3.7 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)
משפט שלמה המודרני - מאבק על משמורת ילדים

כשזוג הורים מנהל מאבק משמורת, כל המעורבים נפגעים. אמנם אין מחשבה על חלוקת הילדים כמו במשפט שלמה, אך חלוקת הזמן והנדידה בין הבתים פוגעת מספיק כשלעצמה. כשבני הזוג לא מצליחים להסכים בדבר המשמורת על ילדיהם המשותפים ורותמים את נוכחותם כנשק כנגד ההורה השני, הפגיעה היא גדולה אף יותר. מכאן, שבני זוג השוקדים על ההסכמות ביניהם חייבים לעשות כל מאמץ כדי להכריע בעניין משמורת הילדים ללא הזדקקות לביהמ"ש, ולשם כך עליהם להצטייד בכמה שיותר מידע, לאפסן את האגו והרגשות הקשים בבית, להסתייע בייעוץ של עורך דין ולחשוב תמיד על טובת הילדים.

מהי משמורת ילדים?

משמורת ילדים היא כותרת להסדרת כל נושא האחריות על הילדים לאחר גירושי הוריהם. הכרעה בעניין משמורת ילדים משמעה שלוש קביעות מרכזיות: האחת, מיהו ההורה המשמורן? זהו ההורה שעליו תוטל המלאכה המרכזית של הטיפול בילדים; השנייה, מהם הסדרי הראיה - כיצד יחולקו זמני השהייה עם הילד בין ההורים; והשלישית- תשלום המזונות: מהו סכום המזונות שישולם להורה המשמורן עבור גידול הילדים. סוגית המזונות היא אמנם סוגיה בפני עצמה, אולם הכרעה בה תלויה בשאלות המשמורת והסדרי הראיה.

מהם המודלים של משמורת ילדים הקיימים בישראל?

מודל נפוץ הוא מודל של הורה משמורן אחד. לרוב מדובר באם המקבלת משמורת על הילדים, ואב שרואה אותם באופן קבוע ומעורב בחייהם בהתאם להסדרי ראיה שנקבעים מראש. הסדרי הראיה נקבעים על ידי בני הזוג, והם יכולים להיות מצומצמים או נרחבים לפי החלטת ההורים. במודל זה האם מקבלת מזונות מהאב.

מודל נפוץ שני הוא משמורת משותפת - שני ההורים הם משמורנים של הילדים, והסדרי הראיה יכולים להיות נרחבים או מצומצמים. גם במודל זה האם מקבלת מזונות מהאב אם כי בשיעור מופחת. 

מה ההבדל בפועל בין משמורת בלעדית למשמורת משותפת?

בפועל ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת חד הורית עם הסדרי ראיה נרחבים איננו גדול. באופן מעשי, למרות היותה של האם משמורנית, היא לא יכולה להעביר את הילד למקום מגורים מרוחק ללא הסכמת האב, היא גם לא יכולה להעבירו לזרם חינוך אחר, וניתן להגביל את שליטתה בילד באמצעים שונים. אמנם יש לה שליטה גדולה יותר בחיי היום יום של הילדים, אבל כשהסדרי הראיה נרחבים, והאב מאד מעורב בחיי הילדים, השליטה כמעט שווה. ההבדל המרכזי בין שני המודלים הוא למעשה כלכלי- גובה המזונות שיוטלו על האב, כאשר במקרים של משמורת משותפת הם קטנים באופן משמעותי. 

כיצד ניתן להכריע בסוגיית משמורת הילדים ולבחור מודל משמורת?

כמו בכל הסוגיות, גם לגבי סוגיית משמורת הילדים, בני הזוג יכולים להכריע בעצמם ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, מה יהיו הסדרי הראיה ומה יהיה גובה דמי המזונות. למרבה הצער, בפועל זוגות רבים מתקשים לנסח הסכמות, ורבים מהם משתמשים בילדים כאמצעי לסחיטה: ישנם מקרים של אמהות שמרגישות בעלות על הילדים ורוצות למנוע קשר עם האב מתוך נקמה, כעס, חוסר יכולת לשחרר ולסמוך על האחר או בשל מוטיבציה כלכלית ורצון להגדיל את שיעור המזונות. ישנם מקרים בהם אבות שאין להם שום יכולת לגדל את הילדים סוחטים את האם, ומנסים להגיע להסדר של משמורת משותפת כדי לצמצם את שיעור המזונות. 
במקרים כאלה נכנס ביהמ"ש לתמונה, מכריע לגבי סוגית המשמורת, ובודק ככל יכולתו מהו מודל המשמורת שראוי להיות מיושם במקרה הנדון.

 

חשוב לציין, כי בשנים האחרונות יש מעבר ממשמורת האם למשמורת משותפת - האבות המודרניים יותר מעורבים, פעילים בחיי ילדיהם ולא מוכנים לוותר על משמורת ועל היותם הורה מרכזי

כיצד ביהמ"ש מכריע בסוגיית משמורת?

השיקול המרכזי הוא טובת הילדים וזהו המבחן העיקרי. את המבחן הזה ממלאים בתוכן כל מיני מבדקים הבוחנים מאפיינים שונים. ביהמ"ש משתמש ב"שליחים מקצועיים”, כגון: עובדים סוציאליים ומכוני הורות שבוחנים את המסוגלות ההורית של כל אחד מבני הזוג, את טיב היחסים בין ההורה וילדיו, את טיב היחסים בין ההורים עצמם, צרכי הילד (האם הוא יונק, האם הוא יכול לישון ללא אימו, האם האב מכיר את התנהלות הילד ויכול לתת מענה לצרכיו בסיטואציות מסוימות וכד'), האינטרסים של הצדדים (האם רצון האב במשמורת אמיתי או שמא זה אמצעי סחיטה, נקמה או צמצום שיעור המזונות) ועוד. 

היחסים בין ההורים משפיעים על ההכרעה - הורים שלא מסתדרים ביניהם לא יוכלו לגדל את ילדיהם במשמורת משותפת. גם גיל הילדים משפיע - בישראל קיימת חזקת הגיל הרך לפיה חזקה כי ילדים עד גיל 6 יגדלו אצל אימם אלא אם יוכח כי עדיף להם במשמורת משותפת או במשמורת האב.

חשוב לציין, כי בשנים האחרונות יש מעבר ממשמורת האם למשמורת משותפת - האבות המודרניים יותר מעורבים, פעילים בחיי ילדיהם ולא מוכנים לוותר על משמורת ועל היותם הורה מרכזי. אם בעבר אב גרוש היה בבחינת "כספומט" שמעניק לילדיו בטחון כלכלי ומעט תמיכה מרחוק, הרי שהיום האבות דורשים יותר ובתי המשפט מיישרים קו עם מגמה זו. הביטויים למגמה זו מגוונים: ישנן הצעות חוק השואפות לבטל את חזקת הגיל הרך, וישנן פסיקות הקובעות משמורת משותפת ומזונות מוקטנים. הפסיקה בשנים האחרונות קובעת, כי שיעור המזונות במקרה של משמורת משותפת יופחת בכ-25%-50% ואף היו פסיקות מרחיקות לכת שקבעו כי לא ישולמו בכלל דמי מזונות.

בשורה התחתונה חשוב מאד לא להגיע למצב בו ביהמ"ש הוא שיכריע את גורל הילדים - ההורים יודעים הכי טוב מה נכון לילדיהם וכשסוגיית משמורת מגיעה לפתח ביהמ"ש, הפגיעה בהורים ובילדים עצומה. תיקי משמורת הם תיקים מורכבים, הצדדים משקיעים הון רב, המשאבים הנפשיים והפיסיים הנדרשים מהם אדירים, ההכרעה לוקחת שנים רבות במהלכן ההורים סובלים, רבים, נתקעים ולא ממשיכים הלאה, והמתח ביניהם מחלחל לילדים. מחקרים פסיכולוגיים מוכיחים שגירושים "קשים ומלוכלכים" שחושפים את הילדים למאבקים בין ההורים פוגעים בנפש הילדים הרבה יותר מגירושים "חלקים" שמוכרעים במהירות וביעילות. אז לפני שתתחילו להלחם זכרו את זה, וחשבו על הילדים.