חוקיות החלטה של האגודה - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • עודד אשכנזי

    נשלח ע"יעודד אשכנזי 23:03, 27 ביוני 2014

    בקיבוצי יש שתי אגודות (אגש"ח שהוא קיבוץ ישן ואג"מ שהוא אגודה משותפת של תושבי ההרחבה והקיבוץ. לאחרונה פורסם מכרז הנוגע לניהול משותף של תחומי הנוי בישוב -אלו שבאחריות האג"מ ואלו של הקיבוץ הישן. לדברים קדמו החלטות קודמות של שיתוף פעולה שהופרו חד צדדית בידי האג"מ. ,הדברים גררו דרישה חתומה כחוק לדיון נוסף שלא כובדה בזמנו על ידי ההנהלות ,בעקבות כך הוגשה תלונה לרשם. השבוע החליטה אסיפת האג"שח לאשר הסכם לניהול משותף של תחומי הנוי בישוב (בכפוף לתנאים) מיד אחרי האסיפה נודע כי צוות המכרזים שאושר באסיפה קיבל החלטתו זמן רב לפני קיום האסיפה ולא חשף את העובדה הזו בזמן האסיפה ובזמן שהתקים משא ומתן עם גורמים שהיו חלק מגיבוש ההסכם , בנוסף התברר שישיבת הועד שבה הוחלט להעלות לאסיפה את ההסכם התקיימה ללא רוב חוקי. סופם של הדברים : הסתימה עבודתו של קבלן מוערך שעבד איתנו שנים רבות אך היה נתון להתנכלויות (הקבלן ערבי) על רקע רצונו של תושב ההרחבה לרשת מקומו-הצעתו של הקבלן היתה הזולה ביותר הוא בעל יכולות מוכחות., והוא מקובל על רוב תושבי הישוב. כנגד הדברים נאספו חתימות הדורשות להביא לדיון חוזר באסיפת האגש"ח ולהתנות את ההסכם עם האג"ם בהשארתו של הקבלן. שאלות: 1. האם מכרז שהתפרסם תחת שם "הקיבוץ" כפוף לדיני מכרזים , האם חיב צוות המכרזים לפרסם נימוקיו להכרעתו בפני הציבור (לפי דרישה) ? 2. האם מכרז שכזה כפוף לדינים החלים גם על הועד המקומי (חלק מתקציב הנוי בא מתקציב הועד המקומי , החלק האחר ממיסי האגודות) ? 3. האם ניתן לטעון כי הסתרת מידע על הכרעה מוקדמת של צוות המכרזים עוד טרם אושרה פעולתו ע"י האסיפה פוסלת החלטתו. ? 4. האם אי חוקיות החלטת הועד באין מנין חוקי יכולה לפסול החלטת אסיפה שהסתמכה עליה ? בתודה מראש .עודד אשכנזי

    השב
  • 07:36, 29 ביוני 2014

    שלום רב!
    במערכת האירועים הסבוכה המתוארת בפנייה, מוטב אולי להקדים את ההערות הכלליות וההצעות המעשיות, אשר לאורן ייבחנו יתר הדברים שבתשובה זו:
    א) נושא של נוי וגננות ביישוב שיתופי, הוא עניין מובהק לשיתוף-פעולה בין קהילת התושבים הוותיקים לקהילת המשתכנים החדשים. עם זאת, אסור כי נושא זה יהווה מקור למחלוקות ולפירוד, ויש לפעול בהקדם ובכוחות משותפים למען יחסי האחווה הנדרשים לציבור התושבים כולו, ואשר על עליונות מקומם וחשיבותם אין צריך להיות חולק.
    ב) ביישוב שיתופי, מה גם בהיקף איכלוס מתרחב, יכול נושא הנוי והגננות להתחלק זמנית-תקופתית ( בחלוקה גיאוגרפית או לפי נושאי-משנה ) בין שני קבלנים-מבצעים, כאשר כל אחד מהם אמור להתאמץ בביצועיו, גם כדי להוכיח את יכולותיו לקראת המיכרז התקופתי הבא.

    בהנחה כי התיאור שבפנייה ממצה את העובדות המשמעותיות - יש מקום להערות הבאות:
    1) אם נתכנסה אסיפה כללית, קיימה דיון בנושא שבהזמנה והגיעה בו להחלטה – אין יסוד לשלול את תוקף החלטת האסיפה, רק משום שהזימון נעשה בעקבות "החלטת-ועד" בהרכב חסר.
    2) "ועד מקומי" הינו בגדר "רשות מקומית", וככלל – התקשרויותיו עם קבלני-ביצוע מצריכות הליכי מיכרז.
    3) החלטה של ועדת-מיכרזים, העומדת בקריטריונים אובייקטיביים, אינה צריכה להיפסל רק משום שהחלטתה תואמת גישה דומה שנתגבשה אצלה בעבר. אם גישתה הקודמת של ועדת-המיכרזים לא הוצגה בפני האסיפה הכללית – ממילא לא השפיעה על ההחלטה שקיבלה האסיפה; איזה פסול ניתן למצוא כאן, בנסיבות כאלה!?
    4) לקבלן-גינוי-ונוי שהוא גם תושב היישוב השיתופי, יש יתרון של זמינות ואמינות, בנוסף לעניינו האישי בביצוע מיטבי; אלה עשויים לגבור, לעתים, אף על פער-מחיר.
    5) המקרה כולו ראוי לבחינה ולייעוץ משפטיים, לרבות לגבי אפשרות של טענות מצד משתתף כלשהו בהליכי מיכרז, ככל שנתקיימו, ובמיוחד למקרה של שינוי עתידי, אם יהיה.
    בכך טעם נוסף למאמצים להגיע לפתרון מוסכם וכולל, על דרך פשרה הדדית, בשילוב הצדדים כולם.

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.