חבות חוקית - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • חנה

    נשלח ע"יחנה 11:59, 30 ביוני 2014

    שלום רב. אני מתגוררת בשכונת הרחבה קהילתית בקיבוץ. האגודה הקהילתית הציגה וקיימה הצבעה ראשונה על תקציבה לשנת 2014 במהלך חודש ינואר שנה זו. האגודה פנתה לקבל אישור מלכ"ר ופתחה חשבון בנק לניהול כספי האגודה, בנפרד מכספי הועד המקומי. תהליך שנמשך כחצי שנה. קיבלו את האישור בחודש יוני. כעת האגודה פונה לתושבים ומבקשת לגבות רטרואקטיבית את מסי הקהילה שלא נגבו מינואר עד יוני, האם זה חוקי לגבות מיסי קהילה, רטרואקטיבית לחשבון אגודה שרישומה העסקי החל בחודש יוני 2014? תודה,

    השב
  • 13:37, 2 ביולי 2014

    שלום רב!
    אגודה שיתופית, בדומה לכל תאגיד, כשירה לפעולות מעת רישומה כדין; כאן – אצל רשם-האגודות-השיתופיות. גם סעיף 21 של "פקודת האגודות השיתופיות" קובע, כי "משנרשמה אגודה, הריהי נעשית גוף מאוגד", עם "הסמכות לאחוז נכסי(ם)... להתקשר בחוזים... ולעשות את כל הדרוש לצרכי קיומה."
    קבלת מעמד כמלכ"ר ופתיחת חשבון-בנק אינם תנאי לכשירות האגודה, אלא אמצעי לגביית כספים. לפי השאלה, התכנסה אסיפה כללית של האגודה כבר בינואר 2014, גם לאישור תקציב, ויש להניח כי פעילות האגודה החלה בסמוך לכך.
    אם האגודה ביצעה פעולות ונכנסה להתחייבויות – כגון דמי-שכירות למשרדים, שכר מזכירה, הוצאות תקשורת, דמי-ביטוח וכיו"ב - היא זכאית לגבות תשלומים מחבריה לכיסוי הוצאותיה כולן, גם אם הגבייה החלה מאוחר יותר. אחרת היה המצב, אילו נותרה האגודה ללא כל פעילות במחצית הראשונה של 2014.

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.