכום החיוב). לעניין זה ר': ע"א 2920/01 אברהם הראל נ' כונס הנכסים הרשמי [ניתן ביום 27.02.2003]; ע"א 6810/05 אברהם בר הראל נ' כונס הנכסים הרשמי [, ניתן ביום 23.10.2006 וביום 6.11.2006] המאשרר את קביעת בית המשפט המחוזי במסגרת פש"ר 646/96 מיום 7.7.2005. 

בפסיקה עדכנית יותר נקבע, כי הסמכות להפטר חוב מזונות מוקנית לבית המשפט של פש"ר. כך למשל ראו את סיפא דבריו של כבוד ס.נ השופט ריבלין בפסק הדין במסגרת ע"א 1003/09 יוסף מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 04.01.2010): "אמנם, סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 מורה כי צו הפטר אינו מפטיר חייב מחבות לפי פסק-דין שניתן בתובענת מזונות, אולם הוראה זו כפופה לשיקול-הדעת של בית-המשפט והיא הנותנת, שבמקרה זה, ראוי בשלב זה שלא לסגור את הדלת בפני המערער ולאפשר בחינה מעמיקה של עניין זה בבוא העת".כן בסיפא דבריה של כב' השופטת חיות במסגרת רע"א 3898/12 מאיר לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי [ניתן ביום 30.08.2012]. 

ביום 18.11.2012 במסגרת רע"א 3050/12 ‏ פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו כתב כב' השופט נ. הנדל את הדברים הבאים לעניין סעיף 69 לפקודה: 

"סעיף זה קובע כי צו הפטר היוצא מלפני בית המשפט - איננו חל על חוב מזונות פסוק, אלא אם יורה בית המשפט אחרת. יובהר כי הסעיף מתייחס ל"בית משפט", כאשר הכוונה היא לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לפשיטות רגל (ראו סעיף 1 וסעיף 172 לפקודה). עולה מכאן שהסמכות לקבוע את מעמדו של חוב המזונות, לאחר מתן ההפטר, מסורה לבית המשפט לפשיטות רגל. בית המשפט רשאי להורות כי חוב המזונות ייוותר על כנו. הוא רשאי להורות כי חוב המזונות ייכלל בהפטר. האם רשאי בית המשפט להעביר את ההכרעה בנושא לידי בית המשפט לענייני משפחה, כפי שנעשה בענייננו? החוק איננו מזכיר מצב שבו בית המשפט לפשיטות רגל "החליט שלא להחליט" בנושא המזונות, והעביר את סמכות ההחלטה לבית משפט אחר. דעתי היא שבית המשפט לפשיטות רגל איננו מוסמך להעביר את סמכות ההחלטה בנושא המזונות לידי בית המשפט לענייני משפחה...".

ביום 02.09.2013 ניתנה הכרעתו של בית המשפט המחוזי בעניין, במסגרת פש"ר 1253/06  גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי  (להלן: "עניין גמזו"). במסגרת הכרעתו, איזן בית המשפט בין השיקולים השונים המנחים אותו בדיון בסוגיה, ובהם החשיבות שבפתיחת דף חדש בחיי החייב תוך בחינת תום ליבו ונסיבות חייו מחד, לבין אינטרס הנושות לקבל את כספן מאידך, תוך שהוא עומד על כך כי חלוף הזמן יש בו כדי לאיין את מעמדו הגבוה של חוב מזונות ולהפכו לחוב "רגיל", כמו גם להקהות מעוקצו ככלל. 

וכך נקבע: "בסוגיות אלו יש חשיבות לתום ליבו של החייב אשר נבחן בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה לצו כינוס, בקשר לדרך היווצרות החובות, וכן בנוגע לתקופה שלאחר הגשת הבקשה לצו כינוס, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ר' למשל ענין בלום לעיל והאסמכתאות הרבות המובאות שם). במסגרת האיזון שמבצע בית המשפט יובאו בחשבון גם נסיבות אישיות...".

ביום 03.05.2015, במסגרת ע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו), אושרר פסק הדין בעניין גמזו, מטעמי בית המשפט המחוזי דשם. 

בין לבין, ביום 29.01.2014 ניתן פסק דינו של כב' השופט י. עמית, במסגרת רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (29.01.2014) (מותב יחיד), (להלן: "עניין קצקה"). במסגרת פסק הדין העניק בית המשפט העליון הפטר לחייב מחוב מזונות. באותו המקרה (בדומה לנסיבות התיק דנן) חוב המזונות התגבש אל מול המוסד לביטוח לאומי, שכן, משלא שלם החייב את מזונות ילדיו, נכנס המוסד לביטוח לאומי בנעליו מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972, שלם את מזונות הילדים וזקף את חוב החייב כלפיו. המוסד לביטוח לאומי ביקש לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מדי חודש. 

אין ספק, שייחוד ההליך להפטר מחוב מזונות, לבתי המשפט של פשיטת הרגל, מאפשר לבית המשפט "מבט על" ופרספקטיבה שלמה על ההליך (בניגוד לבית משפט לענייני משפטה שידון רק בנושא המזונות) ומתן צווי הפטר גם מחוב מזונות, תוך שקילת השיקולים האמורים, יהא נפוץ יותר ויותר בעתיד לבוא

 

הפטר מלא בשל נסיבות אישיות

בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו לגילו של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח לפני כ-30 שנה; גילו של הזכאי למזונות, אשר הינו בן 34; גילו של החייב אשר עמד על 62, מצבו הרפואי של החייב אשר מוכר על ידי המדינה כנכה 100%; ומצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב מתקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד. כן עמד בית המשפט העליון על כך שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל קיבל המוסד לביטוח לאומי דיבידנד בסך של 10,000 ₪. 

ביהמ"ש קבע, כי: "עסקינן בחייב מבוגר אשר מתקרב לגיל היציאה לגמלאות,  מצבו הבריאותי אינו שפיר, ואשר כאמור, סך כל הכנסותיו עומד על הסך של כ- 2,000 ₪. כמו כן חוב המזונות הינו חוב ישן, ילדי החייב הינם מבוגרים, כאשר הקטן שבהם הינן כבן 30, ומעיון בתיק עולה כי לא אותר חוסר תום לב ביצירת החובות".

מהם השיקולים הכללים להפטר גם מחוב מזונות כעולה מפס"ד?

1. גילו של החייב ויכולת ההחזר החודשי שלו (ככל שהחייב מבוגר יותר ויכולת  ההחזר שלו מועטה יותר, סיכויי הבקשה גדלים).

2. מצבו הבריאותי של החייב (ככל שמצבו הבריאותי קשה יותר, יכולת ההחזר שלו נפגעת וסיכויי הבקשה גדלים).

3. הימשכות ההליכים לגביית חוב המזונות וגיל הילדים (ככל שהחוב ישן יותר וככל שגילם של ילדי החייב מבוגר יותר כך שאינם נזקקים יותר למזונות, סיכויי הבקשה גדלים).

4. תום הלב ביצירת החובות (במידה והחובות נוצרו בתום לב, סיכויי הבקשה גדלים).

אין ספק, שייחוד ההליך להפטר מחוב מזונות, לבתי המשפט של פשיטת הרגל, מאפשר לבית המשפט "מבט על" ופרספקטיבה שלמה על ההליך (בניגוד לבית משפט לענייני משפטה שידון רק בנושא המזונות) ומתן צווי הפטר גם מחוב מזונות, תוך שקילת השיקולים האמורים, יהא נפוץ יותר ויותר בעתיד לבוא.

 

פש"ר (ת"א) 1308-01-11 מיכאל וקנין נ' מיכה צמיר (נאמן), (ביום 07.06.16).