בחירות לועד הקהילתי - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • אושרה כרמי

    נשלח ע"יאושרה כרמי 16:41, 8 ביוני 2015

    שלום! במידה ואין תקנון לבחירת הועד הקהילתי בקיבוץ, כיצד אפשר להבטיח יצוג של חברי הרחבה אל מול חברי הקיבוץ....כאשר ידוע שמספר חברי הקיבוץ, עולה על מספר חברי ההרחב (בשנים האחרונות נקלטו לקיבוץ חברים חדשים)?

    השב
  • 22:41, 11 ביוני 2015

    שלום רב!
    ענייני "ועד מקומי" ביישוב שיתופי, לרבות בחירתו, מוסדרים ב"צו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות ), תשי"ח-1958", בסעיפים 90 ואילך שם. זאת – בין אם "הוועד המקומי" הינו וועד-ההנהלה של האגודה ההתיישבותית, בתפקיד כפול, ובין אם נבחר בבחירות מוניציפאליות.
    הצו הינו חקיקת-משנה של שר-הפנים; העתקו מצוי בכל מועצה אזורית וחייב להימצא גם במשרד "הוועד המקומי". "ועד מקומי" הינו "רשות מקומית" של היישוב, כפוף למועצה האזורית ולמשרד-הפנים ונתון לביקורתם, וכולם - בביקורת מבקר-המדינה.

    נושא ייצוגם של תושבים שאינם חברי האגודה ההתיישבותית, מוסדר בצו הנזכר לעיל, אשר מגלה כאן התחשבות מיוחדת במסגרת הקיבוצית המאוגדת:
    .1) לצורך מתן הוראת שר-הפנים על הרחבת בחירת הוועד המקומי גם ב"נציגים של בעלי זכות בחירה בישוב שאינם חברים באגודה השיתופית" - על מספרם של אלה להגיע לעשירית לפחות ממספר הבוחרים בישוב, ודי בבקשה לשר אף מצד בוחר יחיד; אולם "בישוב שהוא קיבוץ או קבוצה, יורה השר כאמור – אם הוגשה הבקשה על ידי 10% מבין הבוחרים הרשומים ביישוב, ומספר הבוחרים שאינם חברי האגודה השיתופית הוא 30% לפחות...": מסעיף 91א של הצו.
    2) לצורך הוראת השר לקיום בחירות נפרדות לוועד המקומי כולו, ביישוב שהוא קיבוץ או קבוצה – על מספר המבקשים להגיע לפחות ל-50% ממספר הבוחרים ( ביישוב שיתופי אחר – 20% ): מסעיפים 91ב ו-91ג של הצו.

    הקושי בייצוג מוניציפאלי של תושבי "הרחבה" בקיבוץ, אמור לחול בתקופת-הביניים שעד לבחירות, או כאשר מספרם היחסי פחות מ-30% מכלל בעלי זכות-הבחירה ביישוב. במצב כזה מוצע לבחון, בין היתר, את מערכת מסמכי-ההתקשרות עם הקיבוץ לגבי הקליטה וההתיישבות ב"הרחבה", כדי לאתר בהם ( אף כתנאים מכללא וכתנאים במשתמע ) מחויבויות להבטחת מעורבותם בפעילות המוניציפאלית ביישוב, לפחות על-ידי נציגים הנוכחים כמשקיפים בישיבות "הוועד המקומי", עם זכות הבעת-דעה, אף שללא זכות-הצבעה.
    בנוסף, אין לשכוח כי תושבי ה"הרחבה" הינם גם תושבי המועצה האזורית, אליה כפוף "הוועד המקומי" כמעין שלוחתה של המועצה ביישוב. על המועצה להטות "אוזן קשבת" לצרכיהם הלגיטימיים של התושבים, ולכל טענת קיפוח או אפליה; במקרה הצורך – גם משרד-הפנים עשוי להוות "כתובת" לטענות ולבקשות מצד תושבים כאמור.
    עם זאת, גם חברי "הוועד המקומי", וחברי הקיבוץ בכלל, חייבים להיות ערים לצרכי תושבי-ה"הרחבה" שנקלטו בקהילתם, וליכולתם לפנות לגורמי-חוץ בטענות ובבקשות, על כל העלול לנבוע מהן. גישה ראויה ומתחשבת כלפי תושבים מתחייבת מצד "הוועד המקומי" ( והמועצה האזורית עמו ), כבר עקב החובה לדאוג לתושבים באשר הם, גם אם אינם "מיוצגים" פורמאלית.
    גישה ציבורית, ואף חברית, כלפי תושבי ה"הרחבה", הינה מעניינם של כל הנוגעים בדבר, הן משיקולים חברתיים ואנושיים, ואף משיקולי... כדאיות; חקיקת-המשנה בנושא כבר עברה שינויים, לא אחת, ושר-הפנים מוסמך לשנותה נוספות.

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.