עירייה, גבייה, ס' 237 לחסד"פ, והחיים שביניהם - פורום בג"צ ומנהלי

שאלה חדשה
  • אוהד

    נשלח ע"יאוהד 21:14, 24 באפריל 2015

    שלום, אישתי ביצעה עבירת חנייה שאין מחלוקת לגבי ביצועה, וקנס הוצמד לשמשת רכבה. בסמוך לקבלת הקנס, פנתה אישתי טלפונית לעיריית הרצליה (ובהמשך לכך - בדואר אלקטרוני), בבקשה בה היא מודה בביצוע העבירה, אך בשל נסיבות האירוע - מבקשת הפחתה בגובה הקנס. תשובה לפנייה זו לא נתקבלה, אך מספר חודשים לאחר מכן, נתקבלה דרישת תשלום הקנס (על הסך המקורי). משהניחה כי פנייתה לא טופלה (שכן, נשלחה במייל ולא בדרכים לא "פורמליות" - פקס או דואר רשום), פנתה בשנית לעירייה, עם אותה הבקשה, הפעם בפקס. גם לפנייה זו לא נתקבלה החלטת התובע, אך תחת זאת, מספר חודשים לאחר מכן, נתקבלה דרישת תשלום, הכוללת כפל קנס. עם קבלת דרישה זו פנתה אישתי פעם נוספת, והפעם ביקשה אישתי לבטל את הקנס, עקב אי מילוי חובתה החקוקה של העירייה. פנייה זו נענתה בשלילה. על-פי סעיף 237 לחסד"פ, החלטת התובע צריכה להישלח בדואר רשום עם אישור מסירה. זאת ועוד, הרי שאני עצמי עתרתי לבית המשפט בלוד בעת"מ 4094-03-14 כנגד עיריית פ"ת, ובית המשפט אישרר את הנוהל הקבוע בסעיף האמור. העירייה לא מכחישה שלא מילאה חובה זו, אך ממשיכה לדרוש התשלום. כל זאת, באופן ברור וחד משמעי - בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה. דומני כי אישתי אינה היחידה שכך מתנהלת בפניה העירייה, והייתי מבקש לשאול האם יש מקום לייצוגית בעניין. תודה, אוהד

    השב
  • lawyer picture placeholder

    עופר יהלום, עו"ד,מנהל הפורום

    10:28, 25 באפריל 2015

    קודם כל - יתכן שהשאלה שייכת לפורום תביעות ייצוגיות (או תעבורה) ולא לכאן אבל אנסה לענות עליה, גם לאור העבודה שאני עוסק גם בתחום ש לתביעות ייצוגיות.
    לפי חוק תביעות ייצוגיות, ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות רק עקב גביית תשלום חובה שלא כדין, וקשה לראות בכפל קנס תשלום כזה. אמנם קיים באופן תיאורטי מסלול של הגשת תביעה ייצוגית עקב כל עניין לפי תקנה 29 לתקנות סד"א, אבל מאז פסק הדין שצמצם אפשרות זו מאוד, לא אושרה לפי תקנה זו אף תביעה. באם העירייה לא קיימה את החוק, קיימת אפשרות של בקשה להישפט או עתירה לבג"ץ.
    בברכה
    עו"ד עופר יהלום
    שד' בן גוריון 63, ת.ד. 5700
    קרית ביאליק 27156
    טל' 04-8712207, 052-3246205
    yahalom@lawyer.com
    _______________________

    תביעות ייצוגיות, רשויות, מקרקעין, פשיטות רגל
    חבר ועדת המחוז לתכנון ובנייה
    ומשפט מנהלי בלשכת עורכי הדין,
    והועדה הארציות למשפט חוקתי ובתי משפט

    תגובה
  • 21:02, 25 באפריל 2015

    תודה על תשובתך, עו"ד יהלום, אך סבור אני כי לא הבנת טענותי.
    אינני טוען כי כפל הקנס, כקונספט, אינו חוקי.
    אך במקרה בו לא תשובת התובע כדין (ע"פ ס' 237 לחסד"פ) - הרי שכל נסיון גבייה, לרבות (אר לא רק) כפל הקנס - אינם חוקיים.
    האם הבהרה זו משנה לעניין תשובתך?

    תודה,
    אוהד

    תגובה
  • lawyer picture placeholder

    עופר יהלום, עו"ד,מנהל הפורום

    10:00, 26 באפריל 2015

    בעקבות תגובתך נראה לי שזה שייך אולי לפורום תעבורה או פלילי...
    על כל פנים, הדרישה למשלוח ברשום עם אישור מסירה נועדה למנוע את המצב שבעקבותיו התשובה לא תגיע, כפי שקרה אצלכם.
    השאלה היא מה קורה כאשר באמת לא מגיע, ומכאן שלא נשלח כדין. יתכן שיש מקום לפנות לבית משפט לביטול הקנס.
    לעניין תביעה ייצוגית (שהרי בוודאי אין טעם בתביעה רגילה פרט, אולי, לתביעות קטנות) - השאלה היא אם סך כל הסכום הנתבע יהיה גבוה מספיק; כלומר כמה גבתה העירייה שלא לפי הנוהל ב-7 השנים האחרונות, כולל ריבית והצמדה, ואשר לא הוגשה תביעה ייצוגית בגינו (להערכתי הסכום המינימלי להגשת תביעה ייצוגית להיות לכל הפחות 500,000 ש"ח ).
    כשחושבים על זה, יתכן מאוד שבאמת יש כאן מקום לתביעה ייצוגית, אבל צריך לבדוק את הנתונים לפני כן.
    בברכה
    עו"ד עופר יהלום
    שד' בן גוריון 63, ת.ד. 5700
    קרית ביאליק 27156
    טל' 04-8712207, 052-3246205
    yahalom@lawyer.com
    _______________________

    תביעות ייצוגיות, רשויות, מקרקעין, פשיטות רגל
    חבר ועדת המחוז לתכנון ובנייה
    ומשפט מנהלי בלשכת עורכי הדין,
    והועדה הארציות למשפט חוקתי ובתי משפט

    תגובה
  • 13:25, 26 באפריל 2015

    עו"ד יהלום, אני מודה לך על תגובתך.
    ככל שאתה מוצא שהנושא מעניין, תוכל ליצור איתי קשר ב-0523702277

    תגובה

מנהל הפורום: עו"ד עופר יהלום

בוגר הפקולטה למשפטים (LLB), אוניברסיטת חיפה, 2003; בוגר החוג לסוציולוגיה (BA), אוניברסיטת ת"א, 1996.
למידע נוסף

072-3251464 חיוג
הודעה

בית המשפט הגבוה לצדק הינו מוסד שיפוטי ייחודי שהוקם בשנת 1922 שבסמכותו ליתן ביקורת שיפוטית על רשויות שלטון כגון: רשויות המדינה – היינו הרשות המחוקקת והמבצעת, רשויות מקומיות, צה"ל, אנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות. ככלל, ידון בית המשפט הגבוה לצדק בעניינים בהם הוא רואה לנכון לתת סעד מן הצדק ושאינם בסמכות בית משפט או בית דין אחר. כמו כן, בסמכותו להוציא צווים כנגד הגופים לעיל המורים לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה.

פורום זה יעסוק בבחינת סוגיות המאפשרות פנייה לבג"צ, האם העותר/ת עומד/ת בתנאי הסף להגשת העתירה, בשאלות חוקיות פעולות של רשויות המדינה, בשאלה של הפליה, חוסר סמכות, חוסר סבירות של חוקים והחלטות של רשויות המדינה השונות.

התשובות בפורום הנ"ל אינן מהוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כאמור ו/או חוות דעת. על מנת לתת מענה יסודי ומעמיק יש לבחון כל מקרה לגופו לאחר ברור כל העובדות לאשורן.