שטח ציבורי על חשבון שטח פרטי בקיבוץ - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • בטי

    נשלח ע"יבטי 20:32, 4 במאי 2014

    שלום רב. בקיבוץ שלי מתבצע עכשיו הליך שיוך דירות. השטח אותו אני מקבל הינו קטן מהמקובל בגין אנדרטה הנמצאת בצמוד לשטח שלי. השטח הוגדר שטח ציבורי. מי בעל הסמכות לקבוע בקיבוץ שטח כציבורי? איך ניתן לערער על החלטה זו? תודה מראש

    השב
  • 21:26, 5 במאי 2014

    שלום רב!
    גלעד-הנצחה ראוי להתייחסות מיוחדת, ולייעוד סביבתו הקרובה כשטח ציבורי גם מבחינת דיני התכנון והבנייה. מי שחצרו גובלת בשטח כזה, יוכל לברר במזכירות היישוב, או ישירות במשרדי רשויות התכנון שבתחומן מצוי היישוב, מהם גבולותיו המדויקים של השטח הציבורי המאושר.
    שאלה אחרת היא, האם המגרש הגובל בשטח הציבורי, אשר נפגע בערכו עקב כך, יועד למקבלו תוך מודעותו לצמצום שטח מגרשו, או לפחות על-פי הגרלה בה היה נוכח. אם הפגיעה הינה ממשית, ולמגרש המדובר אין יתרון המאזן את הפגיעה ( לפחות במקורב ) – ראוי לבחון פיצוי מתאים, בנסיבות המקרה. זאת – גם אם הקמת האנדרטה נעשתה לפני הליכי השיוך; קל-וחומר, אם נעשתה במהלכם.
    פנייה בנושא למזכירות או לוועדת-קיבוץ מתאימה, אמורה לזכות לבחינה עניינית; בהעדר פתרון - מוצע לנסות לגייס דעת-רוב באסיפת-חברים, טרם פנייה לגורם חיצוני כלשהו, אם אכן הפגיעה הינה ממשית, ובידי הקיבוץ אפשרות סבירה לפיצוי בגינה.

    תגובה
  • 18:39, 7 במאי 2014

    מודה לך על תשובתך.
    הגלעד נמצא במקום זה כ-60 שנה.
    עברנו לבית הזה לפני כ-40 שנה, ברור שבתקופה זו לא נעשו חישובים כלכליים.
    השטחים לשיוך הם 500 מ"ר. השטח שלנו ללא הגלעד הוא 380.
    לא הוזכרה בפנינו האופציה לפיצוי כך שנצטרך להלות את זה בעצמינו.
    איזה סוגים של פיצוי ניתן לדרוש מקיבוץ?

    השאלה היא מי הוא הגורם הקובע שהשטח הוא ציבורי ו/או מה התיחום שלו?
    הוצע לי לקיים פגישה עם הועדה לשימור אתרים בקיבוץ.
    האם לועדה הזו יש סמכות לקבל החלטה לצמצם את שטח הגלעד?

    בברכה

    תגובה
  • 22:00, 8 במאי 2014

    שלום רב!
    מי שמתגורר שנים רבות בצד גלעד שהוקם קודם לכן, ובמסגרת הליכי-שיוך בקיבוצו מיועד לו, עקב כך, שטח של 380 מ"ר במקום 500 מ"ר – עדיין זכאי לבחינת אפשרות כלשהי של פיצוי, על בסיס עקרון השוויון; זאת – במיוחד אם הליכי השיוך יביאו לצמצום בשטח המוחזק בפועל על-ידי החבר כחצר-ביתו, ואם למיקום הבית אין יתרון-מאזן.
    בחינת הנכונות והאפשרויות של הקיבוץ – בעזרת כל גורם מתאים שיוצע לכך.

    כל האמור בתשובה הקודמת – עומד בעינו. עם זאת, במקרה המיוחד המתואר בשאלה, מוצע לבחון גם אפשרות של "הרחבת" חצר-הבית, ע"י יצירת שותפות מוסכמת של חלקי-חצרות עם חברים-שכנים - ליצירת חצר חיצונית גדולה ומשותפת, בצד חצר פנימית ייחודית לכל בית.

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.