שותפות בין שני משקים חקלאיים - פורום אגודות שיתופיות

שאלה חדשה
  • נילי

    נשלח ע"ינילי 06:36, 30 בנובמבר 2015

    שלום,רציתי לדעת אם שותפות בין שני משקים חקלאיים מאותו ישוב,חלים עליה דיני חברות [בעת פירוק שיתוף].תודה

    השב
  • 18:40, 1 בדצמבר 2015

    שלום רב!
    כאשר מדובר ב"שותפות", יש לאבחן בין שותפות-בלתי-רשומה, המעוגנת בהסכם, לבין שותפות הרשומה כתאגיד אצל "רשם השותפויות". לגבי שותפות רשומה, יש לאבחן את סוג השותפות, כאשר הוראות מדיני החברות הנוגעות לנושא של פירוק, עשויות לחול רק לגבי סוג מיוחד של שותפות, אשר שני משקים חקלאיים אינם מתאימים לו. לגבי שותפויות אחרות, יחולו ההוראות שבפרק ח' ( "פירוק שותפות ותוצאותיו" ) ב"פקודת השותפויות ( נוסח חדש ), תשל"ה-1975" – סעיפים 41 – 55 שם.

    מכל מקום: גם כאשר מדובר בשותפות בלתי-רשומה בין שני משקים חקלאיים, וכן כאשר מדובר בשותפות רשומה ( אשר רישומה כתאגיד נדרש, לעתים, ע"י רשויות-המס ) – יש צורך בהסדרה מראש של כל הנושאים הצפויים לעורר מחלוקות בין הצדדים, הן בשלבי הפעילות המשותפת והן בהגיע השותפות לקצה. הסדרה כזו מחייבת גיבושו ועריכתו של הסכם מפורט בכתב, בעזרת עו"ד.
    הסתייעות בעו"ד לצורך האמור תכלול גם קבלת מענה לשאלות מעשיות הכרוכות בפירוק, ולא רק לשאלה של הדין החל על הנושא; במילים אחרות: ככל הניתן, מוטב כי הצדדים לשותפות יקבעו מראש, בעצמם ולעצמם ( בעזרת עוה"ד, כאמור ), את אופן הפירוק, תנאיו ותוצאותיו

    תגובה
מנהל הפורום:עו"ד מרדכי שחם

מנהל הפורום: עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי
למידע נוסף

053-9367355 חיוג
הודעה

הפורום נועד לעסוק בנושא התאגידי המיוחד של "האגודה השיתופית" בישראל, על הנובע מהמציאות המלווה את האגודות השיתופיות השונות, את חבריהן ואת מוסדותיהן. כמי שעסק עשרות שנים במכלול רחב ומגוון של היבטים משפטיים ומעשיים של אגודות-שיתופיות, בעיקר של מושבי-עובדים, מבקש מנהל הפורום, לסייע בפתרון בעיות וקשיים, המתעוררים לפרקים ( ולמרבה הצער – באופן תדיר מדי ) בין אגודה שיתופית לחבר או לחברים, ובין חברים לבין עצמם.
את הידע והניסיון המשפטיים מנסה וינסה מנהל-הפורום לשלב בכלי-העזר החשוב של עולם המשפט, אשר מופעל באופן גלוי אך בלתי-מוצהר, גם באולמות בתי-המשפט ברחבי הארץ –  הלא היא התבונה המעשית.  למשל: כפי שחשוב להיחלץ ממצב בלתי-רצוי, חשוב לא פחות להימנע מהיקלע אליו; כפי שחשוב לדעת מה לעשות – חשוב לא פחות לדעת מה לא לעשות...!
את החכמה והתבונה, אשר נלמדים או נשמעים מפיהם של שופטים בבתי-המשפט – כדאי לשמוע לפני תחילתם של מאבק או מחלוקת משפטיים. גם לצורך זה – נשמח לסייע כאן.