3.4 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 19)
מהן הסיבות מוצדקות להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ?

צו עיכוב יציאה מן הארץ (stay of exit order) נפוץ במהלך גירושי בני זוג, ומטרתו היא למנוע את יציאת בן הזוג שכנגדו מוצא הצו מן הארץ או את יציאת הילדים. בדרך כלל, צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת הליך גירושין מוצא לבקשת צד אחד כאשר ישנו חשש שבן הזוג יברח עם הילדים הקטינים או כאשר בן הזוג לא משלם דמי מזונות וכד'.

צו עיכוב יציאה מן הארץ ניתן גם נגד כל אדם שנמצא בהליך פשיטת רגל, וכן לבקשת זוכה בהליך הוצאה לפועל.
יש לדעת, כי עיכוב יציאה של אדם מן הארץ מהווה למעשה פגיעה בחופש התנועה שלו, ועל כן פגיעה זו תיעשה במשורה ורק ע"פ החוק והתנאים הספציפיים הקבועים בו.

גירושין

כאשר קיים חשש כן ואמיתי שאחד הצדדים ינסה לברוח מהארץ במהלך הליך הגירושין, הצד השני יכול לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו. לבריחה מן הארץ יש השלכות רבות, כגון: הותרת אשה עגונה (במקרה שמדובר בבעל שברח), ועל כן יש חשיבות להוצאת הצו במקרים כאלו.

במקרים שבהם הבעל/הגבר לא משלם את המזונות שנפסקו בבית המשפט/בבית הדין, האשה יכולה להגיש נגדו תביעה בלשכת ההוצאה לפועל. אם ראש ההוצאה לפועל חושב, שהגבר עלול לברוח מהארץ, ולהשאיר את האשה והילדים ללא מזונות, הוא יכול, בהתאם לחוק, להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

ועוד בעניין זה, צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים הוא צו נפוץ במסגרת הליך גירושין. זאת, משום שעיכוב יציאתם מן הארץ של הקטינים נועד למנוע ניסיון של הורה זה או אחר להרחיק את הקטין מההורה השני. במקרה שהורה ינסה להוציא את בנו הקטין מהארץ במהלך ההליך המשפטי ללא קבלת רשות מההורה השני, הדבר עלול להיחשב כניסיון לחבל בהליך המשפטי שמתקיים בין הצדדים.

באשר לתוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ, יש לדעת כי הצו תקף למשך שנה מיום שהומצא לידי האדם שכנגדו הצו הוצא. יחד עם זאת, ההורה שהצו הוצא נגדו רשאי להגיש התנגדות לביהמ"ש בה הוא יפרט מדוע הוא חושב שאין להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. אדם שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ מנוע בעיקרון לצאת מן הארץ. אולם, לפעמים ביהמ"ש מאפשר לו לצאת לחו"ל בתנאים מסוימים ותוך הפקדת ערבות מתאימה.

צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינים הוא צו נפוץ במסגרת הליך גירושין. זאת, משום שעיכוב יציאתם מן הארץ של הקטינים נועד למנוע ניסיון של הורה זה או אחר להרחיק את הקטין מההורה השני

הוצאה לפועל

כאשר לראש ההוצאה לפועל יש יסוד סביר להניח, שהחייב עומד לצאת מהארץ מבלי לפרוע את חובו או מבלי להבטיח את פירעון החוב, הוא רשאי להורות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת הדרכון שלו. צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן במסגרת הליכי הוצאה לפועל ע"פ בקשת הזוכה בתיק.

ע"פ החוק, במקרה שבו ראש ההוצאה לפועל נתן צו תשלומים, לפיו החייב ישלם את חובו לזוכה בתשלומים, לא יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב, אלא אם ראש ההוצאה לפועל שוכנע, כי יציאתו של החייב מהארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. אם החייב מסרב להפקיד את הדרכון שלו, ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על מעצרו עד להפקדה למשך 7 ימים לכל היותר.

כפי שהוזכר לעיל בהקשר של הליך גירושין, ראש ההוצאה לפועל מוסמך להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערובה, כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין. אם אכן הוחלט כך, ראש ההוצאה לפועל יקבע ערובה כספית, אותה יפקיד החייב כאשר יצא מן הארץ.

צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא במסגרת הליכי הוצאה לפועל יהיה תקף למשך שנה. לאחר מכן ניתן יהיה לחדשו.

פשיטת רגל

בעיקרון, צו עיכוב יציאה מהארץ מוצא באופן אוטומטי נגד כל חייב שמתנהלים נגדו הליכי פשיטת רגל, והוא נדרש להפקיד את דרכונו. מועד הטלת הצו הוא בסמיכות לאחר מתן צו הכינוס במסגרת הליכי פשיטת הרגל. צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא במסגרת הליכי פשיטת רגל יהיה בתוקף עד למתן צו הפטר (אשר פוטר את פושט הרגל מחובות העבר) או ביטול צו הכינוס בהוראות בית המשפט.

----------------------

הערת מערכת:

לאחרונה (20.9.2016) ניתן פסק דין בביהמ"ש המחוזי בת"א בשבתו כביהמ"ש לערעורים אזרחיים, בו הערעור התקבל (באופן חלקי) באשר לעיכוב יציאת המשיב (הגרוש) מהארץ.
כב' השופט שאול שוחט קבע, כי צו עיכוב היציאה מהארץ יוסר כנגד הפקדת 100,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, ובנוסף כנגד חתימת המשיב על כל ייפוי כח שיתבקש ע"י המבקשת.

ביהמ"ש בחן בפסק הדין את הזכויות החוקתיות הרלוונטיות לעניין, וקבע כי הוא לא שוכנע, כי בהחלטת ביהמ"ש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ למעשה 'נסתם הגולל' על תביעת האשה, וכי היא לא תוכל לקבל את הזכויות הקנייניות המגיעות לה.

עוד נקבע, כי זכותו של המשיב לצאת את הארץ איננה זכות מוחלטת, והיא יכולה לסגת בפני זכויות חזקות יותר. יחד עם זאת, "בהעדר ראיות משכנעות מצד המבקשת לכך שיציאת המשיב מן הארץ תביא לסיכול ההליך המשפטי... נחה דעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב", נכתב בפסק הדין.

(רמ"ש 25235-07-16 מ.ב.צ נ' ש.ב.צ.)