דמי כניסה למושב - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • ליאת

    נשלח ע"יליאת 00:06, 8 באוקטובר 2014

    שלום רב, קניתי בית.במושב, האגודה דרשה שאעשה בדיקת אמינות וכן שאשלם 10000 שח. כידוע באגודה חברים כל בעלי המשקים, ואילו שאר התושבים.הם.על.תקן תושבים סוג ב. אנו חותמים על.כך שאין לנו כל דרישה מהאגודה וזאת בכדי שהם יוכלו להשתמש בכספי הכניסה כרצונם. בנוסף מסתבר שהם גובים מכל.תושב סכום.אחר, בשיטת.המצליח. היה גם מקר. שאחד התושבים סירב לשלם וניצח בקרב. שאלתי היא האם הם רשאים.לגבות דמי כניסה למושב? מדוע הם יכולים.לנהל.את.המושב כשהם לא הרוב??? מה עם יתר התושבים אשר אינם באגודה? אודה לתשובותיך. ליאת

    השב
  • 12:31, 8 באוקטובר 2014


    שלום רב ושנה טובה!
    שאלה דומה, עקרונית, כבר הועלתה בפורום זה, ותשומת-הלב מופנית לתשובת מנהל-הפורום מיום 29/10/12 ולתשובת-ההמשך, תחת הכותרת "נכסים של מושב"; חלק מהתשובה הנוכחית מהווה חזרה על דברים שנכתבו שם.

    בעלי-המשקים במושב – הם אשר הקימו וטיפחו את יישובם, במשך עשרות שנים של השקעת כספים, עבודה ושנות-חיים, בתנאים לא קלים ובמקום נפרד ומבודד, אשר בשלב ייסוד המושב היה בגדר אדמת-בור שוממה. מי שבנה או קנה בית במושב, חייב לדעת כי המושב לא קם "יש מאין", וכי הוא בא לגור ביישוב מאוכלס ומטופח, אשר מתברך – בזכות האגודה וחבריה - בתשתיות-על ובמערכות קיימות של מבני-ציבור ושל פיתוח סביבתי, עם מסגרת חברתית-ארגונית, המוסיפות כולן לערך הנכסים במקום ומאפשרות מגורים ביישוב באווירה כפרית ובאיכות-חיים.
    גם אם הבעלות הפורמאלית ב"משבצת-הקבע" של המושב רשומה בשם "רשות הפיתוח" ו/או קק"ל ( בניהול "רשות מקרקעי ישראל", המשמשת כנציגת הבעלים-הרשומים של הקרקע ) – זכות-בעלות זו כפופה לזכויות המיוחדות שנוצרו ונתגבשו לאגודה ההתיישבותית-החקלאית של המושב ולחברי אותה אגודה.
    מעמד וזכויות אלה של האגודה וחבריה, לרבות ככל הנובע מהשקעותיהם ומתרומותיהם – מן הדין כי יכובדו גם ע"י תושבים-שאינם-חברים. כאשר אגודות-מושב ( או אגודות-קיבוץ ) קלטו משתכנים ב"הרחבות-למגורים", אף נהגו להחתים כל משתכן על מסמכים מתאימים, לשם הבהרה כי הקצאת המגרש-לבנייה וקליטה ביישוב כתושב, אינן מקנות למשתכן מעמד של חברות באגודה ולא שותפות בנכסיה, וכי שימושים חקלאיים וכפריים בתחומי המושב ( או הקיבוץ ) לא יופרעו בטענות או בדרישות מצד המשתכנים.

    עם כל זאת, אין לדרוש ממשתכנים חדשים תשלומים שאינם מבוססים עובדתית ומשפטית. למשל: כאשר משתכן ראשון בבית-מגורים שילם לאגודה דמי-השתתפות בתשתיות קיימות, אין מקום להפנות דרישה דומה למשתכן שרכש או ירש את הזכויות בבית; מי שקדם לו בזכויות כבר "פדה" את המגיע בגין תושבות-במושב-בהקשר-לבית, לפחות לגבי השקעות-תשתית שנעשו ע"י האגודה או ע"י חברים במסגרתה, עד למועד התשלום שניגבה.
    סוג אחר של דרישה הוא בגין טירחה והוצאות הנגרמות עקב הטיפול הנדרש בהסבת רישומים ובקליטת תושבים-משתכנים חדשים, אך "דמי-טיפול" כאלה אמורים להיות סבירים, על בסיס עלויות והשקעות בפועל מצד האגודה. גם סכום הדרישה, ככל שיינתן לו כינוי ע"י האגודה ( כאן – "דמי-כניסה" ), חייב להיות מבוסס ובגבול הסביר.

    מרדכי שחם, עו"ד – מנהל הפורום







    תגובה
  • 12:33, 9 באוקטובר 2014

    חג שמח!

    תודה רבה על תשובתך.
    אני מאוד מכבדת את אותם אנשים על פועלם בהקמת המושב, אך ראוי לציין שרבים מהם כבר לא בחיים או שעברו מהמושב. נותרו אולי שניים שלושה חקלאים, כל היתר מתפרנסים מעבודות אחרות.

    בפועל יש המון משפחות עם ילדים שאינם חברים, יש מושב לא מטופח, ללא מתקנים ראויים. יש אגודה שגובה כ

    תגובה
  • 12:38, 9 באוקטובר 2014

    סליחה שהתשובה נקטעה באמצע...
    יש אגודה שגובה כספים, מנפחת את חשבון הבנק שלה, דואגת רק לחבריה. משכירה את נכסיה בתשלום לועד המקומי.
    לא תורמת שקל לפיתוח המושב, או לקהילה. האגודה מצפה שהועד המקומי יעשה הכל בשביל התושבים.
    מה מטרת האגודה??? איך היא תורמת לתחושת הדדיות וכל מה שכתוב בתקנון שלה???
    ועד מתי נאמר הם הקימו את המושב לכן זה שלהם??? מתי גם אני שקניתי בית במושב אוכל לומר זה המושב לי???
    הרי גם את חולון או תל אביב הקימו קומץ של אנשים, אז זה אומר שהעיר בבעלותם???

    אשמח לתשובותיך המושכלות.
    שנה טובה,
    ליאת

    תגובה
  • 00:22, 10 באוקטובר 2014

    שלום רב ומועדים לשמחה!
    גם אם מקרה זה יוצא-דופן בנסיבותיו – נותרים בעינם ה"קווים" הכלליים שבתשובה הקודמת. בהעדר תגובה וטיעון מצד האגודה וחבריה, נותר רק להניח הנחות לפי המקובל, ולהציע תשובות על רקע מכלול הדברים, בנוסף:
    א) מצב כנדון עמד לבירור ולגילוי מראש ע"י כל מי שרכש בית או מגרש-למגורים במושב, ומי ש"השתדך" עם המושב ואגודת-המושב לקח בחשבון את השלכותיו.
    ב) מי שהעבירו את משקיהם - לבנים-ממשיכים או לקונים או בהורשה – העבירו לחליפיהם את כל הכרוך בהשקעותיהם במשקים ובמושב, לרבות כל הנובע מחברותם באגודת-המושב. העובדה כי בעלי-משק מדור-המייסדים כבר אינם בחיים או אינם במושב, לא הפכה את זכויותיהם ואת השקעותיהם להפקר. חזקה על כל תושב-משתכן, כי אף לא היה בכוונתו "לרשת" מזכויות שאינן שלו.
    כך, מי שקנה משק במושב, רכש בתמורתו המלאה גם את הזכויות הנובעות ממנו ומהחברות באגודת-המושב, אשר גם ערכן השתקף במחיר-המשק.
    ג) ככל שירד מספר העוסקים בחקלאות במושב, ירד היקפם של המיטרדים הנובעים מפעילות רבת-קשיים-וסיכונים זו. מה לתושבים כי ילינו על כך!?
    ד) כל תאגיד הגובה כספים, חייב לשמרם בחשבון-הבנק שלו. כל אגודה שיתופית חייבת – גם מכוח החוק - לדאוג לחבריה; יתרה מזו: הדין אף מגביל אותה במתן אשראי שלא לחברי-האגודה וכן בעסקאות-חוץ ( סעיפים 36-38 של "פקודת האגודות השיתופיות" ). מה ל"שכניה" של אגודה להלין עליה, עקב כך!?
    ה) נכס ששכר "וועד מקומי" מאגודת-מושב - השימוש בו כדאי ובר-ערך. נכס שהוקם ע"י האגודה – מדוע תעמידו ( או תעבירו ) חינם לרשות הוועד המקומי? במקום השקעה בהקמת נכס דומה – מדוע לא יחסוך הוועד המקומי ע"י שכירות מן האגודה? שכירות אף משמרת בעלות לאגודה ומונעת ניצול-יתר ע"י... המועצה האזורית, אליה כפוף הוועד המקומי.
    ו) אם משתכני-"הרחבה" במושב לא קיבלו את מלוא הפיתוח הסביבתי-השכונתי, שהובטח להם בפרוייקט ה"הרחבה" – זכותם לדרוש את המגיע ממי שהתחייב כלפיהם וקיבל תשלום בעד הפיתוח. מעבר לכך – הכתובת לטענות בנושא הינה הרשות המקומית של היישוב: המועצה האזורית שבתחומה הוא מצוי, ועמה "הוועד המקומי", המהווה כאן מעין-שלוחה של המועצה.

    עם כל זאת, אין לשכוח את האינטרסים המשותפים לכלל התושבים במושב, אשר אמורים להביא להתייחסות ולהתגייסות גם מצד תושבים-חברים, מבלי לפגוע באגודה ובזכויותיהם במסגרתה. ה"זעקה" הנשמעת ממיקבץ השאלות כאן, אמורה להדהד באזני כל הנוגעים בדבר במושב זה, גם אם ינוטרלו חלקים ממנה; זאת - כדי לקדם התארגנות יישובית משותפת לכל, ע"י אגודה קהילתית או כחבר-תושבים מול המועצה-האזורית.

    כפי שהעיר איננה שייכת לאיש - כך גם המושב; אך כל תושב זכאי להתגאות במוניטין-היישוב שלו, בצד חובתו לפעול ולתרום לטיפוחו. במושב רצוי כי הטיפוח יהיה יישובי, ולא שכונתי כבעיר; זאת , גם בזכות רוח-הקהילה המשלבת רגשי שותפות ואחווה, אשר קל יותר – ואף חשוב ומועיל יותר – לפתח ולטפח ביישוב מעוט-תושבים.

    תגובה
  • 00:28, 17 באוקטובר 2014

    חג שמח!
    תודה על תשובותיך.

    מכל תשובותיך נשמע שמישהו צריך לעשות פה סדר. חברי האגודה מקבלים יותר ממה שמגיע להם..
    אם נבחן את סעיף ה בו טענת שזה נכון שייגבו שכירות מהועד המקומי, אז איפה ההגיון שחברי האגודה משלמים מיסים לועד המקומי ומקבלים את כספם חזרה עבור השכירות? חסרה פה הגינות.
    וחבל מאוד שלא ציינת פה שיש אגודות שגובות מחיר אפסי, שקל בודד, לשכירות שנתית וזאת בכדי שיוכלו לכבד את החוזה.
    צר לי מאוד לקרוא את תשובותיך, ואני מקווה שמישהו יקום ויעשה סדר באגודות. המצב השתנה, וגם באגודה צריכים להבין זאת ולהתאים את עצמם לזמנים של היום.
    ועוד דבר, חברי האגודה יצרו בעצמם את ההרחבות על חשבון שטחים חקלאים, הם הרוויחו את כספם ואני מברכת על כך. אבל, נוצר מצב שהבתים של ההרחבה נושקים לשדות הקיימים. אותם חקלאים צריכים להבין שהם לא יכולים לנהוג כתמול שלשום! אנשים חיים שם! בין אם זה ריסוס שמזיק לבריאות או לרעשים שהם יוצרים. או לשריפות שהם גורמים??? איפה החוק ???

    אז איך אפשר לשמור על האינטרסים המשותפים לכלל המושב??? כשהאגודה עומדת על שלה בכל סעיף וסעיף.
    לדעתי זה יתפוצץ בסופו של דבר....
    חג שמח,
    ליאת

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.