zap group mishpati logo

הגנה על המעסיק באמצעות תניית "אי תחרות"

בנסיבות מסוימות, ייתכן שבית המשפט ייתן תוקף לתנית אי תחרות המופיעה בחוזה העבודה. יש לזכור, כי בכל מקרה תנית אי התחרות תקפה לזמן קצוב בלבד

מאת: עו"ד איילת רייך-מיכאלי
08.03.12
תאריך עדכון: 28.03.24
3 דק'
הגנה על המעסיק באמצעות תניית "אי תחרות"

ישנם לא מעט קיבוצים אשר מחזיקים במפעלים. במפעלים אלו נמצא בדרך כלל מידע אשר הקיבוץ לא מעוניין, שייחשף למתחרים או שיהיה בגדר נחלת הכלל.

פעמים רבות לעובדי המפעל קיימת נגישות למידע זה לצורך העבודה היומיומית. מעבידים רבים מניחים בטעות, כי די בכך שבחוזה העבודה קיים סעיף אשר מונע מהעובד לעבוד במפעל מתחרה ("תנית אי תחרות") כדי להיות מוגנים.

הגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק

לאור האמור, יש מקום לסקור בקצרה את הכללים המחייבים, אשר יאפשרו להגן על המפעל מפני עובד אשר בסיום יחסי העבודה יחליט לעבוד במפעל מתחרה. 

על פי ההלכה המחייבת, ככלל כדי לתת תוקף לתנית אי תחרות בחוזה העבודה, יש להוכיח כי התניה מגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק. קרי, לא יהיה תוקף לתנית אי התחרות במקרה בו כל רצונו של מעביד הוא, כי העובד לשעבר לא יתחרה בו.

מתי ינתן תוקף לתנית אי תחרות?

בפסיקה אוזכרו ארבעה מקרים אשר בנסיבותיהם ייתכן שינתן תוקף לתנית אי התחרות המופיעה בחוזה עבודה:

א. הכשרה מיוחדת - במקרה בו מעביד השקיע בהכשרת העובד משאבים מיוחדים ויקרים, ובעקבות זאת העובד התחייב לעבוד אצל המעביד למשך תקופה מסוימת, אפשר להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד.

ב. תמורה מיוחדת - במקרה בו ניתנה לעובד תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעביד, הנטייה של בית הדין תהיה לאשר את תנית אי התחרות.

ג. קיומו של סוד מסחרי - בפסקי דין רבים נפסק, כי יש להגביל את חופש העיסוק של העובד כדי למנוע ממנו לעשות שימוש בסוד מסחרי השייך למעסיק הקודם. כאשר מדובר במידע שניתן לגילוי בקלות והוא בגדר נחלת הכלל ונגיש לציבור, נקבע כי לא ניתן יהיה להגדירו כ"סוד מסחרי". לעומת זאת, נקבע כי תוכנה, נוסחה ובנסיבות מסוימות גם רשימת לקוחות יכולים להוות סוד מסחרי של המעביד. נקבע, כי על מי שטוען לקיומו של סוד מסחרי להראות כי נקט אמצעים סבירים להבטיח את שמירת הסוד המסחרי.

ד. חובת תום לב והאמון של העובד כלפי המעסיק - יש מקרים בהם עקב חוסר תום ליבו הבוטה של העובד יינתן תוקף לתנית אי התחרות. יצוין, כי חובת האמון המוטלת על עובד בכיר רחבה מזו שמוטלת על עובד זוטר. נפסק, כי יש לתת משקל גם לתום ליבם של העובד ו/או המעביד החדש.

לא רשימה סגורה

חשוב להוסיף, כי מקרים אלו אינם מהווים "רשימה סגורה", וסביר שבעתיד יוכרו גם מקרים נוספים אחרים. יחד עם זאת יש להבהיר,  כי גם אם אחד מהמקרים שתוארו לעיל מתקיים, אין זה אומר שבהכרח ינתן תוקף מחייב לתניית אי תחרות. בית המשפט יבחן כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו, כאשר הכלל המנחה הוא, כי לפחות אחד מהמקרים שתוארו התקיים.

יודגש, כי בכל מקרה תנית אי התחרות תקפה לזמן קצוב בלבד. על כן, גם אם נקבע כי יש לתת תוקף לתנית אי התחרות,  ייתכן שהיא תצומצם לתקופה קצרה מהתקופה המוסכמת בחוזה העבודה.

עוד בנושא

מדריך להבנת הסכם עבודה

חוזה עבודה אישי - לא לזלזל אלא להתעמק!


* "איילת רייך – משרד עורכי דין" מתמחה בקיבוצים, תאגידים ובתחום המסחרי-חקלאי.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה